'לכתחילה אריבער' בשבת מברכים אייר • היומן השבועי

שבת קודש כ"ט ניסן, שבת מברכים – מחר חודש

אמנם זמנה של אמירת תהילים הינו 'בהשכמה', אך לא התמימים יוותרו על לימוד חסידות קודם התפילה בשבת מברכים חודש אייר, שבת ממנה מתברך יום הולדתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש 'לכתחילה אריבער'. רובם של התמימים עוסקים במאמרי 'מחר חודש' לאורך השנים, ובפרט בזה הנדפס בקונטרס ב' אייר שנת ה'תנש"א.

אך כפי שמציין כ"ק אד"ש מה"מ, אשר טבע בני אדם לחבב את הכתבים החדשים היוצאים לאור, רובא דרובא מקהל התמימים ואנ"ש מעיינים בחביבות בחוברת היוצאת לאור באופן מיוחד על ידי המכון להפצת תורתו של משיח, ובו מאמר 'ויאמר גו' מחר חודש' שנת ה'תשכ"ד, המהווה את המאמר הרביעי מתוך חמשת המאמרים שנחשפו בתקופה האחרונה, ונדפסים לראשונה על ידי המכון בקשר עם התאריכים השייכים לאורך השנה האחרונה.

בהראות מחוגי השעון על מחצית השעה לאחר שמונה, ניגש אל העמוד הרב יוסף ברוך שפילמאן לאמירת תהילים. בהגיע הציבור ל'ממקומך', פותח השליח ציבור בניגון 'לכתחילה אריבער', בקשר עם יום ההולדת דכ"ק אדמו"ר המהר"ש, כשהקהל הגודש את ההיכל מצטרף לשירה וחוזר על תנועות הניגון שוב ושוב.

רבים המציינים בימים אלו את יום הולדתם, מנצלים את זמינותם של העליות הפנויות באורח נדיר, וזוכים לקיים את אחד ממנהגי יום ההולדת – עליה לתורה, במניינו של כ"ק אד"ש מה"מ.

כנהוג, מלבד פתגם ה'היום יום' ושיעור החומש היומי, מופיעים על גבי קונטרס קריאת התורה היוצא לאור על ידי גבאי בית הכנסת, גם לקט מהוראות כ"ק אד"ש מה"מ בעניינים שהזמן גרמא. כשהשבוע, מרוכזים בו העניינים השייכים עם ספירת העומר, כהוספה באהבת ישראל ותיקון המידות, וכן ההקפדה על הלימוד בעיון של פרקי אבות, לצד הציוויים השייכים עם ב' אייר – יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהר"ש, הכוללים הנהגה וקבלת החלטות טובות באופן של 'מלכתחילה אריבער', וסידור התוועדויות ביום ההולדת ובימים הסמוכים אליו – כולל ובמיוחד ביום השבת, "החל מד' אמותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו… נכדו וממלא מקומו של בעל יום ההולדת".

בתום אמירת ה'יקום פורקן' ו'מי שברך', ניגש אל בימת הקריאה החזן ר' לוי יצחק אבראמוויטש כשספר התורה בידו, הגבאי מכה אחת ושתיים ומכריז על זמן המולד כפי שמופיע על הלוח המסורתי – המתנוסס על מקומו מידי חודש בחודשו מעל כותלו הצפוני של בית הכנסת, והציבור פותח באמירת ברכת 'מי שעשה ניסים', המברכת את חודש אייר ביום הראשון וביום השני "שבזה מודגש ענין הגאולה שבר"ח באופן כפול".

הבעל מוסף דשבת זו, הוא החזן הנ"ל, והשמחה בעת שירת 'הוא אלוקינו' קשורה עם הקביעות המיוחדת אותה מבאר כ"ק אד"ש מה"מ בשיחה הידועה דכ"ח ניסן: 'ומעלה יתירה בקביעות שנה זו שערב ראש חודש חל ביום השבת: …מקדימים העניינים ד"יום כיפור קטן" (ששייכים לערב ר"ח) להימים שלפני השבת… וביום השבת, ערב ר"ח ממש, ישנה רק עבודה של שמחה – "וביום שמחתכם אלו השבתות". ועוד ועיקר: כשערב ר"ח חל בשבת מודגש בו ענין הגאולה גם מצד ענינו של יום השבת – מעין ודוגמת "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

עיתה של תפילת שחרית בשבת מברכים בשעה 10:30, מחצית השעה מאוחר יותר מזמנה הרגיל. עובדה המקצרת באופן משמעותי את השהות בין הכרזת ה'יחי' החותמת את תפילת מוסף – ובין שירת ה'יחי' שקודם התוועדות כ"ק אד"ש מה"מ, וגורמת להאיץ בהכנות הנדרשות.

שולחנו הקדוש על גבי בימת ההתוועדויות נעטף במפה לבנה כפולה, וכמוהו שני השולחנות שלצידו הנמשכים למזרח ולמערב. הכסא המובא מבימת התפילות, מונח בהדרת כבוד על גבי השטיח הקטן, כשלמרגלותיו הדום מיוחד. לצד ספרי חומש תורה ותמימה ולקוטי לוי יצחק, עומדים כעת קערת ה'מזונות' והצלוחית כשעליה הגביע שנוגב היטב לאחר ההדחה. בצדו השני של השולחן, ניצבים זה לצד זה שעון יד, מעמד מפיות מפואר ובקבוק היין עטוף בנייר חום.

רבים מתלמידי התמימים לומדים בזמן זה את ההנחה משיחת שבת פרשת אחו"ק ה'תשנ"א. בשיחה מבאר כ"ק אד"ש מה"מ את המיוחדות שבמילה 'גאולה' מתוך חמשת הלשונות 'והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי', בכך שהיא כוללת ולוקחת איתה את כל ענייני הגולה. בהמשך, מדבר באריכות בעניין 'הסתכל בשלושה דברים', כך כשמלבד המציאות של 'אני' ו'קוני', ישנה מציאות העולם שעל ידה נעשה ה'לשמש את קוני', כשהמצווה הבולטת בעניין בירור העולם ועשיית דירה לו יתברך בתחתונים היא מצוות הצדקה.

כאן מתבטא כ"ק אד"ש מה"מ במילים מיוחדות אודות אומות העולם שבתקופה האחרונה מוסיפים בענייני צדקה וחסד, כשהתוקף בעניין הוא על ידי 'מלכות מדינתנו – "מלכות של חסד"', "וגודל הענין והעילוי שבזה – מובן בפשטות, שכן בפעולות אלו ניכר ומתבטא בגלוי אשר מלכות מדינתינו חדורה בתודעה ש"יש בעל הבית לבירה זו"'. השיחה רצופה בעוד שלל ביטויים מיוחדים, כגון בעניין השלילה בקריאה בעיתונים, וכן על כך שמקומו האמיתי של כל יהודי הינו בקודש הקדשים ממש, "וכמו"כ בנוגע לכל אחד ואחד מישראל, שלאמיתו של דבר, מקומו האמיתי (דער ריכטיקער ארט) הוא דוקא בקודש הקדשים ושם – ואדרבה, דוקא בקה"ק – ישנם כל הענינים הגשמיים, אכילה ושתיה וכו'".

לצד הפארבריינגענס הממלאים את הזאל בהמשך היום, מתקיים מניין מיוחד לקריאה בתורה עבור האורחים שיחיו מארץ הקודש, שם כבר אוחזים בשבת זו בפרשת קדושים. בקשר עם ראש חודש נערכת בזאל הקטן התוועדות מטעם הנהלת הישיבה, יחד עם הרב פינייע קארפ.

בשבת זו מתחילים לומר את פרקי אבות, ועל פי הוראת כ"ק אד"ש ללמוד את המשניות בעיון, מחולקים בבית חיינו עלונים מיוחדים ובהם ביאורי ר"ע מברטנורא ועיקר תוספות יו"ט, יחד עם ביאור כ"ק אד"ש מה"מ על המשנה הראשונה דפרק א', מלוקט מתוך 'ביאורים לפרקי אבות' היוצא לאור על ידי הוועד להפצת שיחות.

שבת זו ככל שבתות השנה, מסתיימת ביציאתם של התמימים להקהלת קהילות ברחבי העיר, סדר ניגונים וחזרת דא"ח, תפילת מעריב והבדלה, וצפייה בווידאו מכ"ק אד"ש מה"מ משנים קודמות – החל ממראות עידוד ה'יחי' בתשנ"ג, והמשך בתכניות ווידאו ערוכות על ידי המכונים השונים, המתורגמות לשפת המדינה וללשון הקודש.

האירוע המרכזי דמוצאי שבת, הינו חגיגת סיום הרמב"ם העולמי הנערכת במערב הזאל, בניצוחו המסור של הרב מנחם נחום גערליצקי, לרגל סיום ההלכות הראשונות בספר נזיקין, יחד עם סעודת מלווה מלכה, סעודתא דדוד מלכא משיחא.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!