אירועי 'שבת נאך פורים' במחיצת מרדכי שבדור • יומנו של תמים

הת' מענדי פרידמן, קבוצה תשע"ט בבית חיינו-770

יום שישי

על אף חוסר השינה של הלילה החולף, והשפעת ה'לחיים' שעדיין לא פגה, מתעוררים התמימים כעבור שעות מספר לעשיית מבצעים גם ביום שישי זה, לצד ההכנות הקדחתניות בבישול האוכל לקראת סעודת שבת הערב, בה ייאספו כלל תלמידי הקבוצה לחדר האוכל של הישיבה בבניין 1414, סעודה אשר תהפך במהרה לעוד התוועדות חסידית, אשר תהווה המשך ישיר להתוועדות דחג הפורים אמש.

קבלת שבת

באחת השנים מבאר כ"ק אד"ש מה"מ, אשר מלבד הפירוש הפשוט ב'שבת נאך פורים' – שבת אחר פורים, ניתן לפרש את 'שבת נאך פורים' – שבת עוד פורים. זוהי האווירה בתפילת קבלת שבת במניין כ"ק אד"ש מה"מ, השפעת החג עוד לא פגה, והשמחה בהתאם.

לאחר התפילה פונים תלמידי התמימים לקיום סעודת שבת מתוך אחדות לכלל תלמידי הקבוצה, ההופכת במהירות לפארבריינגען רבתי דהמשך ימי הפורים, ובאופן של 'מעלין בקודש ואין מורידין', התוועדות פעילה בריבוי החלטות טובות ומעשה בפועל, לנחת רוח כ"ק אד"ש מה"מ. כמו כן זוהי ההתוועדות השלישית בקשר עם ימי הפורים, כהוראת כ"ק אד"ש מה"מ.

שבת קודש

לפני העמוד בתפילת שחרית, ניגש החזן ר' מנחם מענדל רייצעס, המיטיב לשלב ניגונים מיוחדים במשך תפילתו, המעוררים את הרגש ומושכים את הלב. לקריאת התורה עולים חתנים החוגגים את שבת האויפרוף. הבעל מוסף דשבת זו הינו החזן ר' לוי יצחק גאייער.

חיות מיוחדת ניכרת בעת אמירת ה'כתר' בכלל, ושירת 'הוא אלוקינו' בפרט, בהתאם לדברי כ"ק אד"ש מה"מ בשיחת שבת זו בשנת ה'תשנ"א, "ובפרט ש(תפילת מוסף, ובמיוחד) אמירת "כתר" היתה בקול רם דוקא. ובפרט בביהכנ"ס זה שנהוג לומר ובקול גדול את הניגון ד"הוא אלקינו", ולא עוד אלא שאח"כ חוזרים ע"ז פעם שני' ביחד עם הש"ץ – והרי ניגון זה הוא א' מעשרת הניגונים דלע"ל, שירה העשירית".

פעילות מיוחדת נערכת לאורך השבת עבור חיילי צבאות השם דשכונת קראון הייטס. בחזית בימת ההתוועדויות נשמר מקום מיוחד עבור ילדי בית הכנסת לאורך התפילות, שם הם מתפללים בחן מיוחד ומתוך שירה בעזרת מדריכים מסורים, כשמיד לאחר הכרזת 'יחי' – עת מתחילות ההכנות להתוועדות, פונים כולם אל עזרת הנשים 'יוניון', שם נערכת קריאת שנים עשר הפסוקים.

בין ההכנות המרובות להתוועדות כ"ק אד"ש מה"מ בשעה 1:30, נגררת במת הקריאה הגדולה על ארבעת חלקיה אל חלקו הקדמי של הזאל, ושורות הספסלים הרבות מוסבות לכיוון בימת ההתוועדויות.

ההנחה משיחת שבת פרשת צו ה'תשנ"א מחולקת על גבי השולחנות, ובחשכת הגלות – בה אין אנו זוכים לראות ולשמוע, לומדים רבים מהתמימים את השיחה, בה מבאר כ"ק אד"ש מה"מ את הקשר שבין פרשת צו לשבת הגדול, וכן את הקשר ליום ההולדת ופרק צ' "הפרקים בתהילים השייכים לימים אלו", יחד עם החלטת בית הנבחרים (החלטה מספר 104-צד"י) אודות יום החינוך. ובנוגע למעשה בפועל, הספקת צרכי החג בגשמיות לכל יהודי ויהודי, כולל במיוחד היכולת לקיים שני סדרי פסח בחו"ל.

שמחת הפורים נוכחת גם בהמשך השבת, הן בסגנון התוועדויות האויפרוף בניחוח מיוחד, והן בדברי החסידות אותם חוזרים התמימים בהקהלת קהילות בנושאי החג החולף. בתום תפילת מנחה מתקיים כרגיל סדר ניגונים וחזרת דא"ח.

בסיום מעריב והבדלה, יורד המסך בחלקו המערבי של הזאל, וכמידי מוצאי שבת קודש נערכת הקרנת ווידאו מכ"ק אד"ש מה"מ בשנים קודמות. בתחילה מראות קודש מעידודי ה'יחי' בשנת תשנ"ג, ובהמשך תכנית הווידאו בתרגום לאנגלית מבית מכון 'וויקלי שיחה' (השיחה השבועית), ותכנית הווידאו בתרגום ללשון הקודש מבית מכון לראות את מלכינו.

ריקודי השמחה של חודש אדר דמוצאי שבת, סוחפים אחריהם רבים מתושבי השכונה המוצאים פנאי להשתתף בהוראת כ"ק אד"ש מה"מ להוסיף בשמחה בשישים ימי החודש. את הריקודים מוביל הלילה הת' מוישי גינזבורג המנגן על קלידי האורגן. בסיום הריקודים מתיישב הקהל לסעודת מלווה מלכה, סעודתא דדוד מלכא משיחא, הנערכת בקשר עם סיום הלכות במשנה תורה להרמב"ם על פי תקנת כ"ק אד"ש מה"מ בלימוד שלושה פרקים ליום מספר ה'יד', בניצוחו של הרה מנחם נחום גערליצקי.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!