שבת 'זכור' במחיצת נשיא הדור • היומן מד' אמות

הת' מענדי פרידמן, קבוצה תשע"ט בבית חיינו-770

קבלת שבת

לתפילת קבלת שבת ניגש לפני העמוד ר' יהודה הכהן בלסופסקי, המשמש כשליח ציבור בכל התפילות לאורך השבת, עקב יארצייט.

באווירת ימי הפורים הממשמשים ובאים, פוצח הקהל בשירת ה'לכה דודי' בניגון 'ויהי בימי אחשוורוש', וכרגיל, מוחלפת המנגינה בשירת ה'יחי' לאורך דקות ארוכות, בזעקה להתגלות כ"ק אד"ש מה"מ תיכף ומיד.

שבת קודש

סעודות השבת וההתוועדויות שבעקבותיהן המתחילות בשעה מאוחרת בשל תחילת שעון הקיץ, נמשכות עמוק אל תוך הלילה. ולמרות זאת, הזאל הגדול בשעת בוקר מוקדמת, מלא בתלמידי התמימים ההוגים בתורת החסידות, מהם משתתפים בשיעור הדבר המלכות המתקיים מידי שבת, ומהם שוקדים על מאמרי פורים כ'בלילה ההוא', 'וקיבל היהודים', ומאמרי שבת זכור בעניין עמלק.

בשל קריאת 'זכור', נערכים מניינים מיוחדים לקריאה בתורה קודם התפילה, כשלמפטיר, עולה המניין אל הבימה המרכזית להטבת השמיעה בעזרת הנשים.

לצד חוברות פרשת השבוע, המודפסת מידי שבוע על ידי הגבאים – עבור קהל האלפים הגודש את בית הכנסת בכל שבת ושבת בעת מניינו של כ"ק אד"ש מה"מ, מובאים בגוף החוברת אף שיעור החומש עם רש"י של אותה השבת, היום יום, והוראות רבות מכ"ק אד"ש מה"מ בעניינים שהזמן גרמא 'המעשה הוא העיקר' המלוקטים על ידי 'וועד המימוש', כשהשבוע מוקדש הנושא לחג הפורים, תענית אסתר וכיו"ב. כמו כן מודפסות חוברות דמגילת אסתר, לקראת קריאת המגילה שתתקיים בימים הסמוכים.

לתפילות שחרית ומוסף ניגש כאמור הרב בלסופסקי, ולקריאת התורה מוציאים מן הארון את ספר התורה של משיח לקריאת הפרשה – פרשת ויקרא, וספר התורה של כ"ק אד"ש מה"מ לקריאת המפטיר – פרשת זכור.

בתום הקראת הפסוקים על ידי השליח ציבור, יוצאים החזן והמכובד ב'פתיחה' בדרכם אל בימת הקריאה, האורכת זמן רב בשל התור הארוך המשתרך לנשק את ספרי התורה המיוחדים. בפארבריינגען דשבת זו בתשנ"א, מדבר כ"ק אד"ש מה"מ במעלת העניין, "הנה מנהג ישראל הוא שכל אחד ואחד – כולל ובמיוחד ילדי ישראל (שמחנכים אותם בכך) – לגעת ולנשק את הס"ת בכל הזדמנות אפשרית, כפי שרואים במוחש הן בהוצאת הס"ת מהארון לבימה שבאמצע העם, והן בהחזרת הס"ת מהבימה לארון, בנוסף על ההסתכלות מרחוק על הס"ת".

הכרזות השמש על הזמנים בתום תפילת מוסף, כוללות גם את זמן הפארבריינגען של כ"ק אד"ש מה"מ בשעה 1:30. 'מטה לימוד הדבר מלכות' מדפיס השבוע את ההנחה משיחת שבת פרשת ויקרא ה'תשנ"א, בה מבאר הרבי את העניין המיוחד בקביעות ראש חודש ניסן בשבת, עת מוציאים שלושה ספרי תורה מן הארון, והלימוד המיוחד מכך לכל השנה כולה ולכל השנים, אף באלו שלא חלה קביעות זו.

כמו כן מתבטא כ"ק אד"ש מה"מ בצורה מיוחדת, לאחר ביאור שמו של נחשון בן עמינדב 'שירד תחילה לנחשול שבים', "שהקב"ה הוריד אותנו אל הנחשול שבים (אף שמצד ה"עמינדב", הנדיבות לב דבני ישראל, אינם שייכים לזה כלל), ים הגלות, אלא בנדו"ד הירידה בים הגלות לא תלוי' ברצון בני ישראל, אלא זה נעשה ע"י הקב"ה – והוא לא שואל אותנו, אע"פ שמהו השיעור להחזיק יהודים בגלות?!…".

בהמשך מתקיימות ההתוועדויות ה'אויפרוף' לחתנים שי', בהשתתפות קהל רב מתלמידי התמימים. הפארבריינגענ'ס נערכים גם בקשר עם הוראת כ"ק אד"ש מה"מ לקיום התוועדויות ביום ט' אדר, היום שבו הועבר המרכז של חסידות חב"ד מחצי כדור העליון לחצי כדור התחתון באופן של קביעות, בביאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ לחופי ארצות הברית, "ולכל לראש בעיר הבירה דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, כאן בברוקלין שבה קבע מקום מושבו במשך עשר שנים האחרונות [ו"הכל הולך אחר החיתום"]… באופן של הוספה משנה לשנה".

לקריאת התורה דמנחה עולים שוב מספר חתנים. לאחרי זה מתקיים סדר ניגונים וחזרת דא"ח בחלקו המערבי של הזאל.

בסיום תפילת מעריב ולאחר ההבדלה, יוצא הקהל כולו אל הרחוב לעריכת קידוש לבנה. ובמרכז, מוכן מקומו של כ"ק אד"ש מה"מ כשמסביבו שולחנות, ובתוכו השטיח הקטן, הסטענדער, והמנורה הגדולה. לאחר מכן נערכים ריקודי שמחה לקבלת פני משיח צדקינו ברחובה של עיר – לאורך כביש השירות של איסטערן פארקווי, יחד עם ריקודי השמחה דחודש אדר בארגונו המסור של מטה שירה וזמרה. את הריקודים מוביל ר' שמעון טעוול המנגן על קלידי האורגן.

במשך הזמן מתקיימים ללא הרף מניינים לתפילת מעריב ועשיית 'הבדלה' בסמוך ללשכה, עבור התמימים הרבים השבים מ'הקהלת קהילות' בשכונות העיר, כשאל היוצאים באורח קבע מצטרפים רבים עקב דברי כ"ק אד"ש מה"מ בשיחה, "ולאחרי זה ממשיכים בהקהלת קהילות על מנת ללמוד בהלכות התורה; ובפרט שענין זה נעשה בזמן דרעוא דרעוין, שאז הרי זה קשור עם אכילה ושתי', ועל דרך זה על-פי פנימיות הענינים: אכילה ושתי' פנימית".

כמו כן נערכת בהמשך הלילה סעודת מלווה מלכא, כהמשך דברי הרבי: "ועד למוצש"ק, בסעודתא דדוד מלכא משיחא, שעריכתה הוא דין בשו"ע, ובהלכות שבת דוקא להיותה ההמשך והליווי דשבת, ומזה באים תיכף ומיד לסעודת לויתן ושור הבר לעתיד לבא". הסעודה נערכת על ידי מטה חגיגות סיום הרמב"ם בקשר עם סיום הלכות תמורה וכל ספר קרבנות, ותחילת הלימוד בהלכות טומאת מת שבספר טהרה, העשירי מתוך י"ד ספרי משנה תורה.

לקראת חצות מתיישבים תלמידי התמימים מה'קבוצה', לפארבריינגען מיוחד עם הרב ששון גבאי משפיע בישיבת תות"ל נתניה, הנמצא בימים אלו בחצרות קודשינו יחד עם התמימים מהישיבה. הרב גבאי, עומד על הצורך לא להתפעל מענייני העולם, באופן ד'לא יכרע ולא ישתחווה'!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!