'וכתתו חרבותם לאתים': שבת מברכים חודש אדר א' בבית חיינו

הת' מענדי פרידמן, קבוצה תשע"ט בבית חיינו – 770

קבלת שבת

דקות מספר קודם שקיעת החמה על שכונת המלך, עוד נראים מאות הבחורים הממהרים אל עבר בית חיינו. בין אורחי השבת ניתן למנות קבוצה גדולה של תמימים ממכון ר"ן במוסקבה בראשות הרב שגב שי' פרידמן, יחד עם קבוצה גדולה מצרפת. אל העמוד ניגש החזן ר' מאיר שי' ראדל.

שבת מברכים חודש אדר מביאה בכנפיה את אווירת השמחה, וההכנות לקראת שישים יום הרצופים בריקודים עולים שלב. ובמיוחד על פי הוראתו של כ"ק אד"ש מה"מ להתחיל בענייני השמחה דחודש אדר כבר משבת מברכים – הוראה המודפסת על גבי חוברות החומשים היוצאים לאור על ידי בית הכנסת.

מודעות גדולות שנתלו כבר מערב שבת מזמינות את הציבור הרחב, תלמידי התמימים כמו אנ"ש שי', ליטול חלק פעיל באירועים שייערכו מידי לילה לאחר הסדרים במשך החודשיים הקרובים, בליווי תזמורת מכובדת, פארבייסן, ומשקה בשפע. על המלאכה כולה מנצח מטה שירה וזמרה – מיסודו של הרב יקותיאל מנחם בן הרב שרגא ראפ ע"ה.

התוועדויות קטנות לציון ימי הולדת, ואפילו חגיגות מעין 'שלום-זכר' לאחיין שנולד בארץ הקודש, מהווים את האירועים השכיחים בזאל הגדול בשעות הלילה שלאחר סעודת השבת.

מחמת איסור הטלטול, מצניעים מערב השבת באחת מחדריו של בית חיינו פארבייסן ומשקה, ועם הקבצם של תלמידי התמימים מרחבי השכונה, יושבים יחדיו בחבר מרעים להתוועד ולאחל מזל טוב.

שבת קודש

על פי מנהג אנ"ש כמו בכל שבת מברכים, משכים הציבור קום לאמירת התהילים במניין כ"ק אד"ש מה"מ בשעה 8:30. כשליח ציבור משמש הרב שמעון שי' ניובארט. בשבתות אלו מתחילה התפילה שלושים דקות מאוחר יותר מזמנה במשך השנה, ובמחצית השעה שבין הקדיש בסיומו של הספר החמישי – לקדיש הראשון דתפילת שחרית, משתדלים לחטוף מספר דקות של חסידות, לצד אמירת קרבנות ולימוד פרק תניא.

לפני התיבה ניצב החזן ר' שמעון שי' הערץ, אשר לו נוסח ייחודי לפסוקי דזמרה. בקדושה פותח הש"ץ בניגון הבינוני.

לקריאת התורה עולים כרגיל מספר חתנים. בהגיע השעה היעודה, מכה הגבאי ר' זלמן שי' ליפסקר שלוש דפיקות על הבימה, והס מושלך בבית הכנסת. הקראת זמן המולד מתבצעת מתוך השלט הגדול, והציבור מתחיל בברכת 'מי שעשה ניסים' המברכת את חודש אדר א' ('…שמרומז גם בכתיבתו של החודש "אדר א'" (במקום "ראשון")… שבזה מרומזת האפשרות שישאר רק אדר אחד').

כחזן משמש ר' שלמה לייב שי' אבראמאוויטש. בלב הציבור גוברת התקווה, שלמרות ההכרזה על פי התורה שראש חודש אדר יחול ביום השלישי, הרי בהתגלות המושלמת, יתכן שהסנהדרין ישנו ויקבעו שיהיה רק אדר אחד אשר יהיה סמוך לניסן – "מסמך גאולה לגאולה".

מועד תחילת התפילה המאוחר, יחד עם קריאת התורה הארוכה באופן יחסי, מצמצמים את הזמן שבין הכרזת ה'יחי' בסיום התפילה, לשירת ה'יחי' לקראת התוועדות כ"ק אד"ש מה"מ.

בשעה קצרה זו, הופך הזאל כמרקחה. בימת הקריאה נגררת על ארבעת חלקיה לקידמת הזאל, ומעתה ואילך תשמש למניינים לקריאה בתורה עבור אלו הזקוקים לעליה מצד שמחה אישית, ואינם יכולים לעשות זאת במניין הראשי עקב קדימת החתנים.

בנוסף, בכל רחבי בית הכנסת, על כל שולחן בחלק המערבי, תחת עזרת הנשים, ובכל מקום אפשרי אחר, מתקיימות התוועדויות קצרות, חלקן קבועות, וחלקן עבור ימי הולדת ולהבדיל יארצייט. עבור התמימים נערך במיוחד שולחן במרכז הזאל עליו מוגשים כל העת בקבוקי יין לעשיית קידוש, לצד מיני מזונות וסלטים לקביעת סעודה קצרה.

דקות ספורות קודם 1:30, עומד הקהל על מקומו לשירת ה'יחי', והיום, במנגינת 'ויהי בימי אחשוורוש' כיאה לשבת מברכים חודש אדר.

בין תלמידי התמימים מועברים הצילומים מההנחה של שיחת שבת פרשת משפטים ה'תשנ"ב, השיחה הנפלאה בה הרבי מטיל חידוש בדבר התחלת קיומו של ייעוד הגאולה 'וכתתו חרבותם לאיתים', וזאת בעקבות פגישת מנהיגי הממלכות מחצי כדור העליון וחצי כדור התחתון, כאן, בעירו של נשיא הדור, במטרה משותפת לצמצום הנשק בעולם ולהפניית הכסף המיועד לכך לשיפור המצב הכלכלי.

וכהוראה בעבודת ה' תובע הרבי להרבות במעשי צדקה ובגמילות חסדים כמתאים לסדר 'אם תלווה את עמי' וגו', ובמיוחד עבור הדינר לקרן גמ"ח של הרב שמעון שי' גאלדמאן ע"ה שנערך במוצאי שבת דאז. כמו כן מעורר על דבר הדפסת ספרים חדשים ובהידור, בקשר עם הספר שיצא אז לאור בסיום ה'שלושים' לר' משה יצחק העכט ע"ה – 'תפארת משה יצחק'.

בחזרת הש"ץ של מנחה פותח הש"ץ שוב במנגינת 'ויהי בימי אחשוורוש'. בסיום התפילה נערך סדר ניגונים וחזרת דא"ח כרגיל, תפילת מעריב, הבדלה, והקרנת מראות ווידאו מכ"ק אד"ש מה"מ דשנים קודמות.

בהמשך הלילה מתקיימת סעודת מלווה מלכה, בקשר עם סיום הלכות כלי המקדש ותחילת הלימוד בהלכות ביאת המקדש. וכמידי שבוע, בהשתתפות קהל רב.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!