ז' מרחשוון: מתחילים לומר "ותן טל ומטר לברכה"

ז' בחשוון הוא היום השביעי בחודש השני בלוח השנה היהודי. תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים ראשון, שלישי, רביעי ושישי.

ביום זה מתחילים לומר בארץ ישראל "ותן טל ומטר לברכה" בתפילת שמונה עשרה.

שאלת גשמים

אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או בג' חשון שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים, וזאת כדי שהגשם לא יפריע ליהודים החוזרים מהעליה לרגל, או כדי שלא יתרבו המים בנהר פרת ולא יוכלו לעברו.

גם לאחר שחרב בית המקדש, המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט"ו יום לאחר הרגל.

זמן זה הוא בארץ ישראל בלבד שהינה ארץ הרים הצריכה למים, מה שאין כן בבבל – וכמותה בשאר הארצות – שהינה מקום בקעה שהמים נקבצים לתוכה ואינה צריכה כל כך למים, ובה מתחילים לשאול על הגשמים ששים יום אחר התקופה.

לתאריך זה יש משמעות נוספת בהלכה, היות וכאשר אדם מתנה עם חבירו על "אחרי הרגל" לפרעון הלוואה וכיוצא בזה, הרי זה כאילו סיכמו עד אחרי ז' חשון.

בעבודת השם

יום זה מדגיש את הפלאת מעלת אהבת ישראל, שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר.

ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל, ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי – אפילו איש עסקים – שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש.

בעבודה זו יש מעלה גדולה ונפלאה, שכן בימי הרגל היה הוא בבחינת "שכיר" שעל אף שנמצא ועובד אצל בעל הבית, הרי כל עבודתו היא עבור עצמו ולכן ישנה שקלא וטריא אם מעשיו יכולים להיחשב כמעשיו של בעל הבית.

כך בימי הרגל כל עניינו היה "לקבל" גילוי אלוקות, לראות וליראות. ואילו בז' חשוון מתחילה העבודה בבחינת "שליח", שאף ש"נשלח" מאת המשלח, הרי כל עבודתו היא עבור המשלח ולכן נחשבים מעשיו כמעשי המשלח, ועד שהוא עצמו נחשב "כמותו" ממש.

ענין הגשמים קשור עם עבודת האדם, היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות.

לערך המלא בחב"דפדיה