כמה תזכורות לקראת הושענא רבה:
1. הלילה – אומרים את כל חומש דברים ומסיימים אותו עד חצות, ואז מחצות לילה אומרים את כל ספר התהלים כידוע, ואחרי כל אחד מחמשת הספרים של התהלים אומרים 3 יהי רצון [של הושענא רבה, של אחרי צאת הלבנה, וגם של שבת ויום טוב – כפי שהרבי נהג בעצמו לומר את 3 היהי רצון הללו (ראה ספר "מעשה מלך" וכן קובץ "הנהגות מלך"), וכמובא גם בספר "הלכה למעשה – תשרי" של מכון הלכה חב"ד, על פי שיחת הרבי בהושענא רבה תש"נ].
כמו כן, וכמובא בשיחות הקודש של הרבי, אומרים גם את מאמרי הזוהר המובאים "בתיקון הושענא רבה".
[הרבי אומר במפורש שיש לומר את מאמרי הזוהר הללו – המובאים בתיקון בכמה עמודים בודדים – ראה שיחת ליל הוש"ר תשמ"ג, וכן שיחת ליל הוש"ר תשמ"ו, וראה באריכות בענין זה בשיחת ליל הוש"ר תשמ"ח].
2. מחר (יום ששי) עושים חיבוט ערבות – רבותינו נשיאינו נהגו לקחת 'הושענות' גם עבור הנשים והילדים, ולכן מקובל שכל אחד מבני המשפחה עושה חיבוט ערבות.
3. אמירת ההושענות (וההקפות) מחר כוללת את כל ההושענות שאמרנו עד עכשיו, ובנוסף את ההושענות המיוחדות של הושענא רבה (שגם באמירה שלהן מקיפים).
4. אסור לזלזל בערבות של ה"הושענות", ואין לפסוע עליהן.
הרבי לא משליכן מעל ארון הקודש.
יש נוהגים לשמור אותן עד ערב פסח, ולבער אותן בשריפת חמץ.
5. בספר המנהגים מפורש שטובלים את המוציא בדבש בהושענא רבה, ושאוכלים קרעפלאך.
6. עוד מובא בספר המנהגים, שלפני כניסת החג של שמחת תורה, נוהגים להיכנס לסוכה ולאכול משהו ו"להיפרד מהסוכה", ובקובץ "הנהגות מלך" מובא שהרבי טועם שתיה וגם מזונות כדי להיפרד מהסוכה.
7. מחר (יום ששי), אומרים "שנים מקרא ואחד תרגום" של פרשת "וזאת הברכה" לפני כניסת השבת והחג [בחו"ל אומרים זאת ביום שמיני עצרת (השנה חל בשבת קודש), לפני שמחת תורה].
8. הרבי עורר על הוספה בצדקה בהושענא רבה, וקישר זאת לכך שביום זה נעשה "מיתוק הגבורות" [שיחת
תשד"מ, ליל הושענא רבה].
נסיים בציטוט משיחת הרבי, משנת תשנ"א (ביום ה' של חג הסוכות – לילדי "צבאות השם"):
"כעת נסיים, כנ"ל, בשליחות מצוה לצדקה… וזה יחיש עוד יותר את הגאולה האמיתית והשלימה… ובדרך ממילא כל הימים הבאים יהיו בתכלית השלימות, החל מ"פתקא טבא", כלשון הרגיל בנוגע ל"הושענא רבה"… ".
א גוט מועד, מועדים לשמחה!
מאת הרב אבישי אפרגון, ראש ישיבת חב"ד "דרכי תמימים" תל אביב, פרשן לעניני צבא ובטחון.