מאז התחיל משבר הקורונה, ובתי הכנסת נסגרו, הפעילות עבור בתי חב"ד רבים הפכה לסיפור מורכב.
איך חוגגים מאורע חסידי כמו י"א ניסן כאשר כולם סגורים בבית, ושני אנשים שנפגשים ברחוב זאת כבר התקהלות אסורה?
נכון, אפשר דרך שיחות ועידה בטלפון או בוידאו דרך זום, אבל בסוף כל אחד נשאר קצת לבדו אל מול המסך הקר (שלא להזכיר את כל הבעיות הטכניות שמקשות על האווירה)
אז לכבוד י"א ניסן, בשכונת קרית השרון שבעיר נתניה, לאחד מאנ"ש עלה רעיון..
בשיתוף פעולה יחד עם השליח בשכונה הרב טייכטל, פרסם ר' תומר רטהאוז מאנ"ש בשכונה ושחקן התיאטרון ביום-יום, הודעות לניידים של דיירי הרחובות הסמוכים, כי ביום א' אחה"צ כולם מוזמנים לצאת עם הילדים למרפסות (בדומה לתמונות דומות שניראו לאחרונה ברחבי העולם והארץ),
ושכל מי שמעוניין יכול להזמין זרים של בלוני הליום צהובים לצורך הפתעה גדולה ומיוחדת.
בשעה היעודה (לאחר הכנת הגברה ראויה, וגם פתיחת קבוצת ווטסאפ ייעודית ושיחת וידאו בזום – על מנת לאפשר גם ךדיירי רחובות רחוקים יותר לראות ולשמוע ולחוש שותפים) יצאו עשרות רבות של דיירים למרפסות הבניינים הסמוכים והרחוקים, ובידי כולם המוני בלונים.
פתחו בכבוד אכסניה, בהבעת תודה והערכה לשלוחי הרבי בשכונה ובעיר ולכל פועלם, בחירום ובשגרה, תוך הזמנת הציבור הרחב לתרום למעות חיטים.
בעזרת הרמקולים התוודעו כולם לכך שמדובר בחגיגת יום ההולדת של הרבי מליובאוויטש, ואז 12 הפסוקים נשמעו בעוצמה מגרונותיהם של המוני ילדים (שאגרו הרבה כח בשבועיים של הסגר בבית…),
ולאחריהם תפילה מרגשת ומשותפת של שכנים דתיים, מסורתיים ושאינם דתיים לרפואת החולים,
וגם סופר סיפור חסידי קצר על אהבת הרבי אל כל אחד ואחד מאיתנו.
ולבסוף, בספירת 10… 9… 8… לאחור, שיחררו כולם, מכל המרפסות בכל הקומות מכל הבניינים את המוני הבלונים, והשמיים נצבעו בצבע של שמחה, תקווה, אמונה וציפיה לגאולה.
היה מרגש, עוצמתי. ותחושה גאולתית, של הנה זה העולם מוכן ומזומן, וגם הרחוב כולו (מהקרקע ועד הקומות הגבוהות) עצמו מלא כבר בקדושה, ושאת ליל הסדר הזה נחגוג בע"ה – בזכות תחושת האחדות העוצמתית והשמחה ביום חגו של הרבי – בבית המקדש עם משיח צדקנו
האירוע הוקדש לרפואתה של אוריה בת נעמה ויזל שתחיה, בתוך כלל חולי עמו ישראל, רפושו"מ.
שוב, תודה ויישר כח לשלוחי הרבי בעיר, הרב וולפא והרב טייכטל וכל השלוחים ואנ"ש.