לאחר עבודת מחקר: בית הקברות היהודי העתיק בגאַגאַרין נחשף

חשיפת בית הקברות היהודי העתיק בעיירה גאַגאַרין (גיז׳אַטסק לשעבר), במחוז סמולנסק שברוסיה, מעוררת אלפי חסידים ברחבי תבל.

העיירה גיז׳אַטסק, הנמצאת במרחק של כ170 ק״מ ממוסקבה, איוותה מקום מושבם של כמה משפחות מיוחסות מקרב חסידי חב״ד (ביניהם המשפחות הידועות עד היום בקרב חסידי חב״ד, משפחת איידעלמאַן, ליבעראָוו וראַסקין) במשך של כשמונים שנה לערך, משנת תר״כ עד למלחמת העולם השניה.

מהמקורות שהגיעו לידינו, ניתן לומר, שהיישוב היהודי בגיז׳אַטסק החל עם בואם של החסיד ר' שמעון וחנה קרימר ע״ה. עד אז היתה זו עיר שכולה גוים, ומאחר והיתה מחוץ ל"תחום המושב" הרי שכף רגלו של יהודי לא הורשתה לדרוך שם.

ר' שמעון קרימר היה סוחר בעל סיווג גבוה מאוד, ולכן ניתנה לו ה"זכות" להתיישב בעיירה.

אחריו באו לשם עוד יהודים, חלקם "ניקולייבסקס" (הם ה"קאנטוניסטים" הידועים, יהודים שנלקחו לצבא בילדותם, ושירתו את הצאר ניקולאי במשך עשרים-וחמש שנה. בתום השירות הצבאי היו הם זכאים להתיישב בכל מקום שירצו, ללא הגבלות "תחום המושב") וחלקם אנשים שר' שמעון קרימר נזקק להם בעסקי התבואה הנרחבים שלו (לפי הנתונים ב"אנציקלופדיה היהודית-רוסית" היו בשנת תרמ"א באיזור סמולנסק כולו – שאליו השתייכה גיז׳אַטסק – רק תריסר סוחרים יהודים מורשים בסיווג "גילדה ראשונה", וסביבם 220 עוזרים). 

בשנת תר"ע התגוררו בגיז׳אַטסק כ45- משפחות יהודיות (בתוך אוכלוסיה של כעשרת-אלפים גוים). 

אודות המקוה שבעיר כותב החסיד המפורסם ר' חיים בנציון רסקין ע״ה (במכתב לאדמו"ר הרש"ב נ״ע בשנת תרע"ג): "..המקוה שבעירנו גיזאטסק שנבנתה זה כעשרים וחמש שנה בידי אבי-זקני ר' שמעון קרימר ז"ל", כלומר שעד שנת תרמ"ח בערך לא היה בגיז׳אַטסק אפילו מקוה טהרה!.

בשנים האחרונות נערכה עבודת מחקר מסיבית לאיתור מיקום בית הקברות וכן מסמכים הקשורים להיסטוריה של המשפחות החסידיות תושבי העיירה. 

בחודשים האחרונים, לאחר איתור שטח בית הקברות וקבלת האישורים, החלו עבודות ניקיון שטח בית הקברות, חיפוש, גילוי והקמת המצבות שנמצאו במקום. 

במהלך השלב הראשון של הפרוייקט החשוב, ניקיון שטח בית הקברות, ועם זה, גילוי והקמת המצבות, נמצאה לאחרונה מקום קבורתה של מרת צבי׳ ראַסקין, בתו של ר׳ שמעון קרימר הנ״ל ואשתו של החסיד ר׳ יהודה ליב ראַסקין ע״ה מהאָרקי, שהלכה לעולמה בגיל צעיר, בכ״ף מנחם אב שנת תרמ״ה. 

ברשימות נכדם, החסיד ר׳ יעקב יוסף ע״ה ראַסקין מצאנו פרטים אודות זקניו הנ״ל. בין הדברים כותב מה ששמע מאביו, החסיד ר׳ חיים בנציון ע״ה, שאמו הצדקת מרת צביה ז״ל היתה תמיד מחכה עד שבעלה יבוא מבית הכנסת אחר אריכות התפילה שלו, ואף פעם לא התעצבה מזה ולא התרעמה ח״ו. אדרבה, תמיד היתה אומרת לילדים ש״האבא מביא אתו מתפילתו הביתה ׳ריח גן עדן׳״.

כן מספר שהאם היתה ״עזר כנגדו״ לבעלה גם בעניני חינוך הבנים ובמכתבים ששלח האבא ר׳ יהודה ליב לבנו, חיים בנציון, נהגה אך היא להוסיף כמה שורות.

להלן תרגום קטע אחד ממכתביה:

* "בני היקר, בחודש זה עליך להשתדל להיות ירא-שמים עוד יותר, ולבקש מה' שהכל יהיה כשורה ללא תערובת רע. אל תשכח כי יש הבדל גדול בין זמן החיים עכשיו לבין אחר-כך ח"ו. וכשמבקשים מה' באמת, שומע הוא ועונה מיד".

גילוי מקום קבורתה גורם להתרגשות בקרב אלפי הצאצאים של משפחת ראַסקין הפזורים בכל רחבי תבל.

הפרוייקט החשוב של גילוי ושיפוץ בית הקברות, שעומד כעת בסיום שלב הראשון של העבודות, הוא פרי יוזמתם של ר׳ מענדל נאָטיק והרב יוסף חיים ליבעראָוו (מצאצאי משפחות איידעלמאַן-ליבעראָוו), בסיועו של השליח למחוז סמולנסק ר׳ לוי יצחק מונדשיין (מצאצאי משפחת ראַסקין) ובהפעלתו של השליח ר׳ גבריאל גורדון, האחראי על שימור ופיתוח המקומות הקדושים בעיירה ליובאוויטש.

לפרטים נוספים וליצירת קשר עם העוסקים בעבודת הקודש של הצלת, שיפוץ ושימור בית הקברות ניתן לפנות לדוא״ל – jewishcemeterygagarin@gmail.com