לפני חג השבועות תנש"א, ישב הרב משה אורנשטיין, כיום ראש ישיבת תות"ל נתניה, וכתב לרבי דו"ח עב כרס משליחותו בעיר חרסון, עם הרב מאיר אשכנזי, כיום רבה של כפר חב"ד, שגם חתם על הדו"ח.
את הדו"ח עיטר הרב אורנשטיין בתמונות וקטעי עיתונות רבים, והשתדל, כפי המצוין במבוא לספר/דו"ח, לתת תמונה מלאה מהמצב בברית המועצות באותם הימים.
הספר/דו"ח, כך סיפר לו המזכיר, הרב בנימין קליין ע"ה, היה מונח על שולחן הרבי חודשים רבים. לפחות עד חודש שבט תשנ"ב. שמונה תשעה (!) חודשים.
לפני כשבועיים הגיע הרב אורנשטיין עם צוות הרמי"ם והמשפיעים של הישיבה לחוג את חג השבועות יחדיו אצל הרבי.
ביום הראשון לשהותם, אצל הרבי, פנה א' מצוות 'בית משיח' וגילה את אוזנו על קיומו של מענה ארוך של הרבי אליו עם ביטויים שמיימיים ובלתי רגילים. ועל 2 מענות נוספים שהרבי ביקש להעביר "לכלל ולציבור" ולנמענים של המכתבים שצירף לדו"ח. הרבי מבקשם להיות "ממוצע המחבר" לאותו "כלל וציבור".
ניתן לשער את התרוממות הרוח. ביקור הצוות החינוכי כולו עמד בסימן "ממוצע המחבר", בין הרבי לתלמידים.
ביום שחזר הצוות לארץ, התקיימה התוועדות ייחודית עם ראש הישיבה עד שבע (!) בבוקר, סביב מענות קודש אלו.
בישיבה שוררת תחושה חזקה של חזרה בזמן. כבר יותר מעשרה ימים שהתלמידים מסתובבים עם מענות הקודש ומתייגעים לפענחם אל נכון.
למעשה, ניתן כבר לברך על המוגמר. הכתב כולו פוענח ואף התלמידים אכן סייעו בכך. ועתה נותר ליישם את הוראת הרבי הנפלאה.
ריקודי שמחה לפנות בוקר: מחוגי השעון מראים על רבע לחמש לפנות בוקר בהתוועדות המדוברת…