מאות מתושבי שיכון חב"ד בלוד השתתפו באירוע שהתקיים בחג החנוכה במתנ"ס דנוור הסמוך לשכונה, שכותרתו: פתיחת אירועי חגיגות שנת ה-70 לקהילה הח"בדית בלוד. חגיגות שנות ה-70 שולבו עם אירועי פסטיבל "לבי במזרח" ובמסגרת זו דובר גם על הקוסמוס המיוחד בין העדות השונות המרכיבות את השכונה החב"דית.
את האירוע פתח הזמר החסידי, תושב השכונה, ר' שמחה פרידמן בכמה מלהיטיו הגדולים כשאותו מלווה האורגניסט אהר'לה ליפסקר – גם הוא מתושבי השכונה.
מיד לאחר מכן ניתנה תשומת הלב לייחודיות של השכונה ולנציגי העדות המרכיבים אותה. מכל עדה נבחרו חסיד זקן לצד חסיד צעיר שדיברו על נושא מסויים המתאים לאופי החסידי של השכונה. הראשון מביניהם דיבר על ההיסטוריה של השכונה והשני על ההווי החסידי שקיים בה היום, בהתאם לנושא הנבחר.
כך למשל, הוקרנו תחילה הדברים שאמר ר' שמעון מלכיאלי מוותיקי החסידים בשכונה במשבצת שהוקדשה לעדה המרוקאית. הוא דיבר על האופי החסידי של השכונה ועל ההתוועדויות ושיעורי החסידות שמצא בה כשהגיע אליה לפני 40 שנה. "מיד הרגשתי שזה הבית שלי" אמר. אחריו דיבר ר' ישראל פרץ, מהדמויות הדומיננטיות בשכונה אשר אחראי לפעילויות חסידיות רבות, על הפעילות החסידית שנערכת כיום בשכונה עם הילדים ובני הנוער. עם סיום דבריהם עלה לבמה הפייטן ר' משה מויאל, יליד השכונה שיחד עם ר' שמחה פרידמן ניגן את הפיוט המרוקאי "אעופה אשכונה".
לאחר מכן הוקרנו דבריו של המוהל הנודע הרב בנימין מזרחי שדבריו, כנושא שהוקדש לעדה התימנית, נסוב סביב נושא המבצעים. הרב מזרחי תיאר את ימי הבראשית של הקהילה החב"דית בלוד, וכיצד הגיע אליה בשנת ה'תשי"ג מעיר הולדתו רחובות, לאחר שבחורים מישיבת תות"ל בלוד נשלחו להסתובב בבתי הכנסת ברחובות ולדבר בדברי חסידות. הוא תיאר את הלך הרוח בשכונה ובישיבה ואת ההירתמות לפעילות במבצעיו הקדושים של הרבי ואמר כי "בזכות אותם תלמידים שסחבו אותי לישיבה, כל משפחת מזרחי הענפה על מאות צאצאיה הגיעו בעקבותיי והפכו להיות חסידים של הרבי". אחריו דיבר נכדו, הר' יפת מדוויל המשמש כשליח לבני הנוער בעיר רמלה ונעזר רבות בתושבי השכונה. הוא תיאר כיצד הרוח החסידית בשכונה, כמו גם הרוח בבית הוריו דחפו אותו לצאת לשליחות וכיצד הוא נעזר בפעילותו בתושבי השכונה.
מיד לאחר מכן עלה הר' מדוויל בעצמו על הבמה וביצע את השיר התימני 'לך א-לי' כשאליו מתלווה שמחה פרידמן ונגן הקלרינט הת' שמואל מזרחי מתושבי השכונה בביצוע מרגש וייחודי.
העדה השלישית בערב המיוחד היתה העדה הגיאורגית. בתחילה צפה הקהל ברב בן ציון מיכאלשווילי, רב בית הכנסת של העדה הגיאורגית בשכונה, כשהוא מתאר את השנים הראשונות של משפחתו בלוד לפני למעלה מ-50 שנה ואת האחדות ששרה במקום בין התושבים הוותיקים לבין העולים מגיאורגיה. נושא האחדות תואר לאחר מכן גם על ידי הרב מנחם מיכלאשווילי, השליח הראשי בלוד שתיאר את האחדות המיוחדת שיש בשכונה ואת השמחות של כלל התושבים זה בשמחתו של זה, כאיש אחד בלב אחד.
עם סיום דבריהם, עלו על הבמה ילדי משפחת מוזגורשווילי וביצעו את ריקוד ה"שאלכו" הגיאורגי המפורסם בכשרון מעורר התפעלות שסחט את תשואות המשתתפים.
הנושא האחרון נגע בחינוך. משפיע השכונה הרב נחום קפלן, בנו של רבה הראשון של השכונה הרב מיילך קפלן ע"ה, דיבר על החינוך שהעניק אביו לתלמידים ב'פרדס' וגם על החינוך שהוא עצמו העניק לאלפי תלמידיו ברבות השנים, תוך שהוא מתבל את דבריו בסיפורים מהשנים הראשונות. אחריו דיבר ר' יוסי לויטין, נציגו של רב הקהילה ואיש הקשר בין הקהילה לבין העיריה. בדבריו עמד לויטין על ההיקף הבלתי נדלה של מוסדות החינוך של חב"ד בלוד ואמר כי הם מונים כיום לא פחות מ-2241 תלמידים כן ירבו – במסגרות המעונות, הגנים, תלמוד התורה ובית הספר לבנות, ישיבת תות"ל והתיכון לבנות. עם ביום דבריהן של השניים עלה לבמה תושב השכונה הר' צביקי ברקוביץ, המכהן כבעל התפילה של בית חב"ד המרכזי בברלין וביצע קטע חזנות מיוחד.
בסיום קטע אמנותי זה נערכה הדלקת נר החנוכה ע"י מנהל המתנ"ס והוקראו דברי הברכה של רב הקהילה הגאון הרב ברוך בועז יורקוביץ שליט"א, של ראש העיר עו"ד יאיר רביבו ושל סגן ראש העיר ומנהל מחלקת החינוך מר יוסי הרוש. רביבו עמד בדבריו על הייחודיות של הקהילה החב"דית ועל כך שהוא מגיע מידי יום להתפלל בבית הכנסת בשכונה ואילו הרוש אמר כי הוא נוסע מידי פעם להתפלל אצל הרבי ורואה את עצמו שליח לכל דבר ועניין.
בסיום דבריהם המשיך ר' שמחה פרידמן בהופעה שנמשכה עוד שעה ארוכה כשאל הבמה עולים גם ר' אודי לדרמן ובנו מענדי לשיר ולנגן כמה ניגונים חב"דיים.
ר' יוסי לוויטין שעמד מאחרי האירוע מבקש להודות לחבר העירייה מר עמיחי לנגפלד, לגב' אריאלה יורקוביץ שהפיקה את האירוע יחד עם אשת הצילום והעריכה גב' רחלי אופנר שעשתה את צילומי החוץ והפנים והשקיעה ברעיונות מקוריים למען הצלחת הערב ולאיש התקשורת הלודאי ר' שלומי ריזל שעמד מאחורי התסריט והביום.