תחקיר השחיטה: מה עומד מאחורי שחיטת ליובאוויטש?

מוטי הולצברג

יוסי עמד מול המקפיא במרכול השכונתי ומולל בזקנו.

הוא עורך כעת קניה גדולה לכבוד חג הפסח המשמש ובא, ואחד המצרכים הבסיסיים ביותר, כל השנה ובפרט בחג, הוא העוף.

מולו נחים בשלוות עולמים עופות וחלקי עופות, עטופים ואטומים באריזות מהודקות, מתהדרים במבחר כשרויות שונות.

מה שמשך את תשומת ליבו, היו המודעות הגדולות שנתלו מעל למקפיא, שעליהן התנוססו מחירים שונים של העופות. טווח המחירים היה יחסית גדול, מה שהביא אותו להרהר בסיבה לכך.

כל הכשרויות מהודרות, חלקן אפילו "שחיטת ליובאוויטש". אם כן, מה הסיבה להפרשי המחירים? הוא תמה בליבו.

ובכלל, מדוע יש להקפיד דווקא על שחיטת ליובאוויטש? מה המקור לכך? ניסה להיזכר, אך ללא הצלחה.

נשאיר את יוסי להתלבט אל מול המקפיא. בינתיים, ננסה לעשות סדר ולהאיר את עיני הקוראים באחד התחומים, שמצד אחד קשור לכולנו, שכן כולנו צורכים עופות ובקר, אך מצד שני, נעלם ונסתר מרוב הציבור.

כמה מאתנו יודעים את ההבדלים בין "כשר" ל"חלק"?

מי מכיר את ההידורים הנהוגים בשחיטות מסוימות ובאחרות פחות?

איפה עובר הקו בין הידור להקפדה מוגזמת, ולמה, למען השם, זה עולה כל כך יקר?

והעיקר העיקרים, מה סוד קסמה של שחיטת ליובאוויטש? מהו המקור לכך? האם ישנם הסברים לדבר או שמדובר בעניין סמלי בלבד? עד כמה יש להקפיד על שחיטה זו, והאם בכל מחיר?

ובכלל, איזה תהליך עובר התרנגול עד שהוא מגיע לצלחת שלנו? מה חשוב שנדע על כך ומה פחות?

הישארו מרוכזים, שימו לב לפרטים, ואל תתנו לאף קרקור ורשרוש להפריע לכם לקרוא את הכתבה החשובה.

מרואיינינו הם:

הגה"ח הרב ברוך בועז יורקוביץ', מרא דאתרא דקהילת קודש לוד, אב"ד היכל ליובאוויטש ומרבני מכון הלכה חב"ד, שמצוי זה עשרות ששנים בעולם השחיטה ולכשרותו יצא מוניטין רב.

הגה"ח הרב משה קורנוויץ, רב קהילת חב"ד הר יונה ומרבני מכון הלכה חב"ד, שנכנס בסערה לעולם השחיטה בתקופה האחרונה ממש, והפתיע במהלך יוצא דופן של שיתוף פעולה עם הרב יורקוביץ', אשר נודע במומחיותו הרבה ובניסיונו העשיר בתחום השחיטה. השניים פתחו ביחד שחיטה חדשה, בשם "כתר אנ"ש", המשלבת הידורים והקפדות תוך שימת לב לגובה המחירים, מתוך הבנה לכיס ולמצב של אנ"שנו.

הגה"ח הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת, שממלא את מקום אביו גם במפעל חייו, השחיטה המהודרת הנושאת את שמו.

הרב יעקב קרוגליאק, רב המשחטה של חמיו – הגה"ח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בית דין רבני חב"ד ורב שכונת נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי.

הרב שלום דיקשטיין, שוחט ובודק במלבורן, אוסטרליה, ורב בקהילה הישראלית במקום.

כמו כן לצורך הכנת הכתבה נעזרנו בגורמים שונים וברי סמכא בתחום השחיטה.

@ על יסודי השחיטה

מהיכן מגיעה ההקפדה על שחיטת ליובאוויטש? מדוע לא להסתפק בשחיטה מהודרת אחרת, שכמותה יש רבים בשוק? האם בכל הדורות הקפידו על כך או שזו המצאה של 'דור השביעי'?

הרב קורנוויץ: "לפני שנכנסים לעניין של 'שחיטת ליובאוויטש', חשוב לי להסביר קודם כמה דברים חשובים בנושא השחיטה בכלל.

במוצר רגיל כמו שוקולד, ההשגחה עשויה להיות קלה הרבה יותר. שכן, מה שנדרש לבדוק הוא את מרכיבי המוצר, פס הייצור, להפתיע בבדיקות פתע מידי פעם ולבדוק שאין במפעל מחסנים נסתרים וכו'. בזה נגמרת עבודתו של הרב שנותן את הכשרות, והוא יכול ללכת לביתו רגוע וטוב לב.

אך בשחיטה הכל עובד אחרת. זו לא כשרות שניתנת פעם אחת ולתמיד. מתן הכשרות מתרחש כל הזמן, על כל עוף. צריך להבין: במקביל לכמה שוחטים שעובדים, נשחטים בכל דקה עשר עופות. משמע, שבכל דקה צריך לתת עשר כשרויות מחדש.

לכן מובנת חשיבות ההקפדה בתחום השחיטה, יותר מכל תחום אחר בכשרות.

ישנם חמישה יסודות בהלכות שחיטה. נסבירם כעת בקצרה:

שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור.

שהייה – שצריכה השחיטה להיות בלי הפסק.

דרסה – השחיטה צריכה להיות בלי לחיצת הסכין אל הצוואר אלא באופן של משיכה.

חלדה – דרך מסוימת להעביר את הסכין בצוואר הבהמה וצורת שחיטה באופן ששום דבר לא מכסה על הסכין .

הגרמה- שחיטה בצוואר במקום הנכון בקנה ובוושט.

עיקור – שנעקרו או נקרעו הסימנים ואחד האופנים זה על ידי שחיטה עם סכין פגומה.

כמובן שזה ממש באופן כללי שאיננו ממצה ומגדיר את הדברים כפי שנתבארו בארוכה בשו"ע ובפוסקים, אך אני מזכיר את זה כדי להמחיש, שהאחריות של השוחט היא כבדה, ובטעות קלה של חוסר תשומת לב ראוי' או קלות ראש, הוא יכול לנבל את העוף או הבהמה באופן שרק הוא וקונו יודעים זאת.

בנוסף לכך, יש להקפיד שהסכין תהיה חדה וחלקה ללא חשש פגימה. באם יש פגימה בסכין, העוף/בהמה אסורים באכילה מן התורה".

@ שוחט חסיד

"כדי להקפיד באמת על כל הפרמטרים הללו", ממשיך ואומר הרב קורנוויץ, "עוד לפני ההשגחה עצמה, על השוחט להיות ירא שמים גדול מאוד, כפי שכבר עוררו וזעקו רבות הפוסקים הקדמונים. ידוע המעשה עם המהרש"ל שהלך לבדוק סכינים, וגילה שאף שוחטים ותיקים נכשלו בסכין פגומה.

לכן, מחמת החומרא היתרה בבדיקת הסכינים וכשרותם, על הרב הממונה לדאוג כי תהי' בדיקת סכינים מעולה, שתעשה על ידי המומחים בדבר.

מי שאיננו מומחה ובקי, פשוט לא יודע להרגיש נכון את הסכין ועלול להכשיר גם כשיש פגימה ממשית.

לאידך, הוא עשוי 'לטרטר' את השוחטים לריק בשביל דברים חסרי משמעות.

לכן, חייב להיות בודק סכינים מומחה ביותר בעל הרגשה טובה. זאת גם הסיבה שעל הרב לבדוק את הסכינים במהלך השחיטה כמה וכמה פעמים, ואף לאחר שהשוחט יורד מה'ליין' חייבת להיות בדיקה מדוקדקת של הסכינים. גם לאחר השחיטה מייחסים חשיבות לכשרות הסכין, כמו לפניה ובכל נדנוד קטן או הרגשה כלשהי נפסלים עופות. השיקול היחיד שמנחה אותנו הוא שהעוף יהיה ברמת כשרות הכי מהודרת, ללא שום קולות.

כדי שאכן נוכל להיות רגועים באשר לזה (כמובן בנוסף לבדיקות שעורכים כל הזמן), אחת ההקפדות אצלנו, שבבחינת חוק בל יעבור, הוא ששוחט יהיה בקיא בהכנת הסכין.

יכולים להיות שוחטים חסידי חב"ד, שלא ממש יודעים להעמיד סכין כדבעי, מכיוון שעבדו בסוג שחיטה מסוים שפחות הרגילו אותם לזה. אבל אנחנו רואים בזה תנאי בסיסי לעבודה בשחיטה שלנו, ועל כן שוחט כזה לא יוכל להשתלב אצלנו.

מכאן מובנת  הדרישה שהשוחט יהיה חסיד, הקשור לרבי על כל המשתמע, וכפועל יוצא מכך יהא ירא שמים ולא יקל ראש בדיני השחיטה.

בכלל זה עוד לא נגענו בסוגיית בדיקת העוף מטריפות, וכל שכן הבהמה, וכן השגחה על סדרי המליחה באופן המהודר ביותר – דבר הדורש תשומת לב מרבית והדוקה".

הרב יורקוביץ': ברצוני להוסיף על דבריו של הרב קורנוויץ, בנוגע לסכינים.

פעם שחטנו בירושלים, והגיע שוחט מפורסם, ליטאי, לבדוק את השחיטה שלנו. כמו תמיד, שהה במקום רב המשחטה, הרב אברהם סבאג (שהינו בעל ניסיון עצום בתחום שחיטת עופות ובקר במשך שנים רבות), שהציע לו לראות את הסכינים שהיו מוכנות לעבודה עבור השוחטים.

השוחט סירב ואמר שרוצה לראות את הסכינים שנפסלו להם…

הרב סבאג מילא אחר בקשתו. לאחר בדיקה מדוקדקת של הסכינים, פנה השוחט ויצא מהמשחטה. הרב סבאג רץ אחריו וביקש ממנו לבדוק את שאר הסכינים ובכלל את דרך השחיטה.

אך הוא סינן לעברו "מספיק לי כבר מה שבדקתי".

הרב סבאג נבהל, אך לא ידע מה לעשות בנידון.

לאחר זמן מה, קבלנו טלפון מהרב סלונים ע"ה, שהודה לנו על השחיטה המהודרת שלנו, ותיאר לנו את ההתפעלות של אותו שוחט מומחה, שמרמת הסכינים שנפסלו הבין עד כמה אנחנו מחמירים".

הרב דיקשטיין: "כשנכנסתי לעולם השחיטה, חוץ מהפן המעשי הפשוט, צללתי לעומק משנתם של הרביים בנושא. ישנם פסקים מסוימים ששונים מהמקובל במקומות אחרים. בעקבות הפרויקט, נכנסתי גם לבירור העניין של שחיטת ליובאוויטש.

תמיד הייתה הקפדה שהשוחט יהיה מאנ"ש ("עד כדי מסירות נפש" כלשון אדמו"ר הצמח צדק).

במאמרי אדמו"ר הזקן, מצינו שיש קשר ישיר והשפעה ליראת שמים של השוחט על הבשר ששוחט.

כמו כן, הרבי מה"מ (אג"ק, ח"ד אגרת תשפח) התבטא על פעילות השלוחים שיצאו לאירופה, שעצם זה שיהודים אכלו מהשחיטה שלהם, אפילו שאינם מכירים את השלוחים, פעל עליהם ברוחניות.

בנוסף לכך, כתב הרבי לרב שלום מענדל קלמנסון ע"ה, ששחיטה שנושאת שם כ"ק אדמו"ר חייבת להיות מהודרת בתכלית כיאה לשחיטה הנושאת את שם ליובאוויטש, לפי כל השיטות והחומרות, ולא מספיק שהשוחט הוא חסיד חב"ד".

@ רב חסידי או שוחט חסידי?

"דבר ידוע נוסף", מחדד הרב דיקשטיין, "שחסידים תמיד הקפידו כי השוחט יהיה חסיד חב"ד, הרבה יותר מכך שהרב יהיה חסיד דווקא.

תפקידו של הרב הוא לפסוק בכל שאלות החיים, ולבני העיר יש חובה לשמוע בקולו. ידוע שיש לנו דרך פסיקה משלנו בהרבה תחומים, מהם חמורים ויסודיים – ולמרות הכל, במקרים בהם היתה לחסידים אפשרות לבחור או את הרב או את השוחט, עדיף היה לוותר על משרת הרב, ובלבד שהשוחט ובודק יהיה מאנ״ש.

דרך אגב, אחד מגדולי השלוחים, בעל שמועה נפלא, שהיה רב מורה הוראה וגם למד בצעירותו את מלאכת השחיטה על בוריה, סיפר לי כי החל לעבוד כשוחט. זאת, עד שהרבי (איני זוכר בוודאות האם היה זה אדמו"ר הריי"צ או כ"ק אדמו"ר) הורה לו לחדול, וטעמו ונימוקו – יש לך מספיק יראת שמים כדי להיות רב, אך לא מספיק כדי להיות שוחט… ובכלל, ישנן כמה התבטאויות שהשוחט צריך להיות ירא שמים יותר מהרב…

וכל כך למה?

עד כמה שתפקידו של רב הוא מאתגר ועליו לעמוד מול לחצים רבים, הסביבה של השוחט לחוצה הרבה יותר מסביבתו של הרב, שבדרך כלל יושב במקום מסודר ושם הוא נדרש לפסוק הלכה. שונה ממנו השוחט, שנמצא במפעל רועש והומה מקרקורי וגעיות בעלי החיים, מצעקות וקריאות העובדים, ובכלל ישנו לחץ גדול של הספקים וכמויות שיש להוציא באותה משמרת. כלומר, הלחץ הוא יום יומי, בכל רגע של עבודתו.

על כן, כדי שהשוחט ישחט כדבעי, לא יתפעל ממה שהולך סביבו, וידע לפסול את העוף והבהמה מתי שצריך, עליו להיות בעל יראת שמים מופלגת. כדי להיות כזה באמת, צריך ללמוד חסידות, להיות קשור לרבי ולנהוג במנהגי חב"ד.

חוץ מזה, ישנה היחידות המפורסמת, שבה אמר הרבי לרב יצחק הנדל ע"ה: "שהשוחטים צריכים ללמוד דווקא חסידות חב"ד".

אבל, כל העניין של שחיטת ליובאוויטש רחבה יותר מלימוד חסידות בלבד. ההקפדה צריכה להיות באופן כללי על שוחטים חב"דים, יראי שמים ומקושרים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, מה שיבטיח את רמת הכשרות הגבוהה של השחיטה".

"ברצוני לחדד נקודה נוספת", ממשיך ואומר הרב דיקשטיין, "שחיטת ליובאוויטש היא כדובדבן שבקצפת. היינו, לאחר שמקפידים על כל ההידורים והחומרות שנהוגות בכשרויות המהודרות, אפשר להוסיף את ההקפדה על שוחטים חב"דים. רק אז, שחיטה זו ראויה להיקרא בשם שחיטת ליובאוויטש, הנושאת את שם הרביים ועומדת תחת נשיאותם.

כמו כן בחסידי חב"ד גופא, לא מספיק שהשוחט ילמד חסידות ויטבול במקווה, אלא צריך להיות גם ירא שמים שיראתו היא מן המפורסמות".

הרב יורקוביץ', אתם הפתעתם את הציבור לאחרונה כשהכנסתם את הרב קורנוויץ לעובי קורת בית המטבחיים. תוכל לשתף אותנו במה שעומד מאחורי מהלך זה?

"אחרי שעוף אנ"ש, שהתהדר בשחיטה לה נתתי הכשר שנים רבות, נסגר, היו לי מחשבות לצאת מהתחום הזה, שמטבע הדברים סבוך, גוזל זמן רב ולא פשוט בכלל.

אך, כמו שמונח אצל כל חסיד בפשטות, לא עשיתי דבר על דעת עצמי אלא כתבתי על כך לרבי ושאלתי לדעת קודשו.

התשובה שקיבלתי הייתה מופלאה.

הרבי כתב שחבל שאעזוב את תחום השחיטה, אחרי הניסיון הרב שצברתי וההצלחה הרבה ב"ה, ובנוגע למה שכותב שקשה לו עם זה, הנה העצה שיכניס ביחד אתו כוחות צעירים ונמרצים שיעזרו לו בעניין ובוודאי יראה הצלחה גדולה בעניין.

מעודד מן התשובה התחלתי לחפש אחר רבנים מתאימים וכך הגעתי אל הרב קורנוויץ, יהודי תלמיד חכם, בקיא וחריף, מלא במרץ ובכוחות וב"ה, מאז אנו רואים הצלחה וסייעתא דשמיא גדולה ביותר", מסיים הרב את ההסבר המיוחד לעניין.

@ מן העוף אל הצלחת

אלו עוד תהליכים עובר העוף לאחר השחיטה?

הרב ביסטריצקי: "לאחר השחיטה מורידים לעוף חתיכה מהכנף כדי שיצא הדם. משם, ממשיך העוף לאולם המשגיחים לבדיקות שונות.

המשגיחים בודקים את הריאות והמעיים. הבדיקה צריכה להתבצע באופן שהמשגיח, איש מקצוע ומומחה בתחום, בודק כל ריאה בנפרד ולא מדגמית.

הערה נוספת, יש לשים לב שכמות המשגיחים צריכה להיות בהלימה לכמות השוחטים. מפני שאם יש פחות משגיחים משוחטים, הם לא עומדים בקצב של השחיטה, וממילא הבדיקה הרבה פחות טובה ומפספסים עופות ר"ל.

בנוסף לכך, צריך למנות מחליפים שיחליפו אותם לכשיצטרכו לנוח.

לאחר מכן ישנה הבדיקה של צומת הגידים של העוף.

אחר כך, עובר העוף פעולות של ניקיון על ידי וואקום ושטיפה. שני פועלים מנקים כל עוף מבפנים ומשגיח בודק שהוא נקי ואין בו 'חבורות'. או אז העוף נופל להשריה הראשונה שלו ומתחילה המליחה. שם ישנו משגיח נוסף, שמתחלף בין המשגיח של המלח וההשרייה. תפקיד המשגיח של המלח הוא לבדוק שהמלח נכנס לכל מקום וללא פספוסים.

אחר כך העוף נכנס לקירור, על מנת להקל את מלאכת הפירוק והטיפול בעוף, ולבסוף עובר לפירוק ואריזה.

גם שם יש משגיח, שמחתים כל אריזה עם הולוגרמה, שנמצאת רק בידיו ומלבדו אין אפשרות לאיש לגעת בה.

בסך הכל, בצוות השחיטה ישנם 23 אנשים: רב, בודק סכינים, משגיח כללי, 6 שוחטים, עשרה בודקי גידים ריאות ומעיים, 3 משגיחי מלח וצרירות דם ומשגיח אחד על פירוק ואריזה".

הרב יורקוביץ': חשוב להדגיש כי, האחריות על השחיטה איננה מסתיימת כל עוד העוף איננו ארוז חותם בתוך חותם.

אתן לך דוגמא, מוצר כשר לפסח חייב השגחה קפדנית באריזה. אם לא כן, עשוי להיווצר מצב, שעל משטח שמיוצר בו דבר שאיננו ברמת הכשרות שלנו, יעבדו על בשר שלנו…

על המשגיחים להיות מומחים גדולים בתחום, שכן ההשגחה דורשת מיומנות גבוהה ויכולת שימת לב לפרטים שונים, לדוגמא לעיתים יש חלקי בשר בקר שנארזים בשקיות מיוחדות שיש בהן אבקה מסוימת, שעוזרת למכונת וואקום לארוז את החתיכה הרמטית.

ישנן שקיות עם אבקה מקטניות, מה שיוצר בעיה בפסח, ולכן צריך להיות משגיח מומחה, שישים לב לכל הפרטים הקטנים ויעמוד על הבעיות העלולות להימצא בכל התהליך, עד שמגיע הבשר לבית הלקוח.

כמו כן, מצאנו שיש בעיה בדיו בה מחתימים את הבהמות, שבמקומות מסוימים מיוצר בתוספת אלכוהול, שעוזר לנוזלים שבחותמת להתנדף. לכן אנחנו בודקים אפילו את מרכיביו של הדיו בשחיטות שמיועדות לפסח.

@ "מה שטוב ומהודר עולה יותר"

מדוע מחיר השחיטה המהודרת ובפרט שחיטת ליובאוויטש גבוה משאר השחיטות הרגילות?

הרב קורנוויץ: נניח שאדם רוצה לקנות רכב עבור משפחתו. הוא מברר על רכב מסוים ושומע עליו המלצות חמות – רכב נוח ואמין שמחירו כך וכך.

לאחר מכן, הוא הולך למוכר אחר ומקבל הצעת מחיר גבוהה הרבה יותר על רכב אחר. לשאלתו מדוע, עונה לו הסוחר שהרכב המוצע הוא כמה רמות מעל, מבחינת בטיחות, צריכת דלק, איכות החומרים ממנו מורכב ועוד.

הוא הדבר בשחיטה. שחיטה ששוחטת פחות עופות בדקה, פוסלת יותר עופות, מקפידה יותר בבדיקות, מעסיקה שוחטים מנוסים ויראי שמים שמהמשכורת שלהם גבוהה משל אחרים, מביאה צוות גדול יותר של משגיחים, ובוחרת דווקא משגיחים מנוסים ומקצועיים שעולים כמובן בהתאם, וודאי שתעלה יותר כסף משחיטה שלא מקפידה על כל הפרטים שמניתי.

אין כאן סודות ואין תרמיות. מה שמהודר יותר עולה יותר.

כל הסוחרים מרוויחים יפה. גם סוחר שמוכר בזול מרוויח טוב. כיצד? הסיבה היא, בדרך כלל, שהוא עובד עם כשרות שפחות מקפידה, וממילא רווחית יותר".

הרב יורקוביץ': הזכרנו כבר את נושא הסכינים וההקפדה הגדולה עליהם.

נתאר לעצמנו מקרה בו בבדיקה שגרתית מתגלה פגם בסכין. כל מה ששחטו שלושת השוחטים בדקות האחרונות נפסל לחלוטין והולך לפח!

אמנם יש מקומות שמסתמכים על כל מיני קולות והיתרים, שיש להם מקום כמובן, אבל אצלנו אין בנושא הזה שום פשרות.

יכול להיווצר מצב בו עשרות רבות ואפילו למעלה ממאה עופות נזרקים לפח, כמה פעמים במהלך משמרת אחת.

ידוע הוא שאחוז הפסילות אצלנו הוא מהגבוהים שקיימים, ולכן המשחטה מוכרת לנו את העופות  במחיר גבוה יותר, כדי לכסות על ההפסדים של העופות הנפסלים, שיכולים להגיע ל-25 אחוזים בשחיטה!

כמו כן, אצלנו יש הקפדה מאוד גדולה על בדיקת ה'בוקא דאטמא' (השוק) והמשגיחים שלנו עוברים הכשרה מיוחדת אצל הרב סבאג, על מנת שידעו בדיוק על מה לפסול ועל מה לא לפסול. שכן, לצערנו בנושא הזה שוררת בורות עצובה, ואין כאן המקום להאריך".

הרב ביסטריצקי: אצלנו בשחיטה, הקצב הוא לא יותר מ11 עופות בדקה. בנוסף לכך, אני מגביל את המפעל לכמות עופות מסוימת וכן את שעות העבודה לכל שוחט.

אם לא הייתי מקפיד על הדברים האלה, הייתי יכול להוריד את המחיר של כל עוף, אבל במקביל הייתי מוריד את איכות הכשרות.

עכשיו נדבר על איכות הצוות: המשגיחים צריכים להיות אנשי מקצוע. אם השוחט צריך זמן כדי להחליט אם העוף ששחט כשר, הרי שאצל המשגיח זה עוד יותר מסובך. הוא מחזיק את הריאה ביד ועליו להחליט תוך כמה שניות האם היא כשרה, כל זה כשיש לו 11 עופות בדקה!

מחד, יש לו אחריות גדולה מה ואיך לבדוק, ומאידך, אין לו הרבה זמן להתעכב, כי עליו לעמוד בקצב. אם מגבירים את מהירות הבדיקה, אמנם מעלים כמויות וחוסכים בעלויות, אבל המשגיח לא מספיק לבדוק כל עוף, או שהבדיקה שלו אינה איכותית, ולצערי בדרך כלל התוצאה היא גם וגם.

בשחיטה איכותית, המחיר גבוה, כי לוקחים א. הרבה משגיחים ב. מקצועיים מאוד שעולים יותר.

וישנם גם השוחטים. אצלנו ההקפדה היא על שוחטים חב"דים דווקא, ולא מסתפקים בכך שהם לומדים חסידות.

ישנם אמנם שחיטות מסוימות שבשם ליובאוויטש ייקראו, אך ההקפדות אצלם פחותות, המשמרות ארוכות יותר, כמות העופות שנשחטים בשעה גדולה בהרבה, צוות המשגיחים מצומצם, פחות פוסלים עופות ולא מורידים עופות על דברים מסוימים שבכשרויות אחרות ספק אם היו נכנסים בגדר "כשר". על כן אין להתפלא כיצד הם מצליחים להוזיל את המחירים.

אין מה לעשות, מה שטוב ומהודר, עולה יותר", מזקק הרב ביסטריצקי את המסר.

@ מחיר השווה לכל נפש

הרב קרוגליאק: "את השחיטה שלנו יזם הרב יצחק בליז'ינסקי. הוא משמש כרב משחטה ונמצא בעולם השחיטה כבר למעלה משלושים וחמש שנה.

הוא מכיר היטב הן את נושא הכשרות, והן את הצד העסקי, והבין שמשהו לא בסדר. עלות הכשרות, וגם כזו המהודרת ביותר, היא קטנה לעומת מצב המחירים בשוק.

כיוון שכך, הוא יזם את השחיטה בכשרות המהודרת של הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי יחד עם הרב משה הבלין, במטרה מוצהרת להביא לציבור עופות מהודרים, במחירים שווים לכל נפש.

בשחיטה מקפידים על כל ההידורים המקובלים בשחיטות המהודרות כבדיקת צומת הגידים, הריאות, בוקא דאטמא פתיחת גב וכו', והקפדה יתרה במליחת העופות – שימלחו כדבעי.

אפילו הנחת העופות על שולחן המליחה נעשית בהקפדה לפי כל השיטות. כל זה יחד עם חומרות שלא מקובלות בעולם השחיטה. השוחטים הם יהודים יראי שמים. אמנם לא כולם חסידי חב"ד, אך בכל יום לפני השחיטה יש שיעור חסידות.

השחיטה אצלנו היא בקצב של 11 עופות בדקה. כל הבדיקות נעשות על ידי משגיחים מומחים, כשבכל שחיטה מגיעים 16 משגיחים, בנוסף לשישה שוחטים ורב השחיטה.

בנוסף לכך יש משגיח מיוחד שתפקידו לבדוק את סכיני השחיטה ובכל 5 דקות הוא בודק את סכיני השחיטה במהלך השחיטה. בכל בעיה העופות נפסלים משיווק כחלק.

ההקפדות בשחיטת ליובאוויטש מחייבות להיצמד לפסקי רבותינו נשיאנו, החל מפסקי אדה"ז בשו"ע, כגון בנוגע לחזרת הסימנים שלעת עתה לא כולם מקפידים בזה, וכגון מספר בדיקות הסכין לאחר השחיטה שאדה"ז מחמיר בהן. יש דוגמאות רבות לכך, אך אין כאן המקום".

האם העובדה שאתם מוכרים בזול, לא מעידה על רמה נמוכה של כשרות?

"ממש לא. ההסבר לכך פשוט. זוהי מטרת השחיטה. המחיר משקף את עלות הכשרות המהודרת ועלות זו אינה מצדיקה מחיר שאינו שווה לכל נפש.

בכל שחיטה שוחטים כמות ניכרת של עופות, והעלות הכללית מתחלקת לכל העופות, כך שאין מדובר בעלות גבוהה.

הרב ירוסלבסקי והרב הבלין הסכימו לשחיטה זו בתנאי שהמחיר יהיה זול ושווה לכל נפש. באם לאו, יש מספיק שחיטות אחרות ואין להם צורך בפתיחת שחיטה נוספת".

@ טלפון מסונן לשוחטים

האם לרבנים יש דרכים להשפיע על המחירים הגבוהים? האם לא מדובר בעניין חשוב מספיק?

הרב קורנוויץ: צריך להבין שהרבנים מצויים בפלונטר לא פשוט. מצד אחד, הם מחמירים בכל מה שאפשר, הן בכמות העופות הנשחטים, הן בסוגי הפסילות, כמו המשגיחים ועוד, מה שמייקר את העלות של כל עוף. מצד שני, ודאי שהם רוצים להוזיל את המחיר עד כמה שניתן, על מנת להקל על הצרכן החב"די.

כל הרבנים מצויים במין מלחמה מתמדת עם הסוחרים בדיוק על הדברים האלה, כשהמטרה היא מצד אחד לא להתפשר על רמת הכשרות, ומצד שני להביא את המוצר במחיר הנמוך ביותר שאפשר.

האם בכך שמדובר בשחיטת ליובאוויטש, מובטח שרמת ההקפדה גבוהה יותר?

הרב קורנוויץ: כשמדובר ב'חסידישע רבנים', אפשר להיות יותר רגועים, שכן הם נמצאים מלכתחילה במקום אחר. חסיד אמתי מחפש באמת מה הקב"ה רוצה, לכן הם מחפשים את האמת, לא מטייחים ולא מחפשים היתרים. לכן אגב, הכשרות של הגרמי"ל לנדא ע"ה, נחשבת לכשרות מהודרת ביותר גם בעולם החרדי. כמובן שחסיד יודע ומרגיש שצריך סייעתא דשמיא שבאה מתוך ביטול וענווה של הרב.

היו פעם משגיחים בשחיטה מסוימת שהם עצמם לא אכלו ממנה. הם זלזלו מאוד בשחיטה, הכשירו בהמות שהיו טריפות וכו'. אני יכול להיות בטוח שאם היו אלו חסידים של הרבי, הם לא היו מאפשרים דברים כאלה, גם על כשרות שהם עצמם לא אוכלים.

הרב ביסטריצקי: בכשרות שלנו מקפידים, חוץ מהיות השוחטים חסידי חב"ד כמובן, שיהיו מצטיינים ביראת שמים. הדבר מתבטא בכך שיהיה להם סינון לטלפון, שיקפידו על טבילה במקווה, אמירת חת"ת ורמב"ם ועוד.

אבא שלי ע"ה, אמר פעם ששוחט שלא אומר תהלים ב'שבת מברכים', הוא לא רוצה אותו אצלו.

לי חשוב בנוסף לכל הנ"ל, ששוחט לא יהיה מעורב בפוליטיקה, ובכלל בדברים שלא מתאימים ליהודי חסידי.

חוץ מאישיות השוחט, אנחנו מקפידים על כמות גדולה של צוות, כך שהשוחטים יוכלו לנוח ולהיות מרוכזים ורעננים, על מנת שהשחיטה תהיה בשיא הערנות.

@ ערים לשחיטה

מה תאמרו לאברך שעומד מתלבט מול המקרר ולא יודע מה לקנות. מדוע לשלם יותר אם אפשר לשלם פחות?

הרב קורנוויץ: שח לי ידיד, כי הוא הגיע למסקנה שמשתלם יותר לקנות נעל יקרה. שכן, היא מחזיקה זמן רב יותר, היות ועשויה מחומרים איכותיים וטובים בהרבה. הוא הדין בעופות. האיכות היא איכות הכשרות. עוף שעולה יותר בחנות, מסתבר שמהדרים בו ומקפידים עליו יותר.

הרב ביסטריצקי: אחת ההקפדות בשחיטה שלנו היא, שזו תהיה המשמרת הראשונה של אותו שוחט. מי שלוקח שוחט שעבד כבר משמרות אחת באותו יום, יכול לשלם לו פחות, מה שוודאי מוזיל את העלויות.

שוחט שכבר עשה משמרת אחת, הוא עייף והיכולת שלו להרגיש את הסכין חלשה יותר. זו אומנם דרך טובה להוזיל את המחיר, אבל במקביל גם את הכשרות.

למי שמתלבט אומר לו כך: "על אתרוג קלבריא שילמת 1000 ש"ח, לבית שלך אתה מכניס רק מוצרי בד"ץ ולנדא, בפסח אתה מחמיר על דברים שבכלל לא מוזכרים בשו"ע. אז על עוף ובשר, שבהם יש הכי הרבה בעיות וסיכונים, וודאי עדיף שתוסיף כמה שקלים ותקבל עוף מהודר הרבה יותר.

הרב דיקשטיין: חשוב להבין שהמשמעות של שוחט במשמרת השנייה שלו היא בעייתית מאוד. הבדיקות של הסכין למשל, הן רגישות מאוד.

אנחנו בודקים את הסכין על הציפורן, כי זו הדרך שאנחנו היום יודעים לבדוק. התחושה היא מאוד עדינה ומצריכה ריכוז כפול גם בראש ובציפורן. ככל שעובר הזמן ושוחטים עוד ועוד עופות, התחושה מתעמעמת.

יש חשיבות עצומה לערנות של השוחט, ואף אחד לא יכול להגיד "לי זה לא יקרה, העייפות לא תשפיע עלי".

ונסיים באיחול לבבי, שבזכות ההקפדה על כשרות הבשר בכל מחיר, נזכה במהרה לסעודת שור הבר, אשר ישחט באופן המהודר ביותר על ידי הקב"ה בעצמו, תיכף ומיד ממ"ש.

מסגרת

ביאור מושגים

בוקא דאטמא – בודקים שרגל העוף מחוברת לגוף. אם עצם האליה שבורה או שניתקה ממקום חיבורה בגוף, אזי העוף טרף.

חזרת הסימנים – לאחר השחיטה, השוחט לוחץ על הגרגרת של העוף בכדי שהסימנים (הקנה והוושט) יצאו לחוץ, ויוכל לראות האם הם נשחטו כהלכה. פעולה זו מחויבת לפי כל הדעות, ואם לא נעשתה, העוף נבלה. בנוסף לכך, יש דעות שאחרי שהסימנים יצאו לחוץ, צריך להפסיק ללחוץ, ולראות האם הסימנים חוזרים למקומם.

חלק – במקור, מדובר על מחלוקת בין הבית יוסף לרמ"א – בנוגע לבהמות שהתעוררה בהן שאלה של סירכא (חיבור) בריאות. הרמ"א מיקל יותר בדינים מסוימים הקשורים לבדיקת הריאה, בהם מחמיר השו"ע מרן בעל ה'בית יוסף'. בפועל: כאשר אומרים על עוף 'חלק' הכוונה היא לרמת כשרות גבוהה יותר מ'כשר'. בדרך כלל כשמתעוררת שאלה, העוף יורד מדרגת 'חלק' ל'כשר'.

צרירות דם – מכות וחבורות שנראים כמו כתמי דם מתחת לעור.