יפוצו מביאים את מלכותו של הרבי למבצרי עולם התורה

ליל י"א שבט, שעת חצות חלפה לפני זמן רב. ה'זאל' אולם הלימודים של ישיבת חב"ד הפוך, במרכז עומדים כמה שולחנות בחוסר סדר ועליהם ברישול מקומטת מפת ניילון לבנה, בקבוק משקה קל שוכב ומטפטף, מכתים את הרצפה המלאה בעטיפות קרקר.. הזאל שעד לפני כמה שעות שקק חיים בהתוועדות תוססת של ליל קבלת המלכות, נראה שומם, נרגע לאחר העוצמות, הריקודים ודברי המשפיעים חוצבי הלהבות שדרשו התקשרות איתנה לרבי שליט"א מלך המשיח.

ואז בדיוק ברגעים אלו, התמימים, פעילי 'יפוצו', אלו שמפיצים את בשורת הגאולה מידי שבוע בחצרות החסידים והיכלי הישיבות, אלו שמדירים שינה מעיניהם למען יהודי נוסף שיהיה חלק מבשורת הגאולה, התמימים מתאספים, מלקטים שקית עם פארבייסען ויוצאים לדרך.

בכל שבוע עוברים התמימים הללו קהילות רבות, שטיבעלאך, בתי כנסת, ישיבות, מוסדות המפארים את עולם התורה מוסדות הדגל של הציבור החרדי, כמו גם מקלטים ובהם יושב מתמיד ושוקד על תלמודו. אותם פעילים מכירים את רחבי השכונות החרדיות כאת כף ידם הם קוראים לאנשים בשמותם ומספרי הטלפון הציבורי של הישיבות מסודר אצלם.

וכעת, לאחר שהדברים סוכמו, ישנם ישיבות אחדות אליהם יגיע אורו הגדול של הי"א שבי"א – יום קבלת הנשיאות של הרבי מלך המשיח.

ישנם ישיבות עמהם סוכם על התוועדות בבית כנסת מרוחק למען לא תשלוט עין בהתכנסות, וישנם מקומות בהם הדברים קורים בריש גלי, ישנם מקומות בהם סוכמו הדברים מראש וישנם מקומות בהם חבר מביא חבר ואט אט מתפתחת התוועדות סוערת. המשותף לכל אותם מקומות היא אש התמיד המתלקחת ומתלבה, אש של 'יפוצח' של אלו שמתאמצים בכל כוחם לבצע את השליחות היחידה, קבלת פני משיח צדקנו.