בעוד יהודי חו"ל יודעים להתנזר ולהתרחק כמטחווי קשת מסממנים המקובלים בעולם הנוצרי בתקופת יום אידם ותחילת השנה האזרחית החדשה, דווקא בארץ, עוד ועוד מוסדות חינוך, ארגונים עסקיים ואף עיריות מציגים בצורה כזו או אחרת עצי אשוח ומוטבים נוצריים אחרים בראש כל חוצות.
פניות רבות שעסקו בנושא הגיעו ליד לאחים בתקופה האחרונה מיהודים כאובים, אשר ביקשו להתערב ולנסות לעצור פעולות אלו. חלק מהפונים הדגישו כי הם עצמם עלו לארץ ישראל מצרפת, ארה"ב בריטניה או מדינות חבר העמים, בהיותם בטוחים כי דווקא כאן יתרחקו מהסביבה הגויית, אולם תקוותם נגוזה גם בנושא הזה.
בחטיבת הביניים זלמן ארן בראשון לציון, למשל, הוצב עץ אשוח במקום מרכזי והורים רבים זעמו על כך שבכיתות ז' במקום לא מלמדים תנ"ך אבל את הסממן הנוצרי דואגים להבליט.
גם אוניברסיטת תל אביב לא טמנה את ידה בצלחת וטרחה להציב עץ אשוח במקום מרכזי בלב הספריה של האוניברסיטה – צעד שגרר תרעומת גם מצד תלמידים לא דתיים, נוכח "האווירה הנוצרית" שאינה תואמת את הצביון במוסד ציבורי בישראל.
על כל אלו עלתה עיריית חיפה שהזמינה את הציבור הרחב להגיע ל"חג המולד" במהלכם יבקרו בכנסיות מקומיות, ישמעו על "מנהגי החג" ואף יגיעו למפגש קצבי עם "הצופים הקאתולים" שהמתכוננים לצאת בתהלוכות לקראת החגא הנוצרית. העירייה אף מתגאה כי היא פועלת "לקירוב בין הדתות", כשלמרבה הצער כוונתה ב"קירוב" זה היא גם לסיורים כאלו שמכניסים יהודים לתוככי מרכזי העבודה זרה.
ביד לאחים אומרים כי הם הזדעזעו לקבל את הפניות בנושא. "בשנים האחרונות התופעה מחריפה ונראה כי האיזון במרחב הציבורי התערער ושיש דחף בלתי מוסבר לדחוק את היהדות ובמקומה להציג סממנים של דתות אחרות". בארגון מדגישים גם כי "הנפנוף בסממנים אלו צורם שבעתיים נוכח העובדה שבחלק מהמקרים אותם גופים לא טורחים לציין חגים יהודים, כמו למשל חג החנוכה שנחוג רק זה עתה, אך לעומת זאת יודעים גם יודעים לעשות זאת עם מוטיבים הקשורים בעבודה זרה".
בתמונה: עץ האשוח שהוצב בספרית אוניברסיטת תל אביב. צילום: אלירן טל