התגלתה מצבתו של המגיד מליובאוויטש

בהשגחה פרטית מופלאה נתגלתה המצבה של הצדיק המפורסם תלמיד הבעש”ט ומגדולי החסידות בליטא וברוסיה הלבנה הרב יששכר בער המגיד מישרים של ליובאוויטש (שמילא מקום חותנו הרב ר’ יוסף המגיד של ליובאוויטש תלמיד הבעש”ט כמסופר בהרחבה בספר הזכרונות של הרבי הריי”צ) ושהיה רבו של אדה”ז בילדותו במשך כמה שנים!

בשנים הראשונות לאחר נסיעת הרב רבי מנחם מענדל מוויטבסק לארה”ק הרב יששכר בער היה אחד מהשלושה – ביחד עם רבינו הזקן ורבי ישראל מפולוצק – שניהלו את החסידים בליטא וברוסיה הלבנה ובמשלוח כספי המעמדות להחזקת החסידים בארה”ק (ראה אג”ק אדה”ז. ושם הוא גם חתום בשמו המלא ישכר בער בן רבי שלמה סג”ל). בשנים שלאחרי זה היה כפוף לרבנו הזקן וקיבל אותו עליו כרבי.

בנו של הרב יששכר בער היה החסיד המפורסם רבי יוסף (דער פעטער יוסלע) חסידו של אדה”ז ודודו של אדמו”ר הצ”צ (היה נשוי לאחותו של רבי שלום שכנא אביו של הצ”צ).

מהמצבה מתגלה לראשונה תאריך הסתלקותו ביום כ”ב שבט תקנ”ד דבר שלא הי’ ידוע עד כה לחוקרי החסידות.

המצבה היא מצבה עתיקה מאוד שהכתב בה בחלקו אינו ברור והיא מצבה משותפת על שני קברים. זהות הנפטר שטמון לצדו של הרב יששכר בער ושייכותו אליו עדיין אינה ברורה. מה עוד שהכיתוב בחלקו מטושטש מאוד. מלבד העובדה שכנראה נפטרו באותה השנה.

אם לא מדובר בקרוב משפחה, אפשר אולי לשער שהנפטר הי’ אדם גדול מאוד עם זכויות מיוחדות שהרב יששכר בער ביקש להיטמן לידו, כפי שידוע ממקרים רבים בדברי ימי עמנו.

* * *

על הרב יששכר בער מסופר בספר “רשימות דברים” של הרב יהודה חיטריק:

כ”ק אדמו”ר הזקן והרב דליובאוויטש בימי כ”ק אדמו”ר הזקן, כ”ק הרה”ג והצדיק מוהר”ר יששכר דובער נסעו לעיירה לעכעוויטש, שם דר החסיד הנגיד ר’ נח, ממקושרי כ”ק הרה”צ מוהר”ר מנחם מענדל מוויטעבסק (או כמו שנקרא ר’ מנחם מענדל מהאראדאק).

כ”ק אדמו”ר הזקן בחר בבנו של ר’ נח, הרה”ח ר’ שלום שכנא, לחתן עבור בתו דבורה לאה. וכ”ק הצדיק הרב יששכר דובער בחר בבתו של ר’ נח לכלתו, עבור בנו הרה”ג הרה”ח מוהר”ר יוסף. ולכן קראו בבית חיינו את רבי יוסף “הדוד יוסף” (“דער פעטער יאסעלע”).

שאלו החסידים לכ”ק אדמו”ר הזקן: למה טרח כל כך להתחתן עם רבי נח, הלא ישנם תלמידי הרב המגיד ממזריטש.

וענה: “ער איז קוט אויף פלאד” (הוא טוב לתולדות. בלשון רוסיא: “פלאד” – תולדות).

(רשימות דברים, עמוד 89, בשם מהרשג”א)

* * *

בליקוטי דיבורים, מביא אדמו”ר הריי”ץ מזכרונותיו של ר’ יששכר בער:

“ר’ יענקל זיפ ור’ ישראל החי, שניהם תושבי ליובאוויטש, הרי בזמנים שהיו מודדים את האדם לפי ידיעותיו בתורה, היו הם יהודים רגילים שידיעותיהם בלימוד היו מועטות, אבל הם היו מארי עובדין, בעלי מעשה… הרב הצדיק ר’ יששכר דוב מקאבילניק, המגיד בליובאוויטש – אחד מתלמידיו הנסתרים של מורנו הבעש”ט, אצלו למד רבנו הזקן בילדותו – סיפר, שבבואו לליובאוויטש בתור חתן – בשנת תפ”ה בערך – מצא את ר’ ישראל החי, שהיה אז אדם ישיש בן תשעים ואולי יותר, וכשר’ ישראל היה מתפלל או חוזר תנ”ך או משניות, היה זה בחיות של אברך צעיר.

(לקוטי דיבורים (המתורגם), עמוד 152)