ישיבת 'דעת – מגדל מרדכי' (ע"ש מרדכי מירון ז"ל) שבראשות הרב יצחק ערד שברחובות, יצאו אמש למסע של חמישה ימים באוקראינה, שם ביקרו אצל הבעש"ט, המגיד ממעזריטש, שבתו אצל אדה"ז וביקרו אצל אדמו"ר האמצעי. וזאת בתור תגמול על 'מבצע תורה – זמן החורף', בה למדו התלמידים מסכת מגילה, שיחות של הרבי, מאמרים, תניא בע"פ וכו'.
יומן מסע של א' התמימים וגלריית תמונות מרהיבה.
צילום: הת' שלמה חיים כסלו
ימים אלו אינם היו רגילים, בישיבת 'דעת מגדל מרדכי' (ע"ש מרדכי מירון ז"ל) לבשה חג. עוד מעט וממריאים לרבותינו נשיאינו.
יום רביעי בלילה כא' אייר, התוועדות מרשימה 'צאתכם לשלום' לקראת הנסיעה המיוחדת, בהתוועדות התוועדו רבני הישיבה, דיברו על המעלה להיות אצל רבותינו נשיאינו, ועל המטרה שהנסיעה צריכה להביא – חיזוק ההתקשרות לרבי, על האחריות המוטלת על כל אחד, ועל ההזדמנות המיוחדת שניתנת לנו לשאוב כוחות להמשך הלימודים ובכלל לחיים. ההתרגשות בישיבה מגיעה לשיא..
ביום חמישי בבוקר, המריאה הטיסה, לחלק מהמסע הצטרף גם הרב ברוך בועז יורקוביץ' רב קהילת חב"ד בלוד.
נוחתים בקייב, עולים על האוטובוס והנסיעה מתחילה, ברמקול מודיע הרב אנחנו בדרך לבעש"ט, חוברות מיוחדות שהוכנו מראש עם סיפורים ואמרות מהבעש"ט מחולקים לבחורים, הרב יורקוביץ' מספר ברמקול סיפורים מיוחדים על הבעש"ט, ואנחנו בדרך.
לאחר נסיעה של כחמש שעות, הגענו למעיין הבעש"ט, מראה מיוחד, כל התמימים יחדיו, נכנסים למעיין, קור אימים, הרגשה מיוחדת. ממשיכים עם האוטובוס לציון של הבעש"ט. לפני הכניסה אומרים וחוזרים הרבנים על הזכות המיוחדת, והרצינות שצריך להיות, ושזה הזמן המיוחד לתפילות אישיות וכלליות שכל אחד צריך להתפלל. נכנסו לציון הבעש"ט, קראנו פרקי תהילים, ניגנו ג' תנועות, והתפללנו מנחה.
לאחר ארוחת צהרים המשכנו אל המגיד ממעזריטש, בשעת לילה מאוחרת הגענו, חושך, בית קברות, המדריך שמלווה אותנו לוקח אותנו במרחק של כשבע דקות, הציון של המגיד. השומר הגוי הגיע ופתח לנו את הציון, פרק של הרבי פסוק אחר פסוק, כל אחד הפרק האישי שלו, דרישת הגאולה, תפילת מעריב, וממשיכים במסע. הפעם אנחנו בדרך לאכסנייה בז'טומיר, שם אנחנו אמורים לנוח ולצבור כוחות ליום המחר.
נסענו לכיוון מקום הלינה, נסיעה איטית בגלל הבורות בכבישים, אין בתים אין כלום רק כביש בקושי ועצים ושדות משני הצדדים, כולם עייפים, אבל קשה להירדם, כל הדרך האוטובוס קופץ,
בסוף העייפות מנצחת, אין אחד שנשאר ער.. האוטובוס דומם.. חוץ מהנהג שלא מובן איך הוא מחזיק מעמד..
הגענו בשעות הקטנות של הלילה לפנות בוקר, אחד צוות המנהל את המסע מודיע ברמקול שמחר השכמה ב7:15, ב9:15 צריך להיות על האוטובוס אחרי מקווה תפילה ואוכל.
קימה בזמן, מקווה, שיעור חסידות, תפילת שחרית, אחרי ארוחת בוקר מפנקת, ב10:00 כולם על האוטובוס, נסיעה ארוכה מחכה לנו, 8 שעות אומרים לנו.. התכנון להגיע שעתיים שלוש לפני שבת להאדיטש, אם לא יהיו עיכובים מיותרים.. האמת מה כבר יכול להיות? עיכוב של שעה מקסימום, אנחנו בסדר..
אבל כאן קרה משהו מעניין ומאתגר…
בתחילת הנסיעה מורגש שהמזגן באוטובוס לא משהו, הנהג אומר חכו האוטובוס צריך ליסוע קצת ואז המזגן משתפר, גם היה בוקר עדיין אז לא היה ממש חם..
אחרי נסיעה של כמה דק׳, אחד הבחורים אומר שכחתי את התפילין במקום הלינה, טוב אין ברירה חוזרים חזרה, עיכוב ראשון אבל לא נורא.. ממשיכים בנסיעה, המזגן לא משתפר, אין חלונות, מנסים להחזיק מעמד, לאט לאט זה מתחיל להיות בלתי אפשרי, דבר ראשון פקקים גדולים בקייב, חם, אין אויר, אין חלונות, והמזגן פשוט לא עושה כלום, שוטפים פנים, שותים.. הפקקים ממשיכים, החום בשיאו, קשה לתאר, חלק מהבחורים לא מרגישים טוב, מוכרחים עצירה נוספת. השעון מתקדם, כבר צהריים, אבל אין ברירה עוצרים ברחוב הראשי של קייב ליד השוק, כולם יוצאים מהאוטובוס לנשום קצת אוויר צח. מחכים, עובר זמן, לא ברור למה, העצירה מתארכת, בנתיים המלווה בודק על אוטובוס חלופי,
אחרי כמעט שעה עצירה, כולם חזרו, עולים לאוטובוס, הצוות המנהל את המסע מודיע כך: ייתכן ולא נגיע להאדיטש לשבת, יש פתרונות לשבות כאן בקייב, נמשיך בנסיעה ונראה לפי הזמן מה עושים, דבר שני יש אוטובוס חלופי עם מזגן, עוד מעט נעצור נחליף אוטובוס כמו מבצע צבאי, ב3 דקות עוברים ומעבירים את כל הדברים, דבר שלישי, אין יותר עצירות לפחות בשעות הקרובות.. ממשיכים בנסיעה, מגיעים למקום שאמורים להחליף אוטובוס, כולם מוכנים לעשות את זה הכי מהר שאפשר, ואז מתברר שהאוטובוס עוד לא הגיע.. עיכוב נוסף. בנתיים מרוקנים את האוטובוס, מנצלים את העצירה להתרעננות וכו׳..אחרי 20 דקות אולי יותר מגיע האוטובוס. מזגן עובד, נושמים לרווחה, רק הלחץ של הזמן הולך וגובר.. נסיעה ארוכה עוד לפנינו.. הרב מודיע שכנראה הנסיעה לאדמו״ר הזקן מאד חשובה ולכן יש קשיים.. ממשיכים בנסיעה, עוברים את הפקקים, דרך פתוחה, בודקים את זמן הנסיעה, 5 שעות בערך, אם לא יהיו עיכובים בלתי צפויים נגיע שעה לפני שבת.
לאחר נסיעה חלקה ללא עיכובים מיותרים נוספים, הרב מודיע שב״ה כפי שזה נראה, את השבת נעשה בהאדיטש.. בעוד חצי שעה בערך נגיע, (40 דקות לפני שבת) זה לא היה בכלל מובן מאליו, תארו לעצמכם שבכל עצירה היינו מתעכבים עוד 10 דק׳, לא היינו מגיעים..
השמחה של כולם מורגשת באוויר.. ירד אבן מהלב.
הגענו חצי שעה בערך לפני שבת..
השבת היתה מיוחדת מאד, גשמיות לעילא ולעילא, רוחניות בשפע, שבת שלימה ליד אדמו״ר הזקן, אווירה טובה בין כולם, סעודות שבת, ניגונים, שיעורי חסידות, אמירת תהילים, תפילות, הרב יורקוביץ' ושאר הרבנים והמשפיעים מתוועדים בלילה וביום..
והשיא בסדר ניגונים של ניגוני אדמו"ר הזקן ברעווא דרעווין, וירידה לציון לקראת סוף השבת, תפילת ערבית, הבדלה, כותבים פ״נ, ומתכנסים כולם יחד בתוך הציון, לאחר כמה דק׳ שכל אחד קורא לעצמו תהילים, מענה לשון וכו׳ מתחילים לנגן כולם יחד את ניגוני הרביים, אווירה מחשמלת. הרב יורקוביץ' פוסק בקול חנוק פסק דין שצריכה להיות ההתגלות. הילדים מכריזים פסוקים.
התוועדות מלווה מלכה, ואחד התמימים מספר לכולם, שחלם בלילה איך שהוא עומד במרפסת ליד הבית כנסת העליון אצל אדמו"ר הזקן, והוא רואה איך בשביל המוליך לציון למטה, הוא רואה את אדמו"ר הזקן הולך ויורד לציון.. ובשלב מסויים זה הופך להיות הרבנית פריידא… צמרמורת עוברת לי בכל הגוף..
למחרת בבוקר, אחר חסידות תפילה וארוחת בוקר משובחת. ממשיכים במסע, הפעם לאדמו"ר האמצעי. לאחר נסיעה של כמה שעות, בה מתקיים השיעור אחרון במסכת מגילה, המסכת של מבצע תורה, אנחנו מגיעים לאדמו"ר האמצעי.
הרב מסביר שעל אדמו"ר האמצעי נאמר שאמר חסידות 'כרחובות הנהר', ואנחנו מ'רחובות'.. ועל הזכות המיוחדת וההשגחה פרטית. לאחר הניגון בציון, פרקי תהילים, ודרישת הגאולה, נכנסו להתפלל מנחה בבית כנסת ליד, ומיד לאחמ"כ הרב זלמנוב, עושה סיום על מסכת מגילה, סיום של מבצע תורה..
ממשיכים במסע, מגיעים לקייב, אוכלים ארוחת צהרים, ועולים על אוני'ה, שם יושבים יחד כולם להתוועדות רעים, מספרים חוויות, מתעוררים.. ומחליטים החלטות טובות.
ישנו לילה באכסניה בקייב. למחרת בבוקר הגענו לבית כנסת ברוצקי, בית כנסת מאוד מפואר, חסידות תפילה ארוחת בוקר, הישיבה הק' לקחה אותנו גם למספר אטרקציות.. באנג'י, פיינטבול וסוסים.. חוויות מאוד מאתגרות.. ארוחת צהרים ואנחנו בדרך לשדה תעופה חזרה לארץ.
את המסע הזה אני לא ישכח. שפע של רוחניות, שפע של גשמיות, המסע הזה ייחרט בי לעד!