מאת: הרב יוסף יצחק קופצ'יק, בוליביה
ל"ג בעומר. תהלוכה. יחד כל ילדי ישראל. טוב. בעיר שלנו יש 3 ילדים יהודיים נכון להרגע. חוץ מחמשה ילדים חבדניקי"ם בבית חב"ד… לאיזור של הבית חב"ד קשה להם להגיע, אז נגיע אליהם. תהלוכה בקהילה, אבל מה עם המטיילים. נערוך תהלוכה נוספת גם להם.
חשבתם פעם, למה שבחור בן 22-23, קצין ביחידה קרבית או בוגר של 8200, יתחיל לצעוד ולרקוד באמצע הרחוב? גם אני חשבתי. הגיוני זה לא אמור להיות.
בליל שבת, הזמנתי את המטיילים, לתהלוכה במוצ"ש. יש תהלוכה לילדים ואני פשוט צריך עזרה. זה נשמע תירוץ דיי טוב… כמה עם ידיים טובות להכין שלטים. כמה עם ידיים טובות להחזיק אותם. כמה מתופפים, והכל בשביל הילדים…
ככה במוצ"ש, מתאספים כולם. לא כל כך מבינים מה עומד להיות. אבל אם צריך עזרה, מגיעים. אחרי כמה דקות של הכנה יוצאים לדרך. בהתחלה אני קצת חושש. כרגיל. אבל רבי שמעון נמצא בתהלוכה. זה ההסבר היחיד שאני רואה את רן, קיבוצניק. שרק ביום שישי הניח תפילין לראשונה בחיים (אולי גם בבר מצווה, הוא לא ממש זוכר…) מניף את השלט של התפילין, כשלצידו רוקד מושיקו, בחור מסורתי, כששאלתי אותו: "בנחת תפילין היום?". הוא קצת נעלב: "הרב, אני בבית דתי…" הסברתי לו שגם אני מבית דתי. והשאלה: "הנחת?…" היית אם הוא הניח למישהוא היום… מאז הוא משתדל להניח תפילין כל יום. ליהודי נוסף כמובן.
בהמשך אני קולט בזווית העין את שלום 'תמים', אכל את ה'קאשע' של תומכי תמימים, ואת זה כבר אי אפשר לעזוב. מפזז עם שמוליק שלנו הקטן. לאט לאט, ברחוב, מצטרפים אלינו עוד ועוד נשמות, שהרבי מלך המשיח דואג להם שישמחו בשמחתו של רשב"י.
בהמשך אנחנו עורכים התוועדות חסידית אל תוך הלילה…
למחרת בקהילה, אמנם רק שלושה ילדים יהודיים, אבל גם האמהות היהודיות צמאות לאידיישקייט. הם שאלו בחשש הם גם הן יכולות לשבת ליד ה"מערה" שבנינו לילדים ולשמוע את ההצגה של רבי שמעון ובנו אלעזר מספרים…
אחרי התהלוכה והמדורה, כשהתיישבנו עם יהודי הקהילה להתוועדות, אחת האמהות שהגיע עם "בעלה" הגוי, סיפרה לנו שהיא עוברת דירה והיא רוצה כעת לדעת כל מה שצריך להיות בבית יהודי. כן, מטבח כשר, מזוזות וכו'
והשניה, מבקשת, ממש מתחננת שהילד שלה רוצה להתכונן לבר-מצווה. באנגלית, בספרדית, בעברית, לא משנה באיזה שפה העיקר שהוא יחגוג בר מצוה כמו שצריך.
נשמות שנדלקו בל"ג בעומר.




















