"הרמב"ם השלם" הינו פרוייקט תורני, כביר ומסועף, האמור להקיף ביסודיות רבה את כל ספרי הי"ד החזקה להרמב"ם. הפרוייקט, שנמצא עתה בעיצומו, ואשר לא נעשה כמותו ובהיקפו בעולם התורה, אמור להימשך שנים רבות, בידיהם האמונות של חברי מכון "הרמב"ם השלם", אברכים מופלגים, ממיטב תלמידי החכמים ביהדות התורנית, וזאת במסגרת כולל "זכרון יהוסף – אהל מייטא", הנושא את שמו וזכרו של הגה"ח רבי יוסף גדליה רלב"ג ז"ל רבה של קרית יובל ואמו מרת מייטא ע"ה.
ביאור לשון הרמב"ם, הוא רק פרט אחד, קטן לכאורה, ממכלול העבודות הננקטות בפרוייקט. המשימות העיקריות של פרוייקט "הרמב"ם השלם", אשר זוכה לברכתם ולהסכמתם הנלהבת של גדולי ומאורי הדור זצוק"ל ויבלח"ט, הן: עיון וסיכום שיטות הראשונים בכל הלכה והלכה, תוך פירוט החולקים על הרמב"ם והמסכימים לדבריו; נתיביהם של רבותינו הראשונים בהבנת סוגיות הגמרא השייכות להלכה זו, ומתוך זה הבנת שיטת הרמב"ם ודיוק לשונו; ההלכה הפסוקה למעשה בספרי הפוסקים, החל מהטור והשולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, משנה ברורה וגדולי הפוסקים שאחריהם, השקלא וטריא שיש בראשונים ובאחרונים בכל הלכה, כולל גם מגדולי ופוסקי זמננו ובהם הרבי מליובאויטש; חידוש חשוב ומרענן ננקט בפרוייקט הרמב"ם השלם: לאחר עבודת מחקר, מעמיקה וענפה, שובצו מראי המקומות והמקורות לכל דבריו הספירים של הרמב"ם, כדי להורות ללומדים, על אלו אדני-קודש ביסס הנשר הגדול את דבריו היצוקים בסלע במשנה תורה. חידוש זה כשלעצמו, מהווה תועלת עצומה למעיינים, שכן עד היום, טרם נעשתה עבודה מושלמת כזו; וכאמור, שילוב ביאור ופירוש בתוך לשון הרמב"ם עצמו (בסדר אותיות מיוחד), בכדי להקל על הלומד להבין את ההלכה לעומקה ועל בורייה.
על מלאכת בית ד', מנצח בתבונה וברוב השכל, הרב שלום דובער הלוי וולפא שליט"א ראש המכון והעורך הראשי. הרב וולפא, מדריך ומכוון, מנווט ומתווה את עבודתם התורנית והמחקרית של חבורת האברכים, חברי המכון, הפועל במסגרת כולל "זכרון יהוסף – אהל מייטא".
ביום ראשון השבוע, כ' בטבת, במלאת 810 שנים לפטירתו של הרמב"ם, התקיים בירושלים, כינוס תורתי, חגיגי ומכובד, לרגל השלמת הכרך הרביעי בסדרת הרמב"ם השלם, במעמד גדולי תורה ורבנים, ובהשתתפות מאות אוהבי תורה וידידי המכון, אשר הקור העז לא הרתיעם להתכנס לכבוד ההדרת תורתו של הרמב"ם.
פתח והנחה את המעמד בטוב טעם, הרב ינון הכהן רוט, שציין, שמגלגלין זכות ליום זכאי, יום ההילולא של הרמב"ם. הוא הזכיר את דבריו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, שהרמב"ם היה ראוי להיות גואל צדק, שהרי חיבר חיבורו על כל ההלכות, גם אלו שאינן נוהגות בזמן הזה אלא לימות המשיח, אלא מפני שדורו לא היה ראוי לכך, בא הראב"ד והשיג עליו. בהעלותו על נס את עבודתם הנפלאה של חברי המכון, בראשות הרב וולפא, שעשו אוזניים לתורת הרמב"ם, ושקלו וטרו בדבריהם של ראשונים ואחרונים, ופוסקי הדורות, הדנים בדבריו הנאמרים באמת, הוסיף וציין, כי בוודאי יש בכך משום זירוז הגאולה.
בשלב זה הוקרנה ע"ג מסך ענק, מצגת מפליאה ומרת