אם בדור הקודם לנו, הסיפורים על ברית מילה ברוסיה הסובייטית היו מעשה מסירות נפש של חסידים בדור השישי, הסיפור הבא הוא סיפור בעל אותו ערך משקל רק בגוון מסירות נפש של חסידים בדור השביעי:
יהודייה, ישראלית, מגיעה במקור משכונת צהלה בתל אביב, האבא בכיר בחברת 'רפאל' והאמא בדרגה מגבילה לתת אלוף במשטרה. צברים שורשים. כמו כמעט כל ישראלי שעבר צבא, היא החליטה שהיא מתחילה מסע בעולם. אלא שלא כמו כולם, בתוך המסע שלה, היא פגשה במקום שקסם לה והחליטה להישאר ולגור שם.
מדובר בחווה שנמצאת בלב יער גשם טרופי, שעתים נסיעה מהעיר 'ס. קריסטובל' במדינת צ'יאפס שבמקסיקו על גבול גואטמלה. השם האינדיאני של החווה הוא צ'חלה, חווה אקולוגית, בלי חשמל, בלי מובילי מים, את כל הירקות והפירות מגדלים או אוספים לבד.
היא גרה שם שש שנים, במשך הזמן, בעזרת ההורים נודע לבית חב"ד בס. קריסטובל שם השליח הרב אורן רז ומשפחתו, על העובדה ששעתיים מהם נמצאת יהודיה, בלב הג'ונגל. מיד התרקם קשר שהתנהל בעיקר על ידי כך שנשלחו מידי פעם ערכות ליל הסדר מצות ויין, משלוחי מנות מזוזות ועוד.
"לפני זמן מה", מספר השליח הרב אורן רז, " הודיעו לנו ההורים שלה שהיא בהריון ובשעה טובה ומוצלחת התבשרנו ביום חמישי שעבר – בלידת בן! מיד התחלנו עם הפלאפונים והבירורים על מוהל מספיק "נורמלי" כדי לבוא לחור הזה, ומהחור הזה, להגיע יחד איתנו לג'ונגל בנסיעה בת שעתיים, לא, לא, נסיעה כמו בעיר, אלא נסיעה כזו בלי כביש מסודר עם חורים בכביש, ודרכים עקלקלות במיוחד. מצאנו מוהל ממקסיקו סיטי שעבור כל העניין הסכים תמורת סכום מכובד, אוכל, טיסה, לינה וכו'".
כל הלילה טרחו בבית חב"ד הרבנית עינת רעיתו של הרב אורן וילדיהם על האוכל עבור הברית. ואחרי נסיעה לא קלה בשעה טובה ומוצלחת התבצעה הברית.
מסכם הרב אורן: "היה שמחה של מצווה עצומה, לפעמים בארץ זה נראה פשוט, פה זאת היתה יגיעת מצווה אמיתית, בכוחו של הרבי."
זה וודאי הפך עולמות.