י"ט כסלו מרומם ברמת גן במרכז "מודעות – ליובאוויטש"

ביום שני י"ט בכסלו בערב התקיים ערב מיוחד לכבוד חג הגאולה י"ט בכסלו. את הערב ארגנו צוות "מודעות" ליובאוויטש באולם הישיבה התיכונית ברח' השורה 11 ברמת גן. למרות הגשם החזק והסערה בחוץ המונים הגיעו להתחמם באורה של החסידות.

בתכנית היה פאנל רבנים על חידושה של החסידות, סיפורו האישי של ר' בנימין קלוגר שהגיע מלימודי כמורה ליהדות. האורחים ישבו סביב שולחנות ערוכים עם סעודה בשרית. בין נאום אחד למשנהו ניגנו את הניגונים של האדמו"רים עם התקליטן אלי. השיא היה הניגון של 4 בבות כשהרגישו ממש שהאדמו"ר הזקן מכבד אותנו בנוכחותו.

את האירוע פתח המנחה הרב לוי דורון והזכיר את ביקורו של יהודי מר"ג אצל הרבי. הרבי אמר לו שיהיה "באתי לגני" – כלומר גילוי של משיח ברמת גן וב"ה רואים שברכתו של הרבי מתגשמת.

אורח הכבוד היה הרב יעקב אריאל רבה הראשי של ר"ג. הרב אמר שהוא מחסידי רוז'ין המיוחסים לרב המגיד. הרב דיבר על חשיבות הקירוב שחב"ד פועלים בעולם בהודו, נפאל ואפילו באנטרטיקה. הפליג במעלת החשיבות של נסיעה של חסיד לרבו. שכל תנועה של הרבי היא מדוייקת. היה חסיד שנסע רק בשביל לראות איך רבו אוכל וראה שהאוכל עולה אליו. לא שהוא מתכופף לאוכל. הוא קישר זאת ליוסף הצדיק שבחלומותיו האלומות מתשחוות אליו, כלומר הארציות עולה מלמטה למעלה ולעומת זאת צבא השמים גם משתחווה אליו – הצדיק מחבר שמים וארץ.

הרב מרדכי רוטנשטיין מנהל מודעות דיבר על "משפחה באור החסידות" – על הגאולה בחיי היומיום ואיך דווקא ע"י ראיית העולם החסידית – גאולתית ניתן לגרום לחיי משפחה מאושרים מלכתחילה בלי לחוות משברים חס ושלום. לדוגמא הרצון להיות נשוי צריך לא להיות בנוי על אנטרסים אלא על רצון ה' וממילא אתה תמיד שמח בחלקך. הרצון של הבעל להשפיע צריך להיות רצון מצד הצו האלוקי וממילא אם לא מסתדר אז זה בהשגחה פרטית. וכנראה שהוא לא הכתובת כאן של המשפיע.

הרב ברך את כל אלה שמסייעים לפעילות וסיים בתקווה שהפעילות תגדל עוד יותר כפי שהרבי למדנו לא להיות שבעי רצון אף פעם.

הרב שמריהו חן מנהל יחידת הכשרה מקצועית למערכות חינוך ומשפחה – סיפר על השתייכותו למשפחת חסידי אדמו"ר הזקן מדורי דורות. סבו הרב פרץ חן שזכה שכל משפחתו הולכים  בדרך ה'. בזכות מסירות הנפש של הסבתא רבא לחינוך ילדה הרך בשנים. הסכימה להיפרד ממנו בגיל כה רך. העיקר שיצטרף לעדת החסידים של האדמו"ר הזקן ויינצל מהרוח הנושבת של ההשכלה. הרב שמריהו חן שמתעסק עם נוער במצוקה ונוער "נושר" סיפר שהם קוראים לעצמם דתל"שים – דתיים לשעבר אבל הוא מעולם לא פגש אחד שקורא לעצמו "חבדניק לשעבר". הקשר שהחסידות יוצרת בין חסיד לרבי וליהדות הוא קשר עצמי ונצחי וא"א להתנתק ממנו. וכך מעידים לו הנערים והנערות שפוגש שהם יודעים בוודאות שהרבי לא מוותר עליהם ולכן תמיד מרגישים שהרבי איתם בכל מקום.

הרב לירן דיין איש חינוך וממשפיעי אנ"ש בר"ג הדגיש שחסיד חי את החסידות בכל תחומי חייו. אם הוא לומד מאמר ברור שהמאמר משפיע עליו בחיי היום יום גם אם בתחילה הוא לא מרגיש את זה. כל המסירות נפש של האדמו"ר הזקן הייתה בשביל ששני חסידים ייפגשו בשוק וידברו על ייחודא עילאה של עתיק ואריך. החסידות זה לא כותרת, לא סטיקר או לוגו, החסידות היא לא הכנה למשהו אלא מהות.

הרב אהרון שוורץ ראש כולל בנתניה דיבר על המסר בהתגלות המשיח לבעל שם טוב "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", על הקיטרוג של אדמו"הז ועל האבן שבכתר המלך – החסידות שגרמה ללימוד בנגלה לקבל חיות מחודשת לגמרי. ורואים שבכל הדורות דווקא החסידות שרדה את כל המאבקים על שמירת היהדות בצורה הכי נפלאה.

הרב צבי ונטורה דיבר על אהבת ישראל של הרבי מלך המשיח לכל יהודי ועל החשיבות להכיר תודה לרבי. אנחנו 270 שנה בדיוק אחרי עליית הנשמה של הבעש"ט תק"ז – תשע"ז. למרות שהחסידות פועלת בכל אחד ואחד זיכוך פנימי חשוב לזכור את נותן התורה שבזכותו אנו מיטהרים – מלך המשיח. נזכור שכל הכוח של החסידות זה התקשרות לרבי. אחת השאלות ששאלו את האדמוה"ז בקשר להבעש"ט. שהאדמוה"ז היה אומר: אף אף אף – חרון אף ה' נגדם. הוא לא יכל להתנתק לרגע אחד מהבעש"ט ולכן היה מוכן להתאמץ מאוד ולהסביר זאת למוחות המגושמים של חוקריו. ההוראה לגבינו שאנחנו לא מוכנים לרגע להיפרד מדברי הרבי שפרט בשנים נ"א נ"ב אפילו שנייה אחת למרות שזה קשה להסברה ולהבנה. הוא סיים בזה שיעקב אבינו זכה לראות את יוסף לאחר 22 שנה. כך אנחנו נזכה בשנת ה22 לג' תמוז להתראות עם הרבי מיד ממש.

המנחה ר' לוי דורון סיים את הפנאל בהקשר למה שהרב ונטורה אמר-יעקב זיהה את יוסף לפי ה"עגלות" – הפרשה האחרונה שלמד עם יוסף הייתה עגלה ערופה. כך הרבי יראה אותנו עוסקים בשיחות האחרונות שלו תשנ"א תשנ"ב שהם האבן שבכתר המלך במשל של האדמוה"ז.

מרכז הערב היה סיפורו של גר הצדק ר' בנימין קלוגר שתיאר איך נולד למשפחה נוצרית קתולית בצרפת שייעדה אותו לדרגה גבוהה בכמורה והיו לו הרבה שאלות וסתירות כשלמד את הברית החדשה. שאל את הכמרים הכי גדולים ופרט את שאלותיו והתשובות שלהם היו ריקות מתוכן ורדודות מאוד. הוא החליט שאם דברים פשוטים שכל אחד מבחין בהם מייד הם מלאי סתירות אז איך אפשר לסמוך עליהם בדברים שקרו לפני 2000 שנה על דברים שכביכול היו התגלות רוחנית. הוא פנה לאיסלם אך גם שם מצא סתירות רבות. ובעיקר שנאה בלתי מוסברת והגיונית לעמ"י.

בחקירותיו גילה שגם הנצרות וגם האיסלם מאוד מעריכים את עם ישראל ולא הבין ממה השנאה אליהם. הוא גם גילה גם שהנוצרים מודים בכל פשעיהם נגד היהדות ולכן עוד יותר הייתה לא מובנת שנאתם. הוא ויתר על קרירה שהשקיע בה שנים ועל קבלת התואר בלימודי הכמורה והחליט ללמוד בכוחות עצמו את התנ"ך ולחפש את התשובות במקומות אחרים ואז הגיע ליהדות ופנה לשליח של הרבי בצרפת. השליח ענה לו מאוד ספציפית וניסע לדחותו כמה שיותר ונתן לו ללמוד בכוחות עצמו שו"ע. חשב שייבהל מכמות האיסורים. אבל הוא לא הפסיק והתעקש וכשראה השליח שהוא רציני שלח אותו להתגייר דרך הרבנות הראשית בצרפת והמשיך בד בבד ללמדו. הדרך הייתה ארוכה אבל יסודית ואז עלה לא"י בגלל נסיונו והידע שיש לו בנצרות ובאיסלם הוא יכול להציל הרבה נשמות יהודיות שמנסים למשוך אותם לכל מיני מקומות ולכן בחר לעבוד ב"יד לאחים".