ערב ראש השנה בבית הכנסת: מעל מנין יהודים מעוטרים בטלית ותפילין מקיימים 'התרת נדרים' אחרי תפילת שחרית, ובהדרכת רבם, גם כותבים פ"נ לרבי כמנהג חסידים. בצהרי היום הקדימו התפללים את בואם לבית הכנסת לתפילת ראש השנה, כדי לשמור על קדושת החג – גם מקום מיוחד הוכן עבור חפציהם של אלו שילונו במהלך החג בסמיכות לבית הכנסת.
המקדימים, זכו 'לחטוף' עוד הנחת תפילין בטרם תפרוש השנה החדשה את כנפיה על כל עם ישראל, בעוד הנשים מדליקות נרות בהדרכת השליחה הגב' דבורה זלמנוב תחי'. ובהתקדש החג, בית הכנסת מלא מפה לפה כשעל הבימה עומד ומסביר בטוב טעם את מהותו של היום הקדוש שניצב בפתח… גם ה'טריים' שבקהל, ולא בהכרח מבינים את עומק הדברים, נשמתם מבינה גם מבינה – העיניים אומרות הכול. הרב מסיים את דבריו בברכה לכל המתפללים בטרם יגשו לתפילת ערבית מרוממת של ראש השנה ה'תשע"ז. ואחר התפילה, מתכנסים כולם לחדר האוכל לסעודת חג משותפת אחרי קידוש ונטילת ידיים, וטבילת החלה, והתפוח בדבש, לשנה טובה ומתוקה. דבר לא חסר על השולחנות הערוכים: רימונים, ראש דג, סלק ושאר הסימנים המיוחדים לערב זה כנהוג בכל בית ישראל.
גם במהלך הסעודה השמיע הרב זלמנוב שיחי' דברי תורה מעניינא דיומא, כולל גם מעניין הילולת אדמו"ר הצמח צדק זי"ע. גם למחרת המה בית הכנסת מפה לפה בזמן התפילות ובייחוד בזמן תקיעת השופר כאשר ליד בעל התוקע ניצבים נכבדי הקהילה בראשות מר פטר רובינשטיין. מפאת קוצר היריעה נדלג לאנקדוטה קצרה מתוך ה'מבצע שופר' שיתקיים אחרי סעודת החג בצהרי היום תוך זיכוי יהודים רבים בשמיעת קול השופר, אמרה ישישה אחת: "אני לא יהודיה. גם אמי לא היתה כזו, רק אמא שלה – סבתי – היתה יהודיה".
ל'תשליך' בצהרי היום כבר הצטרפו עוד צעירים בנוסף למתפללים הקבועים, ובסיום התשליך התיישבו בבית הכנסת ללימוד משותף שלאחריו תפילת ערבית יום ב' של החג, בדילוג למוצאי החג: אחר הבדלה, לימוד קצר על יום כיפור הממשמש ובא כמנהג הרבי לחבר את מוצאי הימים הנעלים עם ענייני קדושה. המשך סקירת אירועי תשרי קוסטנאיי, יבוא בלי נדר.