מרגש: כך נראתה הרצפה במתחם בית המקדש השני

לראשונה במחקר הארכיאולוגי הצליחו חוקרים לשחזר בוודאות גבוהה מרכיבים אדריכליים מסויימים ששימשו במפעל הבניה של בית המקדש השני וחצרותיו, מזמן שלטונו של המלך הורדוס. השחזור הוא של רצפות מעוטרות בצבעים שונים ודגמים גיאומטריים ששימשו ככל הנראה בסטווים שהקיפו את מתחם המקדש ואולי גם במבנים חשובים אחרים וברחבות הגדולות שבהם נאספו עולי הרגל הרבים שהגיעו אל בית המקדש.

במפעל סינון העפר מהר הבית, הנערך בגן הלאומי עמק צורים, על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ובמימון עמותת עיר דוד והקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל, נתגלו כ-600 אריחי ריצוף צבעוניים מאבן. כ-100 מהם תוארכו בוודאות לימי הבית השני, בהתבסס על מידותיהם התואמות את תקן הרגל הרומית (שאורכה 29.6 מ"מ) ועל מקבילות מארמונותיו של הורדוס במצדה, הרודיון, יריחו ואתרים נוספים. כמו כן, מתבסס התיארוך על רצפות דומות שנתגלו בארמונות ובוילות מפוארות באיטליה, מבנים המיוחסים אף הם לימיו של הורדוס.

הרצפות המקוריות יוצגו לציבור הרחב מחרתיים בגן הלאומי עיר דוד, בכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון מגלים.

אריחי ריצוף אלה נוצרו מסוגי שיש ואבנים צבעוניות שרובן יובאו מאיטליה, אסיה הקטנה, טוניסיה ומצרים. הם נוסרו ונחתכו בצורות גאומטריות שונות.

לאחרונה הצליחה, חברת צוות החוקרים של פרויקט הסינון, פרנקי שניידר, ומומחית לחקר רצפות מעוטרות בעת העתיקה, לשחזר כמה מהדגמים המפוארים שעיטרו את חצרות הר הבית ואגפיו. שניידר, שהחלה את פעילותה בעמק צורים לפני כ-9 שנים כמתנדבת, הינה בעלת תואר שני במתמטיקה ובמקצועה הקודם היתה מורה למתמטיקה. את הידע המקצועי הרחב שלה, רתמה שניידר לצורך שיחזור הדגמים הגיאומטריים. במאמר המתפרסם היום בקובץ מטעם מכון מגלים (המכון הגבוה ללימודי ירושלים, מבית עיר דוד) לרגל כנס 'מחקרי עיר דוד – ירושלים הקדומה' , מסבירה שניידר כי "השחזור נעשה בעזרת כלים מתמטיים ועל יסוד המקבילות ממפעלי בניה של המלך הורדוס באתרים אחרים". לדבריה, "סגנון ריצוף זה הקרוי בלטינית אופוס סקטילה – 'מעשה חיתוך' היה יוקרתי ביותר, והועדף על פני רצפות הפסיפס הרגילות".

ד"ר גבריאל ברקאי, יזם ומנהל הפרויקט, אמר כי "עד עתה הצלחנו לשחזר שבעה דגמים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר הבית. הרצפות הללו הותקנו ככל הנראה על-ידי אומנים זרים מאיטליה ששלח הקיסר אוגוסטוס לידידו הורדוס, שבנה מחדש את הר הבית במאה הראשונה לפנה"ס".

הוא מציין כי "הדגמים ששוחזרו עד כה כוללים תשליבים של ריבועים, משולשים, דגמים דמויי כוכב, דגם דמוי שבשבת ועוד. כשהם עשויים מאריחים מנוסרים ומוחלקים היטב, שהותאמו זה לזה בדייקנות רבה מבלי שניתן היה להחדיר אפילו להב של סכין חדה ביניהם". ברקאי משער שבהמשך המחקר ישוחזרו דגמים נוספים.

צחי דבירה, יזם ומנהל שותף של פרויקט סינון העפר מהר הבית, הסביר ש"כל המחקרים הקודמים לא עסקו עד עתה בסוגי הרצפות שהיו בהר הבית ובמקדש. הרעיון ששטחים נרחבים בהר הבית בתקופת בית המקדש השני רוצפו בשיטת האופוס סקטילה, הועלה לראשונה בפרסום בשנת 2007, על ידי הארכיאולוג אסף אברהם שהיה אז חלק מצוות הארכיאולוגים בפרויקט הסינון וכיום מנהל את הגן הלאומי סובב חומות ירושלים ואת הגן הלאומי עמק צורים מטעם רשות הטבע והגנים".

ההצעה התבססה על תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, ההסטוריון בן התקופה, שכתב: "… [החצר] הלא-מקורה היתה מרוצפת כולה באבנים מסוגים וצבעים שונים …" (מלחמות היהודים ה'),  עדות נוספת לתיאור רצפות אלו ניתן למצוא במקורות נוספים, הכוללים בין היתר את הספרות התלמודית, שיתכן שנשתמר בה זיכרון לאופיין המפואר של הרצפות בהר הבית. חז"ל מזכירים שורות של אבני שישא, כוחלא ומרמרא, שבהן נבנו חלקים מהמקדש (סוכה נא ע"ב; בבא בתרא ד', ע"א). לדבריו, ככל הנראה התיאור הוא של רצפות ולא של קירות.

לדבריו של ברקאי "כעת, באמצעות כישוריה המתמטיים של פרנקי שניידר, הצלחנו לשחזר את הדגמים עצמם. זו הפעם הראשונה שאנחנו יכולים לראות במו עינינו את פאר הרצפות שעיטרו את המקדש ואגפיו לפני כאלפיים שנה. בהקשר של בית המקדש שבנה הורדוס, אומרת הגמרא ש'מי שלא ראה את בניין הורדוס- לא ראה בניין נאה מימיו'. אנחנו אמנם לא זכינו לראות את בית המקדש בתפארתו, אבל כעת, עם חשיפת הרצפות המיוחדות הללו, אנחנו מצליחים לקבל- ולו מושג קטן, על מאפיין אחד מן הפאר של בית המקדש השני".

לפני כ – 15 שנה חפר הוואקף המוסלמי, באופן בלתי חוקי, בהר הבית וסילק את העפר לערימות שפך במזרח ירושלים. ארכיאולוגים מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק דבירה, יזמו את הצלת הממצאים. רשות הטבע והגנים הלאומיים העמידה שטח בגן לאומי עמק צורים, ומזה כ- 12 שנים מתבצע מפעל חינוכי וחברתי ענק בו לקחו חלק, עד עתה, למעלה ממאתיים אלף מתנדבים מכל שדרות החברה בישראל ומכל רחבי העולם. המפעל ממומן ומנוהל על ידי עמותת עיר דוד. המתנדבים מסננים את ערימות העפר, תחת פיקוח ארכיאולוגי הדוק. הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל מממנת את חקר הממצאים. עד כה העלו המתנדבים שפע של ממצאים ארכיאולוגיים רבים ויקרי ערך, מהם ניתן ללמוד על הר הבית ועל שהתרחש בו במהלך ההיסטוריה. בין היתר נתגלו גם אריחי ריצוף צבעוניים מתקופות שונות.

קרדיט צילום: הילל ריצ'מן.