"שם חב"ד צריך להיות חופשי לכלל הציבור לעסוק בו"

אלי שניידר, כל הזמן

הידיעה שהופיעה בעיתונות הכלכלית, הייתה תמציתית: "נדחתה בקשה לרשום את המילים חב"ד וליובאוויטש כסימני מסחר", בישרה הכותרת. בידיעה עצמה נכתב כי "רשם סימני המסחר עו"ד אסא קלינג דחה את בקשותיהן של עמותת 'אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה' ו'עמותת צעירי אגודת חב"ד מרכז', לרשום את המילים חב"ד וליובאוויטש כסימני מסחר. הבקשות", הסבירה הידיעה, "הוגשו לגבי רשימה ארוכה של מוצרים ושירותים כמו דברי הלבשה, הנעלה, מזון ומשחקים. המבקשות ביססו את בקשותיהן על כך שהן פועלות בישראל שנים רבות, ובעיקר על אמירה של הרבי מליובאוויטש, שלטענתן מאמירה זו ניתן ללמוד שהרבי הסמיך רק אותן לעשות שימוש מסחרי במילים חב"ד וליובאוויטש".

הבקשה כאמור הוגשה, אבל עו"ד קלינג, רשם סימני המסחר, דחה אותה. הוא טען כי מילים אלו צריכות להישאר נחלת הכלל. "לאור השימוש השגור בציבור הרחב במילים חב"ד וליובאוויטש, ניכר שמדובר במילים כלליות שלכשעצמן להישאר בנחלת הכלל. לא הוצג בפניי טעם שיש בו להצדיק הפקעתן מן הציבור הרחב לטובת המבקשות בלבד", קבע. קלינג טען כי ראשי התיבות "חב"ד" מתארים שיטה חסידית פילוסופית שמקורה במאה ה-18 ושמה מסמל את כלל חסידות חב"ד הכוללת ארגונים, מוסדות וקהילות רבות. רישום המילה חב"ד כסימן מסחר לטובת גוף מסוים, טען קלינג, ימנע מאחרים להשתמש בה".

אבל איך זה עובד? לפי מה מחליט הרשם לאשר או לא לאשר, בקשות שונות לשימוש בסימני מסחר? לשם כך פנינו לעו"ד אסא קלינג, רשם סימני המסחר וראש רשות הפטנטים, וביקשנו להבין מעט על מה שעומד מאחורי הקלעים של העולם הדינמי והמרתק הזה.

מהו בכלל תפקידו של רשם סימני המסחר?

"מי שמבקש לעשות שימוש בשם או סימן כלשהו – זה יכול להיות סמל, לוגו ואפילו צליל – כסימן מסחר לגבי דברים מסוימים, יש באפשרותו לרשום את הסימן הייחודי הזה שלו אצל רשם סימני המסחר, וזה מהווה אסמכתא לכך שיש לו זכות ייחודית בלעדית לעשות שימוש בסימן הזה שהוא רשם, וזה משפר את מצבו בכך שהוא מנסה למנוע מאחר לעשות שימוש בסימן דומה לזה שלו. אמנם אין חובה לרשום סימני מסחר, אבל יש לזה ערך מכמה בחינות, ראשית מבחינה משפטית, אם אתה תרצה להגיש צו מניעה נגד מי שמחקה אותך וכדו', אבל גם ערך עסקי, זה מעניק ודאות עסקית ומשפטית לציבור שמשייך שסימן איקס שייך לפלוני, וסימן אחר שייך לחברה פלמונית. יש פרוצדורה כיצד לנהוג כאשר מגישים בקשות לרישום סימני מסחר, ואכן לאפשרות הרישום של סימני המסחר יש שימוש נרחב, כי הסימנים האלה נותנים כאמור ודאות עסקית, ויש בהם שימוש נרחב בהקשר המסחרי.

"סימן מסחרי", מסביר קלינג, "יכול להיות גם על ידי חברות וגם על ידי אנשים פרטיים. אחוז גבוה מאד מרושמי סימני המסחר", הוא מדגיש, "הן דווקא חברות זרות שעושות עסקים בישראל. חברה בין לאומית רצינית, לא תיכנס למסחר כאן בישראל לפני שעיגנה זכויותיה בסימנים, כדי שלא יעתיקו אותה. הוא לפני שהיא מתחילה לפעול, היא תבדוק בדרך כלל באלו סימנים היא יכולה להשתמש ובאלו לא, כי יש עניינים תרבותיים שמשתנים בין מדינה למדינה, כשיש משמעות שונה במדינות שונות למילים מסוימות, או משמעויות שכבר נרכשו. למשל, 'דומינוס פיצה'. דומינוס פיצה היא חברה בין לאומית. בזמנו היא רצתה להיכנס לישראל, והגישה בקשה לאישור הסימנים שלה, אבל בלשכת סימני המסחר התברר שכבר היה רישום קודם בישראל לסימן אחר בשם 'דומינו פיצה', חברה שהיתה רשומה 20 שנים קודם לכן. במקרה הזה, זכויותיה של החברה הישראלית עוגנו, ושתי החברות ניהלו מו"מ והגיעו להבנות, ורק כאשר הרשם השתכנע שלא יהיה בלבול בין שתי החברות, הוא רשם את דומינוס פיצה כסימן מסחר. צריך לזכור שהמטרה המקורית של סימני המסחר ובעיקר הרישום שלהם, היא הגנת הצרכן. כלומר, שאם אתה במכולת ואתה שולח את ידך למדף על מנת לרכוש מוצר מסוים – תזהה מרחוק את הדמות או הסימן שעל המוצר, ותדע שזה מוצר שמקורו ביצרן שאתה סומך עליו, שאיכותו היא ברמה שאתה מצפה לה, וגם המחיר מתאים ועוד פרמטרים שגורמים לך לקנות. כלומר, סימני המסחר הם משהו שמוודא שצרכן יקבל את מה שהוא מתכוון לקבל. כך הם אכן החלו, כחוק צרכני, אבל עם השנים הם הפכו לנכס קנייני של חברות. הסימן של חברת 'אפל', למשל, התפוח הנגוס, הוא בין הנכסים הקניינים המרכזים של החברה. במאזני החברה תראה ערך אדיר על הסימן הזה, של מאות מיליונים. אותו דבר עם 'קוקה קולה', לשם וסימן החברה יש הרבה קניין רוחני וגם סודות מסחר. השם 'קוקה קולה' מוכר בכל רחבי עולם, והוא נכס מרכזי של החברה".

במקרה של חב"ד. מה גרם לך לא לאשר את הסימן שביקשו שתי העמותות שפנו אליך?

"יש כמה טעמים. האחרון שבהם הוא שיש כאן תורה אמונית מסוימת, ותורה דתית פילוסופית על פי טבעה לא יכולה להיות בבעלות גורם אחד. הרעיון הוא שדבר כזה צריך להיות חופשי לכלל הציבור לעסוק בו. ואז מגיע אליי הנושא הזה, ונשאלת השאלה האם שם שכזה שהוא נוגע לחברה דתית-אמונית פילוסופית, ראוי שיתקשר לעניינים שבמסחר? כי אתה בעצם אומר: אני רוצה לעשות מסחר בקשר עם המילה הזאת. אז האם דבר כזה יכול להתקשר בכלל למסחר? והשאלה העיקרית היא האם אפשר עובדתית לקשור את המילים חב"ד וליובאוויטש לגוף אחד בלבד? היו שתי עמותות שטענו לזכויות בלעדיות שלהן. אבל השאלה היא, מאחר והשמות הללו נמצאים בנחלת הכלל, כיצד אתה יכול לייחד אותם לשתי עמותות ספציפיות".

יבואו אנשי אותן עמותות ויאמרו: אבל אנחנו הארגון המרכזי, המקורי. אנחנו אלה שהרבי, מנהיג החסידות, הוריש לנו את הזכות להשתמש בשם הזה.

"ובכן, בהחלט לא שוכנעתי שהם הארגון המרכזי היחיד. לא החלטתי לכאן או לכאן בנושא הזה, אלא הדגש הוא מה שאמרתי קודם, שנשאלת השאלה האם בכלל יכולות המילים הללו להירשם כסימן מסחר".