-
שאלות בדיני ריבית, כשרות, חינוך ילדים, שלום בית ואפילו – פתרון חלומות. לתורה יש מענה לכל • מקימי מוקד ההלכה של מכון הלכה חב"ד, משתפים בשאלות מעניינות שהגיעו לפתחם, וכן על המעלות לצד הקשיים במענה לשאלות באמצעות הודעת טקסט • לראיון המרתק
חב"ד אינפו|ד׳ בסיון ה׳תשע״ומוטי הולצברג, מגזין דרך המלך
אחד מחידודי הלשון החסידיים הנפוצים הוא כינויו של חג השבועות – "חג המוצי"ם", על משקל אחד משמותיו של חג הפסח, חג המצות. כינוי זה נולד בעקבות מנהגם של רבני הקהילות (מורי הצדק) לעזוב את צאן מרעיתם, בחג שמתאפיין במעט תסבוכות הלכתיות, חג השבועות, ולנסוע לרבי.
לרגל החג, כינסנו שלושה רבנים חשובים ומוכרים, לשיח מרתק אודות תפקידו של הרב בדור של עקבתא דמשיחא, על האתגרים שמונחים לפתחו ועל הנגישות ההכרחית בין הרב לקהילה ולציבור הרחב.
ובכלל אם נדרשים לתפקידו של הרב, יש להזכיר את מה שהרבי עורר רבות, אשר רב צריך למסור שיעורים לבני הקהילה ולא רק לענות תשובות. בהשאלה אפשר לומר שתפקיד הרב הוא לתת חכה ולא רק את הדג לפה. גם נקודה זו עוברת כחוט השני בפועלם של הרבנים, שעמלים ללא לאות על החדרת החשיבות התודעתית ללימוד ההלכה ועוד.
ניגשנו לראיין שלושה מחשובי רבני אנ"ש בארץ הקודש:
הגה"ח הרב אברהם הרוניין, מוסמך לכהן כרב עיר מטעם הרבנות הראשית. הרב הרוניין עשה שימוש לרבנות אצל גדולי הפוסקים, הרב שלמה זלמן אויערבך, הרב שמואל אליעזר שטרן ראש בית ההוראה "שערי הוראה", הרב יהושע נויבירט (מח"ס שמירת שבת כהלכתה), לצד השימוש אצל רבני חב"ד, הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה, ויבלחט"א הרב ברוך בועז יורקוביץ.
משמש כיום כרב מרכז העיר כפר סבא ורב העדה הפרסית וממקימי מוקד ההלכה החב"די.
דאגתו של הרב הרוניין לבני עירו היא מן המפורסמות ורבים מהקהילה מספרים כי אינם עושים צעד משמעותי בחייהם מבלי להיוועץ או לשאול.
הגה"ח הרב יצחק שלמה פרנק, מוסמך לכהן כרב עיר מטעם הרבנות הראשית. הרב פרנק הינו חוליה בשושלת מפוארת של עשרה דורות של רבנים המכהנים פאר בירושלים, המפורסם שבהם סבו, הרב צבי פסח פרנק רבה הראשי של ירושלים, בצילם גם הסתופף ועשה את השימוש לרבנות. בבחרותו התקרב לליובאוויטש, ולמד בישיבת תומכי תמימים בכפ"ח, שם ספג את תורת חב"ד ומנהגיה.
החל משנת תשמ"ה משמש כרב בלשכת הרבנות ורב מרכז העיר עכו, מו"צ לחסידי חב"ד בעיר וממקימי מוקד ההלכה החב"די.
ביתו של הרב פרנק מהווה כתובת לאנשים רבים שעושים את צעדיהם הראשונים ביהדות. הוא מדריך ופורט לפרוטות ולמעשים את הקבלות הגדולות והאורות המרובים שלעיתים מאפיינים את התקופה הראשונה בהתקרבות לבורא.
הגה"ח הרב משה קורנוויץ, מוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית. הרב קורנווייץ למד בצעירותו בישיבת "מקור חיים" של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), שם נחשף לספרי חב"ד ותורותיהם של רבותינו נשיאינו, בעקבות לימוד עצמי בספרים החל להתקרב לחסידות חב"ד. את לימודי הסמיכה לרבנות עשה בכולל "אור זרוע" ברחובות אצל הרב מאיר אהרן.
הרב קורנווייץ פרץ לפני מספר שנים לתודעה החב"דית כרב צעיר ונמרץ הבקי בקיאות נפלאה במכמני ההלכה ובכל מקצועות התורה והפך לתופעה נדירה המשלבת מרץ נעורים בלתי נדלה, חריפות וידענות שלא הייתה מביישת רב קהילה ישיש ובא בימים. משמש כמו"ץ תחת רבנותו המעטירה של רב העיר הרב ישעיהו הרצל, וממקימי מוקד ההלכה החב"די.
שנים מהרבנים (הרב פרנק והרב קורנוויץ), נוהגים להקדיש זמן רב מזמנם היקר והמדוד על מנת לענות לשאלות המגיעות במסרון במסגרת פרויקט המהפכני 'סמס לרב – הלכה למעשה'.
רב שהוא אבא
איך כבוד הרבנים רואים את המקום והתפקיד של הרב בקהילה בימינו אנו, כאשר אפשר למצוא תשובה לכל שאלה במרחבי הרשת?
"פעם תפקידו של הרב היה בעיקר פסיקה הלכתית, מה צריך לעשות מה אסור וכו', היום זה הכל. שלום בית, הספקת תשמישי קדושה לבני הקהילה, לדאוג שישתתפו בשיעורי תורה, ובכלל, לדאוג למצב הרוחני ואף הגשמי לא פחות", מסביר הרב הרוניין, ואגב הוא נזכר בתלמיד שלו שמתחתן בקרוב והרב בעצמו דאג לו לאולם, צלם וכל השאר.
הרב הרוניין משתף גם בנטל ובאחריות של התפקיד החשוב: "ישנם רבנים, שמתאפשר להם לנסוע להרצאות מסביב לעולם, לחבר ספרים ולעשות הרבה דברים מעניינים. אבל לרב חבד"י, בפרט בקהילה שרבים ממנה בתהליכי התחזקות וקירוב, אין זמן לכל זה. הוא חי ונושם את הקהילה שלו 24/7. ללא הפסקה".
הרב הרוניין מחזיק לטובת הקהילה שלו גמ"ח כספים שעוזר רבות לאנשים שלעיתים ומתקשים להשיג הלוואה מסודרת מהבנק. כמו כן, ברשותו ספריה רחבה ומגוונת, המיועדת לילדים, נוער ואף מבוגרים וממלאת את זמנם בתוכן חיובי, ואף לפני לחגים הוא מארגן באורח קבע הרצאות ושיעורים המתאימים לכל אחד, על מנת להכינו כראוי הן בפן ההלכתי והן בפן ההשקפתי.
"רב הוא כמו אבא" מסכם הרב הרוניין. "כמו אבא שצריך לדאוג לילדיו בכל התחומים, הרוחניים והגשמיים, כך על הרב מוטל לדאוג לבני קהילתו".
בשביל להמחיש את הפעילות האינטנסיבית הוא מגלה לנו שלמרות שבנו מתעתד לבנות בית בקרוב, הוא מתחבט קשות האם לנסוע לעליה לתורה שתתקיים בחצרות קדשינו או לוותר על כך עקב הפעילות עם הילדים, שכרגע אין מי שיוכל לעשות זאת במקומו.
הרב פרנק אף הוא מסכים לדברי הרב הרוניין ומוסיף: "אין חולק שהיום עיקר התפקיד של רב הוא החינוך וההדרכה".
"אנשים מתמודדים עם הרבה קשיים, הן במישור הרוחני והן במישור הפיזי ותפקידו של הרב הוא להיות שם בשבילם. לעודד, לתת כתף ותמיכה לעזור לאנשים להתמודד", אומר הרב פרנק מתוך ניסיונו.
עדיפה שמיעה מראיה
הרב פרנק והרב קורנוויץ, אתם כבר תקופה ארוכה עונים על שאלות בסמס. מדובר במיזם שמאוד הצליח וההדים נשמעים מן השטח כל הזמן. אבל האם באמת במחי הודעת טקסט ניתן לענות תשובות הרות גורל וחורצות?
בטרם משיב הרב פרנק על השאלה, הוא מספר בהתרגשות: "המיזם חולל מהפיכה של ממש, ויצרה מצב מבורך, שבו כל משפחה חב"דית, גם אלו הנמצאים במקומות רחוקים, יכולים לשאול ולקבל מענה על שאלותיהם במהירות ובנוחות, דבר שלא היה כדוגמתו".
"עם זאת", מסייג הרב פרנק, "אף כי ברוב המקרים מדובר בשאלות שניתן לענות עליהם בסמס, הרי שלעיתים, בפרט בשאלות מורכבות, הסמס לא יכול להקיף את כל הפרטים. לפעמים התמונה שמתקבלת לוקה בחסר עקב העדר פירוט בשאלה, כמו גם חוסר היכרות אישית עם השואל, דבר שבמקרים רבים יכול לשפוך אור על אופי השאלה וממילא על הדיוק בתשובה. במקרים כאלו, אנו מבקשים מהשואל ליצור קשר טלפוני".
"פסיקה אמתית יכולה להתברר רק בהבנה אמתית של השאלה", מדגיש גם הרב קורנוויץ, "לצערנו יכולות לצאת טעויות רבות מחוסר הבנה של השאלה".
"לדוגמא", הוא מפרט, "התקשרה אשה ושאלה מה הדין באם חיממה בתנור בשרי כלי שהיו עליו שאריות של פיצה חלבית. בהשקפה ראשונה הדבר נראה פסול לחלוטין אך בירור קטן העלה שהכלי התבשל עם כיסוי של נייר אלומיניום, מה שמנע מהאדים החלביים להתפשט בתנור הבשרי וממילא התנור כשר".
כעוד מקרה קלאסי של חוסר הבנת המציאות משתף אותנו הרב קורנויץ בשאלה מעניינת שהגיעה לפתחו.
אדם שאל האם הוא חייב לספר הכול לאשתו. כמובן שהתשובה הפשוטה היא שאסור להעלים מהאשה דבר. אבל אם הייתה האפשרות לברר מה בדיוק הוא רוצה להסתיר, אולי התשובה הייתה מדויקת יותר.
הרב קורנוויץ נדרש לעוד בעיה. "ישנם רבדים רבים בהלכה, חומרות, הלכות מינימאליות ומנהגי חב"ד. אם הרב אינו מכיר את השואל או לפחות יכול להתרשם ממנו בשיחה טלפונית מה הרקע שלו, הוא יוכל לפסוק לחבדני"ק בכל רמ"ח ושס"ה כפי שפוסקים ליהודי המגשש את צעדיו הראשונים ביהדות וכן להחמיר חומרות מפליגות על מי שלא שייך לכך".
הרב קורנוויץ אף מתאר את חוסר האפשרות לוודא האם באמת השואל הבין את התשובה די הצורך.
כשהצגנו לרבנים את הסקר המתפרסם במגזין זה, התברר שהדבר תאם את הדיונים הפנימיים שנערכו בין הרבנים בנוגע לקשיים האמורים. כתוצאה מכך, בשבועות האחרונים עסקו הרבנים במרץ במציאת פתרונות מעשיים לכך, ואנו שמחים לחשוף לקוראי המגזין 'דרך המלך' את הבשורה הטובה איתה הם יוצאים בימים אלו לטובת קהל אנ"ש: הקמת קו ההלכה החב"די באמצעות הטלפון, אשר בשילוב עם מוקד הסמס לרב – יהווה פתרון לכל שאלה הלכתית [ראה מסגרת].
צימאון אדיר
מהם אופי השאלות הנפוצות ביותר שמגיעות לפתחכם, הן במסרונים, הן בטלפון והן בשיטה המסורתית, פנים אל פנים?
הרב הרוניין נאנח ומשתף אותנו בסיפור שארע עמו לפני שנים רבות, כשהתארח אצל שליח מפורסם ונוכח לצערו שאינו יכול לאכול בסוכה מחמת כשרותה המפוקפקת.
"היום לצערנו ישנם אנשים רבים, מנהלי מוסדות ושלוחים, אברכים חסידיים ובעלי בתים נכבדים שעושים דין לעצמם ואינם חושבים שעליהם לשאול רב או לפתוח ספר, על כל פנים. והמכשלות הן נוראיות", הוא מקונן.
לצד זה, הוא משבח תופעה אחרת, מבורכת ונפלאה, בה הוא נתקל רבות: אנשים רבים, גם כאלו שרחוקים בינתיים מקיום מלא של תורה ומצוות שואלים ומתייעצים על כל צעד ושעל.
"יש היום הבנה בקרב כל שכבות הציבור, שלתורה יש מענה לכל. החל מפתרון חלומות וכלה בשאלות של ריבית וכשרות. אנשים צמאים לידע. למרות כל האינפלציה של המלל שסובב אותנו כל הזמן. יהודים חשים צורך עז לדעת עוד ולהשכיל ולמלא את מוחם בחכמת התורה".
הרב הרוניין שופע דוגמאות: "אדם שמוצא עגלת קניות של 'שופרסל', למשל, אינו יכול להשתמש בה לצרכיו. היא שייכת לרשת ואיננה הפקר למרות שמצאה ברחוב, זרוקה ומוזנחת.
"אדם מגיע לאולם" הוא שולף דוגמא נוספת. "בעל האולם הינו אדם חרדי עם זקן ארוך וכיפה גדולה. האם יכול לאכול בלב שלם ולסמוך על דבריו של בעל הבית? יתרה מזו, יש לאולם משגיח חיצוני, שמקבל משכורת מבעל האולם, האם עליו כן ניתן לסמוך?"
"הכלל בדבר הוא האם האדם שעליו אנו רוצים לסמוך נוגע בדבר או לא", משיב הרב הרוניין. "אם כן, בעל האולם שוודאי רוצה להמשיך לכלכל את עצמו אינו נאמן, ואף משגיח שמקבל משכורת ישירות מבעל האולם, חש מחויבות אליו ורוצה להשביע את רצונו. לכן תיקנו ברבנות שעל המשגיח לקבל משכורת מהרבנות ללא מגע ידי בעל הבית".
עשו שבתכם חול (המועד)
"הציבור ששואל, משתייך ברובו לאנ"ש באופן מובהק", אומר הרב פרנק ומתכוון לשאלות המגיעות במסרונים.
"אני מציע אם כן, לפתוח שולחן ערוך ולקבוע שיעורים בהלכה. אי אפשר לנהל בית יהודי וקל וחומר חסידי בלי ידע מקיף בחלק 'אורח-חיים' בשו"ע. ישנם שאלות רבות שפתיחת ספר גרידא הייתה פותרת אותם מעיקרא".
יחד עם זאת, הוא מסייג את דבריו ומציג אפיזודה שבה אדם נתקל בשאלה דחופה במקום שאין ספר בהישג יד. במקרה כזה, אכן שליחת סמס יכולה להוות פתרון נפלא. אבל ככלל, הציבור שלנו, כך לדעתו, מתעצל ואינו טורח בעצמו לפתוח את הספר בשאלות ברורות ופשוטות.
דווקא הרב קורנוויץ מצביע על שאלות רבות ששואלים אברכים שידם רב להם בשולחן ערוך ובנושאי כליו, ובכל זאת, הם מבינים, שאין תחליף לרב עם ניסיון וידע מעשי.
כמקרה אופייני הוא מציין שאלה שהגיעה אליו לאחרונה משליח ששחט בעצמו עופות ולאחר המליחה גילה שהכנף באחד מהם שבורה.
בשאלתו הוא התייחס לשאלה האם העוף טרף או לא בלבד, אבל האמת שהבעיה מורכבת משחשב. גם אם מצד דיני טריפות העוף איננו טרף, באם הכנף היא אבר מן החי ואסורה אזי מליחתה עם שאר העופות, פוסלתם.
"זוהי דוגמא ליהודי שבקיא ויודע הלכות", מחדד לנו הרב קורנוויץ, "אבל הוא יודע שצריך להיצמד לרב מורה הוראה שמשכיל ויש לו את הסיעתא דשמיא לראות את התמונה במילואה".
בנקודה הזאת מבקש לעורר הרב קורנוויץ. "ישנה בורות מחרידה בהלכות חול המועד".
בין הסיבות לכך הוא מונה את העובדה שאדמו"ר הזקן אינו פוסק בכך בשולחנו, וממילא לא נהוג ללמוד זאת בישיבות. "ובכלל, משנה ברורה זה לא ספר הכי נפוץ בקרבנו", הוא מטעים.
הבורות האמורה הובילה לכך שבימי חול המועד, לאחר שכוך סערת הניקיונות וההכשרות, מערכת התשובות הוצפה בלמעלה מאלף מחמש מאות שאלות (!) ורובם ככולם עסקו בדיני חול המועד.
אז לתשומת ליבכם, הקוראים היקרים, נצלו את הזמן הארוך שנותר והגיעו לחול המועד הבא עלינו לטובה, ערוכים.
גודל הזכות
אנחנו עומדים בפתחו של חג השבועות, בו אנו נוהגים לאחל איש לרעהו: "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות". כיצד אפשר להשריש בבני הבית את ההקפדה על קוצו של יו"ד בעניני הלכה מתוך אהבה ובלי תחושה של לחץ ומחנק?
עוד מימי קדם נהגו מגידים רושפי עיניים ויורי ברקים לעמוד ולדוש בבשרם של בני העיירה התמימים. לתאר בצבעים חיים את אשו של גהינום ואת המצפה לחוטאים האומללים.
לרב הרוניין חשוב להדגיש שישנם גם בימינו כאלה שלא חפים משיטה זו ומגרורותיה.
"גבאי בית הכנסת שלי נוסע לצורך עסקיו לסין הרחוקה", מספר הרב. "הדבר הראשון שהוא עושה זה לחפש בית חב"ד. הגישה החיובית והאוהבת של חסידי ליובאוויטש משמשת טל תחיה עבורו והוא אינו יכול להתנתק ממנה אף לימים מספר".
כאן טמונה התשובה. אפשר להשריש בבית את כל ההקפדות וכל ההלכות אבל מתוך אהבה וגישה שאומרת: "איזה נפלא שיש לנו תורה שאומרת לנו מה לעשות ולא משאירה אותנו מבולבלים וחסרי כיוון".
הרבי תמיד חוזר ואומר: "תורת חיים – הוראה בחיים". זו מהותה של תורה, לצקת תוכן אמתי לחיים ולתת מענה לכל פרט וענין, ללא יוצא מן הכלל.
מרבה דעת מרבה נחת
הרב פרנק בכלל מאמין שלחץ מגיע מחוסר ידע.
"אדם שבקיא ויודע את המעשה אשר יעשון אינו בלחץ. הוא יודע כיצד להסביר בנחת מה אסור ולמה, וממילא הדבר יוצר אוירה נינוחה בכל מה שקשור להלכה ותורה", הוא מורה להורים שרוצים באמת לחנך ולהחדיר מסרים בצורה המיטבית.
"הורה שמחמיץ פנים כשהוא נזכר שיש לו עוד שעה וחצי לקפה, כי הוא עדיין בשרי מהשניצל", מוסיף הרב קורנוויץ, "אינו יכול להתפלא מדוע תפיסתם של בני ביתו היא שההלכה היא דבר מגביל ומעצבן".
"עוד דבר חשוב" הוא מבקש להדגיש. "צריך לחדד לילדים כי אנחנו מקיימים שולחן ערוך כי כך רוצה ה'. וגם אבא ואמא, בדיוק כמוך, חייבים בזה בשווה. הרבי אומר שילד בטבעו מתחבר לתורה ומצוות וחשוב לטפח את זה אצלו מגיל צעיר".
ולסיום הוא נותן טיפ מעשי:
"חשוב שההורה ידבר עם הילד בשפה הלכתית. שיפגין ידע. שיצטט שמות של הלכות. ובגילאים מבוגרים חשוב לקבוע חברותא ושיעור משפחתי בהלכה".
החמור והעיקר
נקודה חשובה שמעורר הרב קורנוויץ, הנגזרת מחוסר ידע, היא ההבדלה שלעיתים חסרה בין חומרות מפליגות לבין עיקרי ההלכה.
"צריך לדעת להפריד בין הדברים. על מה מגיבים בחומרה ועל מה עדיף להחמיר ולהתעלם ולקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך", מדגיש הרב קורנוויץ.
הרב קורנוויץ מכיר בחורים ממורמרים מהעובדה שבביתם לא ידעו להבדיל בין דאורייתא לבין הקפדה. "ובכלל, ילד שמרגיש שהידורים והלכה משמעותם לחץ, אז למה לו זאת?".
שאלה לסיום. אנחנו נמצאים על סף תקופת הגאולה. איך אפשר לראות את זה היום בקיום ולימוד ההלכה?
"הקשר של ההלכה לימות המשיח ברור מאליו", אומר הרב פרנק, "לעתיד לבוא יקיימו הלכות רבות שלא מוכרות לציבור ויצטרכו לדעת הרבה בשביל שלא יצטרכו לפקוד את בית המקדש ולהקריב חטאות".
הרב קורנוויץ רואה בהידורים שנוהגים היום בכשרות ובשחיטה למשל, כהכנה ברורה ליעוד שמלאה הארץ דעה "היום נורמות הכשרות גבוהות מתמיד וכולם צורכים מהדרין וגלאט, דבר שלא היה נפוץ בעבר.
בכלל הצימאון לדעת, להשכיל ולהתחכם בחכמת התורה הוא גדול מאד, ימות המשיח ממש". הוא מסיים בזכותן של ישראל, ומאחל שנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות מתוך הרחבה ונחת אמתית עדי התגלותו הקרובה של הרבי מלך המשיח. נאו.
הבשורה של הרבנים: קו ההלכה החבד"י
כפי שהובא בכתבה, הוחלט להקים בנוסף למיזם סמס לרב גם קו הלכה טלפוני.
אנו שמחים לחשוף כאן שהקו נחנך ממש בימים אלו בהשתדלות הרבנים.
קו ההלכה החבד"י, מאגד כעת חמשה עשר רבנים ומורי הוראה מאנ"ש מכל רחבי הארץ.
מלבד הרבנים המרואיינים לכתבה, שותפים במיזם רבנים חשובים נוספים: הגה"ח הרב גדליה אקסלרוד, אב"ד חיפה; הגה"ח הרב ברוך בועז יורקוביץ', רב קהילת חב"ד לוד; הרב שלמה זלמן לבקיבקר, מו"צ בקהילת חב"ד צפת; הרב שאול רוזנבלט, רב קהילת חב"ד הספריה החסידית ביתר עילית; הרב שלמה הלפרן, רב קהילת חב"ד תל אביב; הרב חיים קיז'נר, רב קהילת חב"ד עמנואל; הרב אלחנן נחמנסון, ראש כולל אברכים חב"ד לוד; הרב שלמה גולדפרב, רב הישוב כפר ורדים; הרב מנחם כהן, רב קהלת חב"ד באר שבע; הרב ברוך לבקיבקר, רב קהילת חב"ד שכ' מנחם בגין צפת; הרב יהושע ליפש, דיין ומו"צ בקהילת חב"ד חיפה; הרב מנחם מענדל פרידמן, מו"צ וראש כולל ברמת אביב ורבנים חשובים נוספים.
קו ההלכה נפתח בשלב זה בין השעות 17:00 – 24:00
מספר הטלפון: 0772251770 . מומלץ לשמור באנשי קשר.
תגיות: מגזין דרך המלך, מכון הלכה חב"ד, ראשי, רבני חב"ד
ישר כוח גדול!