"חוויתי חיים של מלחמה באוקראינה וישראל": הילד חלפון משתף

בחול המועד פסח, כשטילים נפלו על ישראל והיהודים ישבו במקלטים, ובמקביל, ברחבי אוקראינה, יהודים עדיין מסתתרים בבתים ללא מחסה, יותר מארבע שנים אחרי תחילת המלחמה, ילד בן 11 מירושלים שיחרר שיר שכתב על שתי המלחמות שחי בהן.

הלל יונתן חלפון, בן 11 מירושלים לומד היום בת"ת חב"ד גילה, נמלט מאוקראינה בגיל 8, ובהמשך היה שותף עם משפחתו למבצעי הצלת יהודים. מתוך המלחמה שחווה בישראל, הוא הוציא שיר שכתב והלחין, בביצוע יחד עם אביו – הרב יצחק חלפון, מייסדי ארגון "כנפי אמונה" שחילץ מעל 5,400 יהודים מתוך המלחמה באוקראינה ופעיל גם ברגעים אלו.

השיר פורסם כאן במרכז החדשות החב"די – חב"ד אינפו ועורר התפלאות רבה בקרב הגולשים.

כדי להבין את השיר, צריך קודם להכיר את אנדרי.

אנדרי כמעט לא יכול היה לזוז. הפרקינסון השתלט על גופו, והמלחמה לקחה ממנו את משפחתו. הוא הגיע לקישינב עם מה שנשאר לו, בגדים בלויים וזיכרונות. ושם, בין עשרות יהודים שיצאו מהאש, הוא פגש ילד בן תשע שסירב לשבת בצד.

הילד הזה גם הוא עזב את אוקראינה תחת אש. גם הוא הכיר את קול האזעקות. אבל הוא לא ישב בצד. הוא שיחק עם אנדרי, רקד איתו, חייך אליו. הם המציאו משחק ביחד. לפני שחזרו לישראל, אנדרי הביא לו מתנה, אבן חושן. קנינו לאנדרי הליכון, והוא במאמץ ובהתרגשות רץ איתו ברחוב מרוב שמחה.

הילד הלל יונתן חלפון ענה לנו על כמה שאלות שמביעות את עוצמת השיר.

מה המשפחה שלך עושה?

המשפחה שלי עוסקת בלהציל אנשים מתוך המלחמה באוקראינה, ולהביא אותם לישראל מכל מיני מצבים קשים שהם עברו וכאלו שעוד יכלו לעבור.

מה ההבדל בין המלחמה באוקראינה למלחמה בישראל?

המלחמה בישראל מרגישה מתקדמת, הטילים והכיפת ברזל. באוקראינה מרגישה ישנה, הלחימה שם היא ישירה, אל תוך שטח האש. ואצלם באוקראינה אין לאן לברוח, אין להם מקלט או מחסה, הם רק מקווים שהטיל או הכטב"ם לא ייפול עליהם. זה הופך להיות מצב של חיים או מוות. שם חוטפים אנשים בכל יום כדי לקחת אותם להילחם, מרוב עוני, לא מאמנים אותם, ושולחים אותם להילחם. השכנים הודיעו לנו שפגע ליד הבית שלנו בחרקוב טיל. יש שם במרפסת שלנו משחקים מהילדות שלי. דאגתי, ועד עכשיו אני לא יודע מה קרה לדברים שלי.

אתה זוכר את הפעם הראשונה שראית יהודים שהגיעו מהמלחמה?

זו הייתה סבתא ועוד עשרות יהודים שהגיעו מתוך המלחמה. כשראיתי אותם, לא יכולתי להאמין שכל כך הרבה יהודים בצרה. סבתא חולצה מחרסון שנמצאת תחת הפצצות.

איך הם נראו לך?

חלקם היו נראים כאילו יצאו מתוך השואה. חלק הגיעו עם בגדים בלויים. וחלק היו נראים שמחים מאוד להגיע למקום בטוח.

מה עשית בשבילם?

לשמח אותם. לקרב אותם ליהדות. להוציא אותם מתוך הפחד.

ספר לי על האנשים שפגשת שם.

ז'ניה, הוא מאוד קשור לאירועים במשפחה שלי. בשבתות הוא לא ידע מה זה מוקצה, אז רצינו להסביר לו כדי שיהיה יותר מחובר ליהדות.

אדוארד, הוא היה ניצול שואה, והיחיד שנשאר ממשפחתו. עבד במפעל גרעיני רוסי, והקרינה השפיעה לו ב-DNA. אבל הוא מלא שמחה, ואוהב לספר סיפורים לילדים. כל שבת היינו משחקים בקלפים.

אנדריי, היה לו פרקינסון, הוא לא יכול היה לזוז כמעט, והוא איבד את משפחתו בשנים האלו. הוא מאוד אהב לשחק איתי משחק שהוא המציא. לפני שחזרנו לישראל הוא הביא לי אבן חושן. קנינו לו הליכון, הוא ישר התרגש ובמאמץ רב רץ איתו ברחוב מרוב התרגשות.

דוידוביץ', גם הוא ניצול שואה, גם הוא איבד את משפחתו. הבאנו אותו מאוקראינה בשכיבה. והיום הוא בירושלים, הכיר חברים.

למה היה חשוב לך ללבוש את אפוד ההצלה?

רציתי להרגיש שאני חלק מההצלה, ושידעו שאני חלק ממנה. מרגיש לי שכשאני לובש את האפוד, אני בהצלה. וכשאני ללא האפוד, אני לא מההצלה.

למה כתבת את השיר?

הרגשתי חסר תועלת אם לא הייתי עושה משהו בנוגע למלחמה בישראל. כי אני קשור למלחמה באוקראינה, ואני גם חלק בהצלה. וכאן בישראל רציתי גם להועיל בצורה מסוימת.

למי כתבת אותו?

ליהודים המרוחקים מהיהדות, כדי שידעו שבכל מצב של מצוקה הם לא יהיו לבד אף פעם. ובכלל לכל היהודים, שידעו גם שהם אף פעם לא לבד.

מילות השיר 

ימים שלא הבנתי, עכשיו רודפים שוחות, ימי תמימות הנחתי, הפכו ימי גבורות. שליחים של גאולה, כולנו עם אחד, עומדים איתן בלי פחד, אף פעם לא לבד

מלחמה היא מלחמה, היהודים הם רק במה, אם לא הייתי בה, לא הייתי כותב אותה, מלחמה היא מלחמה, היהודים תמיד איתך, אם לא הייתי בה, לא ידעתי מה כוחה.

מה הכוונה ב"היהודים הם רק במה"?

הכוונה שהיהודים נותנים את הכבוד לה'. והקהל הוא העולם, העמים. וה' מראה את כל הניסים. מה שקורה בישראל, זה סוג של מופע. המלחמה הזו היא כמו מופע לעולם.

ו"שליחים של גאולה"?

השליחים הם העם היהודי. כדי להביא את הגאולה, צריך מעשים טובים. כמו לחלץ יהודי במצוקה.

אם היית יכול לשיר את השיר למישהו אחד, מי זה היה?

ליהודים האלו שהצלנו מאוקראינה.

מה אתה רוצה שמי ששומע את השיר ירגיש?

כל ילד יהודי צריך לדעת איך זה להרגיש במלחמה. מלחמה זה לא לריב בכיתה עם ילדים. מלחמה זה חיילים שנהרגים כל יום. ואנשים מתייחסים לזה כאילו זה דבר רגיל ביום יום. שכל יהודי יש לו את האפשרות להשפיע על המלחמה, הוא יכול עם התפילות שלו להציל את אלו שיושבים בבתים ללא מחסה, ואלו שנלחמים מול האויב.

אתה עדיין אותו ילד שהיית לפני המלחמה?

לא. כי חוויתי איך זה להיות שלא במלחמה, ואיך זה להיות חי במלחמה. חיים ללא מלחמה, זה חיים בלי חדשות כל עשר דקות. וחיים עם מלחמה, זה להרגיש שמה שיקרה יקרה, וכל מה שנשאר הוא לקוות ולהתפלל. בתור ילד הייתי מרגיש שמלחמה זה כמה ילדים שרבים אחד עם השני. פגשתי אנשים מהמלחמה בישראל ומהמלחמה באוקראינה, הסיפורים של האנשים מאוקראינה הרגישו כאילו הם יצאו ממלחמת עולם שנייה. זה שינה לי את ההרגשה כלפי מלחמה.

מה אתה רוצה לעשות כשתגדל?

ארכאולוג, כדי שהעולם יתחבר יותר ויגלה את העבר שלנו. ולהציל יהודים שנמצאים במצוקה, ולהוסיף להם שמחה בכל מצב.

לצפייה בשיר המלא