אליהו עמר, C14
המטחים מאיראן והמתח הביטחוני המתוח לא הצליחו להשבית את שמחת החג השנה. רבבות ישראלים השתתפו בסדרים הציבוריים שנערכו בכל רחבי הארץ, כאשר למרות רצף האזעקות והמטחים בכניסה לחג, מרבית הנרשמים לא נרתעו והגיעו בהמוניהם להסב אל שולחן החג.
השנה, בצל המלחמה, המושג "ליל שימורים" קיבל משמעות פיזית של ממש. בהתאם להנחיות פיקוד העורף, חלק ניכר מהסדרים הועתקו למיקומים מוגנים: מחניונים תת-קרקעיים שהפכו לאולמות חג מאולתרים, דרך ממ"דים מוסדיים רחבי ידיים ועד למקלטים קהילתיים. השלוחים והמארגנים דאגו שהאווירה תישאר חגיגית ומרוממת למרות כותלי הבטון, כשהם מנגישים את סיפור יציאת מצרים ושירי החג לקהל המגוון.
מאחורי הקלעים פעל מבצע לוגיסטי אדיר של 'כולל חב"ד'. במטבחי הענק של הארגון עבדו מסביב לשעון עשרות שפים ועובדים כדי לעמוד בקצב ולהכין למעלה מ-60,000 מנות משובחות שסופקו בעלות סמלית. המנות כללו את כל הדרוש לליל סדר כהלכתו – מסלטים ומנות עיקריות ועד למצות שמורה, יין וסימני הקערה המלאים. הפרויקט התאפשר הודות לסיוע הנדיב של קרן מרומים ומשפחות גובין ווייס.
מיזם הסדרים הציבוריים, שהחל לפני למעלה מ-35 שנה בעקבות בקשת הרבי מה"מ מהרבנים הראשיים דאז, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, הוכיח השנה את נחיצותו יותר מתמיד. בקהל המשתתף ניתן היה למצוא פסיפס ישראלי של ממש: משפחות מפונות, קשישים, יחידים ואנשים מכל שכבות החברה שביקשו לחגוג יחד בתחושת אחדות.
"כולם היו בסדר", סיכמו בסיפוק בהנהלת כולל חב"ד. בארגון הדגישו כי דווקא השנה, בתוך המציאות המורכבת, הייתה חשיבות עליונה להמשיך במסורת המפוארת. הסדרים הציבוריים לא רק סיפקו מענה הלכתי ותזונתי, אלא העניקו לרבבות ישראלים את האפשרות לנשום עמוק, להרגיש את אווירת החג המשפחתית ולשאוב כוח מהמסורת העתיקה של עם ישראל.









