הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את תקציב המדינה

מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה ראשונה את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנת 2025.

תקציב המדינה לשנת 2025 למניינם יעמוד על כ-609 מיליארד שקל. יעד הגירעון יעמוד על 4.4%.

אושרו התאמות תקציביות בהיקף של כ-37 מיליארד שקל – הכוללים הפחתות הוצאה והעלאות מיסים, לצורך כינוס הגרעון ומניעת עליית יחס החוב-לתוצר על-מנת להשיב את כלכלת ישראל למסלול ולייצב את דירוג האשראי.

לצד הצעת התקציב אושרה גם הצעת התכנית הכלכלית הכוללת שורת צעדים מבניים לייעול המשק ושיפור הצמיחה, ובה בין היתר האצת הדיגיטציה במגזר הציבורי, הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, האצת פינויים כלכליים להגדלת היצע הדיור, הקמת תשתיות ביוב תומכות דיור, אסדרת משק הפסולת, יצירת וודאות מיסויית בסקטור ההייטק ועוד.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' אמר: "אני מברך את חברי הכנסת על אישור תקציב המדינה בקריאה ראשונה ומודה לכל שותפיי ראשי הקואליציה וחבריה על האחריות והגיבוי. זהו תקציב אחראי וטוב שעונה על כל צורכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון ודוחף את הכלכלה והחוסן הלאומי קדימה. התקציב מעמיד לרשות צה"ל ומערכת הביטחון את המשאבים הנדרשים להמשך הלחימה וההתעצמות, מעניק מעטפת עצומה למשרתי במילואים ולבני המשפחות שלהם, הוא כולל מסגרת תקציבית של מילארדים רבים לצמיחה מחודשת וגדולה של חבל התקומה וישובי הצפון בשנים הבאות, ומניח את היסודות לצמיחה כלכלית מואצת של מדינת ישראל.

מעבר להמשך ההשקעה בתשתיות פיזיות מעודדות צמיחה בכל רחבי הארץ, שמנו בתקציב הנוכחי דגש מיוחד על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: הייטק, שממשיך להוות מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית; נדל”ן, תחום שחיוני להבטחת יציבות ופתרונות דיור; ותעסוקת חרדים, משימה לאומית המחזקת את השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה.

לצד ההשקעות הללו, ובשל הצורך החיוני לשמור על מסגרות פיסקליות ולחזק את האמון בכלכלה הישראלית, התקציב כולל צעדי התכנסות פרמננטיים בסך עשרות מיליארדים, המבטיחים המשך אחריות פיסקלית ויציבות כלכלית גם בימים מאתגרים אלה.

אזרחי ישראל, אנו נוהגים באחריות ונמשיך כך. כולנו נכנסים תחת האלונקה של המאמץ הכלכלי, המהווה חלק בלתי נפרד ממאמצי מלחמת הקיום שאנו מנהלים בשנה האחרונה. הכלכלה הישראלית איתנה – המדדים חיוביים והשווקים מגלים עמידות. יחד, בעזרת השם, ננצח את המלחמה ונצעיד את כלכלת ישראל לעבר עתיד מבטיח".

מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר: "התקציב שאושר בקריאה ראשונה מכיל מעטפת אזרחית רחבה הכוללת המשך תמיכה חסרת תקדים במשרתי המילואים, באוכלוסיות המפונות, בעסקים שנפגעו ובשיקום הצפון והדרום וכן נותן מענה רחב לצרכי הביטחון. מדובר בתקציב מאוזן ואחראי לצד צעדי התכנסות הכרחיים למציאות המכילים יעדים פיסקליים לצורך התכנסות לירידת יחס חוב-תוצר בעתיד הקרוב.

בנוסף, התקציב מביא עימו צעדי צמיחה – הקמת רשויות מטרופוליניות לתכנון נכון של התחבורה הציבורית, מלחמה בהון השחור, השקעה בתשתיות, האצת ענף הנדל"ן להגדלת היצע יחידות הדיור וחבילת הקלות מיסוי לחברות ההייטק.

אני מבקש להודות לעובדות ועובדי משרד האוצר על עבודתם המקצועית והמאומצת, לילות כימים, למען כלכלת ישראל ורווחתם של אזרחי מדינת ישראל".

התקציב עבר בקריאה הראשונה על אף העובדה שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודיע כי מפלגת עוצמה יהודית תתנגד לשלוש הצעות החוק שעלו להצבעה במסגרת התקציב.

חברי הכנסת צביקה פוגל, יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך מעוצמה יהודית הצביעו נגד ההצעה הראשונה, היו"ר בן גביר לא השתתף בהצבעה, וכמוהו גם שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף וח"כ אלמוג כהן.

בהצבעה השנייה כל חברי המפלגה הצביעו נגד. למרות ההתנגדות ההצעות עברו בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

לאחר ההצבעה נועדו בן גביר ונתניהו במשך מספר דקות.

האיום של עוצמה יהודית מגיע ברקע בין השאר על מחלוקת עם משרד האוצר והשר בצלאל סמוטריץ' על תקציב המשטרה ועל דרישתו לפיטורי היועמ"שית. "לאור העובדה שסמוטריץ' מתעקש להיות גלגל ההצלה של היועמ"שית וראשי הקואליציה נכנעים לו, כל סיעת עוצמה יהודית תצביע נגד חוקי התקציב", אמרו בעוצמה יהודית.

ראשי הקואליציה תקפו את בן גביר: "סיימנו לשחק את המשחק של הפוליטיקה הקטנה. לא ניכנע יותר לאיומים שלו. הוא מבקש לקחת את תקציב המדינה שכולל פיצוי למפונים, כסף לאנשי המילואים, ועוד יוזמות חשובות, ולהפוך את התקציב הזה לבן ערובה. הכול כדי לקצור את הקרדיט והקופון על הדחת היועמ"שית. אם הוא לא רוצה להצביע – נסתדר בלעדיו".

במפלגת הציונות הדתית הגיבו: "כל שרי וחברי הכנסת של הציונות הדתית תומכים בהחלטה שהתקבלה בראשי הסיעות כבר אתמול. יש מי שבוחר לשחק בפוליטיקה ילדותית ומתנגד לתקציב המדינה ומאיים להפיל ממשלת ימין רגע לפני טראמפ".