כנגד כל הסיכויים: כך חגגו את ראש השנה באדיס אבבה

מספר השליח הרב אליהו חביב, שליח הרבי מה"מ לאדיס אבבה, אתיופיה:

לפני כחצי שנה קבלנו תשובה מהרבי מלך המשיח באגרות קודש שצריכים להיכנס לשטח המיועד לבית חב"ד החדש בראש השנה, מקסימום בחג סוכות.

השתדלנו מאד וניסינו לקדם כמה שיותר כדי שהבניין יהיה מוכן. מבחינת הזמן- זה לא היה הגיוני, אבל עשינו את כל המאמצים.שבועיים לפני ראש השנה נוכחנו לדעת שאנחנו תקועים רחוק מהבנייה.

הבנו שחייבים לעשות פעולה כדי לקיים את הרצון של הרבי מלך המשיח שליט"א, עלה רעיון להשכיר בית מוכן שצמוד לשטח, ובשטח נבנה את הבית חב"ד באופן זמני עד בניית מבנה הקבע הגדול.

ביקשנו ברכה לעניין, והתשובה הייתה על עבודה של לכתחילה אריבער, הבנו שיש פעולה רצינית כאן. וזה יהיה הדבר הנכון לעשות.

נגשנו לבעלי הבית הסמוך לשטח לבקש שיצאו מהבית וישכירו לנו, בעלת הדירה צחקה והלכה.

מאוחר בלילה קיבלנו הודעה שהמשפחה מסכימה, אבל זה ייקח מספר שבועות. ביקשנו לפחות חדרי שינה לראש השנה, והסכימו.

מיד התחלנו בתכנון צעדנו הבאים, וסגרנו עם אנשי מקצוע על התחלת עבודה. לפרויקט נדרש 62,000 דולר. ידידי הבית חב"ד נרתמו לסייע בתרומות לפרויקט, אבל לצערנו הכסף נכנס לעמותה. וצריך מזומנים… כך עובד כאן. ניסינו לשחרר כסף מכל כיוון ללא הצלחה.

בסכומים שהיו לנו התחלנו לעשות מה שהיה אפשרי, אך הגענו ליומיים לפני ראש השנה, עם מספר עמודים מעץ בלי ריצפה, בלי תקרה, בלי קירות… תכלס כלום..

מה עושים? כותבים לרבי! התשובה הייתה: אין לך דבר שעומד בפני הרצון – כשרוצים באמת.

הבנו שאין אפשרות ללכת אחורה, וזכינו שמספר שלוחים צדיקים עזרו והלוו לנו מזומן, ובעזרת כך התחיל להגיע הציוד.

הגענו לערב ראש השנה, והתחילו לזרום טלפונים רבים מישראלים שבוטלה להם טיסות הקונקשיין מאתיופיה לישראל. מיד הבנו שנזכה לארח אורחים רבים במהלך החג.

במקביל, בבית חב"ד (הישן) הרבנית דבורה עובדת ללא הפסקה, מכינה אוכל בכמויות גדולות עבור האורחים, ואנו מתחילים להעביר את הדירה לשטח.

הבעיה היתה שבשטח ירד גשם זלעפות כל שעות הבוקר, הגיעו 50 פועלים, אך לא היתה להם אפשרות לעבוד, המתנו להפסקה..ובסוף זה קרה בחצות היום, ברגע הגשם הפסיק, השמש יצאה, והלא יאומן קרה. הצלחנו לארגן את המקום.

עבדנו עד כניסת החג. אמנם לא התממש כל מה שתכננו, אך ברוך השם היה מקום לתפילות ולארוחות.

זכינו לארח 150 יהודים בלילה הראשון ולאחר מכן בכל סעודה היו 70 יהודים יקרים. התפילות היו באווירה מיוחדת.. שלא הייתה אף פעם באתיופיה.

בחג עצמו נזכרנו שיש כמה יהודים ארגניטנאים שלא הצליחו להגיע לבית חב"ד, והם פחדו לצאת מהמלון, יצאנו עם הילדים 40 דקות הליכה כל צד. היה מרגש לראות את האושר שלהם ואת ההבנה אצלם איך הרבי מלך המשיח דואג לכל יהודי.

ברגעים אלו אנו ממשיכים לעבוד במרץ כדי לסיים את בניית הבית חב"ד הזמני, הוא ישמש אותנו בשנה הקרובה וחייב להיראות מכובד כיאה לבית.