אור חדש: כרך ל"ו בסדרת אגרות קודש של הרבי

לקראת יום הבהיר י"א ניסן, יום הולדתו הקכ"ג של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, רואה אור הכרך השלושים ושישה בסדרת אגרות קודש, ובו האגרות משנת תשד"מ שזכתה לראשי תיבות: תהי' שנת דברי משיח. בשנה זו הורה הרבי להוסיף את אמירת "הריני" ו"אך צדיקים" לצד הוראות רבות נוספות לכלל ולפרט.

חב"ד אינפו שמח לפרסם את המבוא לכרך החדש:

בס"ד.

פתח דבר

לקראת יום הבהיר, יום עשתי עשר לחודש ניסן (חודש הגאולה1), נשיא לבני אשר2, אשר "הוא יתן מעדני מלך"3, הבעל"ט

– יום הולדת המאה ועשרים ושתיים של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח –

הננו מוציאים לאור, בהוראתו הקדושה, כרך שלשים וששה מסדרת אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מה"מ, שבו אגרות שנת ה'תשד"מ – תהי' שנת דברי משיח4.

*

בין הנושאים הנידונים בכרך זה, יש לציין במיוחד את ההוראות והתקנות הק' דשנה זו:

החל מהקביעות דהשנה, שהיתה שנה מעוברת ו"שנה שלימה" במספר ימים הכי גדול שאפשר – 365 ימים, במשך השנה ביאר הרבי במכתבים כלליים5 ובהתוועדויות – ההוראה מהחיבור והתאמת הלבנה (לילה) והחמה (יום) והשילוב ביניהם בתכונות האדם ובעבודת ה' בכל יום – "השתנות" ו"אי השתנות", עבודות תמידיות ועבודות המתחדשות, בתורה ומצוותי' ובעניני הרשות.

בהתוועדות דחג הגאולה י"ט כסלו וש"פ וישב6, עורר הרבי בקשר למצב בעולם, שמלכיות מתגרות אלו באלו, ובזמנים האחרונים מתפשטת – באופן מבהיל – ההנהגה ההפכית מאהבת ישראל, שלום ואחדות בין ישראל, עד למצב שמתגרים אלה באלה. בהתאם לכל זה – צריכים בני ישראל להוסיף בעבודתם, ובמיוחד – להוסיף בתפלה ובקשה, על ידי זה שכל אחד ואחת יאמר לפני התפילה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות-עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפילה מהג' תפילות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

במענה לאחד שכתב: אשר אמירת הכתוב אך צדיקים וגו' ע"י כל אחד ואחת מישראל הוא מיחזי כיוהרא כו' שלהמוני עם יש למנוע מלעשות כן.

כתב הרבי7:

בתמהון הכי גדול קראתי במכ' אשר אמירת הכתוב אך צדיקים וגו' ". . הוא מיחזי כיוהרא כו' שלהמוני עם יש למנוע מלעשות כן וכו'"

הראשון – ע"פ ידיעתי – שפס"ד "למנוע" מה שהרש"ל ואדה"ז ועוד פס"ד "שצ"ל" –

אף שבמספר רב (באיכות וכמות) של סידורים השווים לכל נפש הכניסו זה.

אין כוונתי כלל לשקו"ט בזה, כי אם אך ורק לשלול בהחלט קס"ד אפי' דמדשתיק אודי לי' במקצת עכ"פ, ר"ל לומר היפך ח"ו וח"ו דפס"ד אדה"ז בסידורו, ושמעיד אדה"ז: וכתב רש"ל שצ"ל פסוק זה.

בשיחת ש"פ מקץ הודה הרבי לעוסקים בהפצת הצעה זו:

כאן המקום להודות לאלו שעסקו בפירסום ההצעה אודות אמירת "הריני מקבל עלי כו" ו"אך צדיקים יודו לשמך גו'" – על ידי זה שהדפיסו זאת בעיתון, ועוד הוסיפו – להדפיס זאת באופן שכל מי שרוצה יוכל לגזור את הקטע שבו מופיעים ענינים אלו, על מנת להדביק בסידורו, ותבוא עליהם ברכה.

גם הרבי הכניס מדבקה זו, שהונפקה ע"י ארגון "צבאות ה'", בסידורו הק'.

בשיחת אור לז' דחנוכה הורה הרבי, והרבה לעורר ולזרז במשך השנה8 – להדפיס את ספר התניא בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם עדיין). ובכל מקום ומקום שבו מדפיסים את ספר התניא, יש להשתדל שילמדו מיד לאחרי ההדפסה. ואם ישנם מקומות שלא למדו בספר התניא מיד לאחרי ההדפסה, יש להשתדל לשוב ולחזור למקום זה כדי ללמוד בספר התניא. כמו כן יש להשאיר לתושבי המקום מספר חשוב של טופסים שנדפסו במקום זה.

הרבי השתתף בסכום של 20 דולר בכל הדפסה של ספר התניא – "מקרן כ"ק מו"ח אדמו"ר"9.

בשיחת יום הבהיר י"א ניסן, ביאר הרבי טעם הוראה זו:

ספר התניא הוא – ה"מעין" דתורת החסידות וכאשר מדפיסים את ספר התניא בכל מקום ומקום, היינו, לא רק שמביאים לשם ספרי תניא ממקום אחר, אלא שבמקום זה עצמו מדפיסים את ספר התניא – הרי פירוש הדבר, שמקום זה עצמו נעשה המקור להפצת המעיינות חוצה, ובאופן של דפוס דוקא, כפתגם אדמו"ר הצמח צדק שדבר הבא בדפוס הוא לדורות.

ובפרט – שאין מסתפקים בהדפסה בלבד, אלא העיקר הוא הלימוד בספר התניא, לימוד קבוע, ובאופן של הפצה דוקא, ומתוך שמחה וטוב לבב.

בהמשך הורה10 להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא – הוצאת האלף – שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו, ובסיום ההתוועדות דיום הבהיר י"א ניסן חילקו בצירוף שטר של דולר לכאו"א מהאנשים והנשים והטף (ע"י חברי הכולל).

בשיחת י"א ניסן תשמ"ב, ביאר הרבי המטרה בהדפסת כל שערי ספרי התניא בספר אחד10:

היות שיש צורך למהר ולזרז עוד יותר את ביאת משיח צדקנו – הועלתה הצעה נוספת: להדפיס את כל ספרי התניא שהודפסו בכל קצווי תבל – בכרך אחד . . ועל פי זה מובן שע"י הדפסת ספר התניא שבו ישנם כל "דפי השער" דספרי התניא שהודפסו בכל העולם כולו – מודגש יותר בגלוי ובמוחש כללות ענין האיחוד והיחוד דכל בני ישראל על ידי ענין דפנימיות התורה, למקטנם ועד גדולם.

. . ולכן, כדי לבטא את הכרת התודה לכל אלו שבאו להשתתף בהתוועדות זו שתכליתה ומטרתה – לאחד את כל בני ישראל ביחד, כולל – אלו שלא נמצאים כאן בגופם – הרי הדרך לביטוי הכרת-תודה על ענין זה היא, ע"י חלוקת ספר התניא הנ"ל לכל אחד ואחת מהנמצאים כאן.

וכאשר ספר תניא זה יהי' רכושו ונכסיו של כל אחד ואחת מהנמצאים כאן, ובאופן שזה יהי' "חיי נפשו" – הרי על ידי זה נפעל כללות ענין האחדות דכל בני ישראל שלומדים את ספר התניא, ואחדותם של כל בני ישראל הנמצאים באותם מקומות שבהם הודפס ספר התניא בכל קצווי תבל – באופן עמוק ופנימי ביותר.

בהתוועדות דש"פ משפטים וש"פ תשא, עורר הרבי שכאו"א מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו תיכף ומיד ממש. ולכן צריכים בני ישראל לבקש ולצעוק בכל עת שאינם יכולים לסבול עוד את הגלות – "דאלאי גלות"! אין כל נפקא-מינה באיזה שפה מביעים תוכן זה – ברוסית, באידיש או בלשון הקודש, אדרבה – שיבחר להביע תוכן זה בלשונו של דוד המלך, דוד מלכא משיחא, בספר תהלים – "עד מתי" וכיו"ב11.

בעת ההתוועדות דאחרון של פסח12, הציע הרבי שכאו"א יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה – יד החזקה – להרמב"ם, שעי"ז מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה, והלימוד יהי' באחד מג' אופנים: א) ללמוד בכל יום שלשה פרקים כדי לסיים במשך השנה, ב) אלה שאי אפשר להם – מפני איזו סיבות ללמוד ג' פרקים בכל יום – ללמוד פרק אחד ליום כדי לסיימו במשך ג' שנים, ג) אלה שאינם שייכים ללמוד ספר משנה תורה – כולל קטנים וקטנות (כפשוטו או בידיעות כו') – ילמדו ספר המצוות להרמב"ם, ובאופן אשר השיעור יומי בסהמ"צ יהי' במצוות המקבילות לשיעור היומי של ספר משנה תורה (כפי שנחלק לשנה אחת).

בהתוועדות דליל ט"ו מנחם אב13 הורה הרבי להדפיס ספר "מראי מקומות לספר משנה תורה הוא היד החזקה" להרמב"ם.

*

באגרת מיוחדת מגלה הרבי לראשונה את דעתו הק', על הצעתו של שר המדע והפתוח מר יובל נאמן – במכתבו אל הרבי14 – שתנועת חב"ד תקח על עצמה את שיקום הישוב היהודי בחברון, עקב אי יכולתה של הממשלה לפעול בשיקום הרובע היהודי. באגרת אישית איליו מתאר הרבי15 את המצב הבטחוני בחברון ומאידך פעולות הממשלה למצב הבטחוני בארץ ישראל בכלל ובחברון בפרט (לפני שהתקבלה החלטת הממשלה בתשנ"ח – לחזק ולפתח הישוב היהודי בחברון), ומסכם:

לסיכום בנוגע למעשה בפועל: על פי מהלך הרוחות בממשלה שהולך ויורד ונמשך מעת שחתמו על חוזה קעמפ דייויד ועד עתה, שהוא בכיוון אחד, הרי זה המצוה ליהודי להתיישב ברובע אודותיו כותב לוקח על עצמו האחריות של פיקוח נפשות – וזהו ודאי; משא"כ התועלת האמתית לא הפגנה לשעה ולא ע"י הממשלה! שתבוא על ידי זה היא בספק גדול, כיון – על יסוד ובמכל שכן וק"ו מימית וממה שקרה בלבנון – שעלול ר"ל "לפתע" שינוי דרסטי, ולא לצד הטוב, דכל התכנית אודותה כותב.

בכדי שלא לנגוע במדת הבטחון של אחב"י בא"י התאפקתי כל הזמן מלחוות דעתי האמורה אפילו ליחידים, אף שיש לי על זה יסורי מצפון גדולים, כיון שהדבר כרוך בפקוח נפש שאפילו ספיקו אסור. והתירוץ שלי הי' שכיוון שלא פנו אלי בשאלה וגם יש רבנים ומורי דרך באה"ק, לא עלי האחריות בזה. אבל לאחר שכ' כתב אלי בהענין, אין ברשותי להעלים המצב כפי שאני רואה אותו, ולצערי אינני רואה מיהו זה מהמנהיגים באה"ק שעושה משהו בפועל לשינוי בקו הממשלתי האמור.

מפני שתיקתי האמורה הרי גם הקרובים אלי במיוחד בבעיית ההתיישבות בהמקום – אינם יודעים על עמדתי האמורה, ולכן לא יפלא בעיני מר מה שבדיבורו עם פלוני או פ' מעסקני חב"ד דברו בנוסח אחר לגמרי, כיון שגם אותם לא רציתי לעורר ולערער על זה מטעם המובן. והחשאיות שלי בהאמור היא הסיבה גם כן שמכתבי זה נשלח ישר למר ולא על ידי ממוצעים. ובטח יאשר מר את הקבלה ות"ח מראש.

*     *    *

בראש הספר באים: א) מפתח האגרות. ב) צילום כתי"ק של כמה מהאגרות.

ובסופו: א) מפתח ענינים. ב) מפתח פסוקים ומאמרי חז"ל. ג) מפתח מוסדות וארגונים. ד) מפתח אנשים. ה) מפתח מקומות.

כן נוספו, ציונים והערות בשוה"ג16.

כל הנ"ל נערך ע"י הרה"ת ר' שלום יעקב שי' חזן.

*      *    *

ויה"ר שנזכה בקרוב להו"ל עוד אגרות קודש של כ"ק אדמו"ר מה"מ, וזכות הדפסת ולימוד האגרות דכרך לו -בגימטריא "אלה", המורה על שלימות הגילוי17, שהשנה מלאו ארבעים שנה לכתיבתם, ולימוד תורתו הקדושה בכלל, תוסיף בחיזוק התקשרות העצמית והנצחית שלנו עם כ"ק אדמו"ר מה"מ בגשמיות העולם18. ובניסן זה ממש תקויים הבטחת חז"ל "בניסן עתידין להגאל"19, וכ"ק אדמו"ר מה"מ יגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה, "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים ונודה לך שיר חדש20 על גאולתנו כו'"21, ויהי' השלימות ד"קאי איניש אדעתי' דרבי'"22 – לימוד תורה מפיו של משיח צדקנו23, "תורה חדשה מאתי תצא"24, מלך ביפיו תחזינה עינינו25, בהתגלות שלימות מלכותו26 לעין כל –

ושתקויים27 ההבטחה של מלך ישראל וגואלו באופן של "מיד הן נגאלין"28, הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו,

ועל-ידי גאולת בני ישראל מגיעים גם לגאולת העולם כולו, כלשון הכתוב29: והיתה לה' המלוכה", "והי' ה' למלך על כל הארץ"30,

ויקויים בפרטיות ובפועל ובתכלית השלימות: "אלקים, אל דמי לך, אל תחרש ואל תשקוט"31 – עד שיהי' "ויבקשו שמך השם32, וידעו (- כל העמים וכל העולם) כי אתה שמך ה' לבדך עליון כל הארץ"33,

בגאולה האמיתית השלימה על-ידי משיח צדקנו, ש"יבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל"34, יבנה "בית להשם כו'35 שנאמר36: ועשו לי מקדש – (ציווי עשיית ה)משכן שעשה משה רבנו כו', בנין שבנה שלמה (ו"בית שני – כבנין שלמה") כו', וכן בנין העתיד להבנות" על-ידי המשיח –

בית המקדש עליו נאמר37: ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים.

אמן כן יהי רצון.

מערכת "אוצר החסידים"

פורים קטן, ה'תשפ"ד

ברוקלין, נ.י.

———–

1) שמו"ר פט"ו, יא.

2) נשא ז, עב.

3) לשון הכתוב – ויחי מט, כ. וראה לקוטי לוי יצחק – אגרות קודש (ע' שכד-ה, שם ע' תיט).

4) שיחת ליל ער"ה, ה'תשד"מ. וראה ברכה דער"ה ה'תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע' 547) הערה 1: בהמשך ל(שנת) "(תהי' שנת) ביאת משיח" ו"(תהי' שנת) גאולת משיח" – לימוד התורה מפיו של משיח (ראה לקו"ת צו, יז, א. שער האמונה פנ"ו ואילך. ועוד).

5) לקמן יא'קצז, ובהנסמן בהערות שם.

6) לקו"ש חכ"ה ע' 373 ואילך כרך מ' ח"ב ע' 82 ואילך. לקמן יב'רצט, ובהנסמן בהערות שם.

7) לקמן יב'שסה.

8) לקמן יב'רצט, ובהנסמן בהערות שם.

9) לקמן יב'שנו.

10) לקמן יב'שי, ובהנסמן בהערות שם.

11) ראה גם לקמן יב'תכה, ובהנסמן בהערה ד"ה אין איין האפן כו'.

12) לקו"ש חכ"ז ע' 229 ואילך. חל"ב ע' 271 ואילך. לקמן יב'תלח, ובהנסמן בהערות שם.

13) לקמן יב'תעא, ובהנסמן בהערות שם.

14) הועתק לקמן בשוה"ג לאגרת יב'שצא.

15) לקמן יב'שצא.

16) כדי להבדיל בינם לבין הערות כ"ק אדמו"ר מה"מ, באות הערות המו"ל בנפרד ובאותיות קטנות יותר ושונות מהפנים.

17) ראה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 124. 148. 159.

18) ראה שיחת ש"פ ויקרא ה'תשמ"ז (סה"ש תשמ"ז ח"א ע' 375. לקו"ש חל"ב ע' 23 ואילך).

19) ר"ה יא, רע"א. וכן הוא ההכרעה בשמו"ר פט"ו, א. וראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קצד ואילך. וש"נ.

20) ראה מכילתא הובא בתוד"ה ונאמר (פסחים קטז, ב).

21) ברכת אשר גאלנו בהגש"פ.

22) ע"ז ה, ריש ע"ב. וראה סה"ש תש"נ ח"א ע' 272.

23) ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב. סה"מ מלוקט ח"ב ע' מו.

24) ראה ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג. וראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 566 ואילך.

25) ראה ישעי' לג, יז.

26) ראה ד"ה ויכולו השמים, ה'תשמ"ח.

27) לקמן יב'תקסח (ע' שנט-ס – תרגום מאידיש). וראה בהערות שם.

28) רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה. וראה גם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול ש.ז.

29) עובדי' בסופו. וראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א וספי"ב (סיום וחותם ספרו).

30) זכרי' יב, ט.

31) תהלים פג, ב. פרק תהלים המתאים ליום ההולדת דכ"ק אדמו"ר מה"מ דש.ז.

32) שם, יז.

33) שם, יט.

34) רמב"ם הל' מלכים ספי"א, וראה שם בתחלתו.

35) רמב"ם הל' ביהב"ח בתחלתו.

36) תרומה כה, ח.

37)  ישעי' נו, ז.