היעד הבא: מענטאן. הדרת הטבע שאין כדוגמתה בעולם, כדבריו של הרבי הריי"צ.
בשבת פרשת וישב תשנ"ב הפליא הרבי את הבית במענטאן בו יסד והקים הרבי הרש"ב נ"ע את "בניין" ההמשך הגדול של תער"ב.
באורח פלא זה הבית היחיד בכל האיזור שלא נהרס ולא הוחלף. אפילו המרפסת, אותה מתאר הרבי ריי"צ בזיכרונותיו, עדיין ניצבת ועומדת על עומדה. בעל המקום, גוי לא סימפטי, מסרב בכל תוקף זה כבר למעלה משלושים שנה כל כניסה למקום. אך בפני התמימים גם הוא לא יכול היה לעמוד.
ההתרגשות הייתה עצומה. הרבי הרש"ב והרבי ריי"צ היו כאן תקופות ארוכות במשך כמה שנים. שני העמודים הראשונים מתחילת ההמשך חולקו לכל התל', וראש הישיבה הרב משה אורנשטיין לימד זאת היטב. כולם קיבלו על עצמם החלטה חזקה ללמוד בכל יום חסידות לאורך ימים ושנים טובות, גם בימים בהם לא שוהים בישיבה.
התמימים גם חיפשו את המקום הפסטורלי, בו ישב ר' זלמן זלטופולסקי, בין עצי האורן על חוף הים, ניגן את ניגונו והיה שקוע במאמר ששמע מהרבי מהר"ש.
לא הרחק משם הוא הגבול של צרפת – איטליה, אותו חצה הרבי במסירות נפש, כדי להשיג אתרוג קלבריה.
בהמשך הפליגו התלמידים על אונייה. עליה הועמד השלט "סורפא פינטא" (שם האונייה בה הפליגו הרבי והרבנית לניו יורק). לאחר שהתמימים עלו על האונייה, נאמר להם כי עליהם לעבור לאונייה אחרת, כמעשה שאירע בימים ההם…
התמימים הפליגו לכיוון ליסבון שבפורטוגל, אך לא הגיעו עד שם. את הדרך לניו יורק יעשו בבוקר בטיסה נוחה בעז"ה.