-
מערכת משיח בפרשה, שמחה להגיש לקהל אנ"ש והשלוחים את הדרשה השבועית לפרשת כי תבוא בארבעה שפות; עברית וצרפתית אנגלית ורוסית • הדרשה נכתבה על ידי הרב ניסים לגזיאל, המותאמת לכל מי שמעונין לומר דרשה בקשר עם פרשת השבוע והגאולה • לקריאה והורדה
מנחם|ט״ו באלול ה׳תשפ״גמה מסמלת האות מ"ם (פתוחה וסתומה)?
אדם נוסע במונית, והמנהג נוהג במהירות ובפראות.
"אולי תיסע יותר לאט, אני מת מפחד.."
"אל תדאג, תעצום את העיניים ותרגע..בדיוק כמוני!"
פרשת כי תבוא, ידועה לרבים כ'פרשת הקללות', אשר אמורות לחול על ראש אותו אחד שיעיז להפר את דברי התורה. מה שאולי לא ידוע לרבים הוא, שאחרי כל אותם קללות, לקראת סיום הפרשה, מגלה לנו התורה עובדה מעניינת וחיונית בנושא תורת הגאולה.
משה רבינו, שהתחיל (בתחילת חומש דברים) ב'מונולוג התוכחה האחרון', פונה לעם ישראל בהצהרה חשובה:"וְלֹא נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים כט,ג) משה רבינו, אמנם, מוכיח את בני ישראל על כך שבמשך ארבעים שנה הם התעלמו מהנסים והנפלאות שעשה להם הקב"ה, אבל הוא מוסיף כמה מילים…."עד היום הזה".
מה קרה אותו יום? מה השתנה אחרי כל כך הרבה שנים? פתאום קיבלנו לב, עינים ואזנים?!
רש"י נחלץ להסביר:"שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה".
אז, אמנם לא קיבלנו לב או עינים, אבל טיפת שכל… כן. ככה זה, לוקח לאדם ארבעים שנה לקבל קצת הגיון בריא וחושים חדים להבין ולהכיר את מה שקורה מסביבו. ובסגנון דברי המשנה: "בן ארבעים לבינה" (אבות ה,כא)
אבל המספר ארבעים הוא יותר מסתם 'מספר מזל' לקצת שכל, הוא מספר מאוד משמעותי בכל נושא המשיח והגאולה. [לא בכדי, משיח מתחיל במ"ם ושמו של משיח (מנחם) גם כן..]
האות שמייצגת את המספר ארבעים בגימטרייה היא האות מ', שאותה ניתן לכתוב בשני אופנים: מ"ם פתוחה או ם סתומה. האות מ – הפתוחה – נמצאת בדרך כלל באמצע המילה, ואילו האות ם –הסתומה מופיעה בסיומה. הכלל זה תקף כמעט בכל מקום, חוץ משני מקומות בתנ"ך:
בספר נחמיה (ב,יג) נאמר:" ואהי שובר בחומות י-ם אשר המ פרוצים, ושעריה אוכלו באש" ואילו, בספר ישעי' (ט,ו) נאמר:"לםרבה [לְמַרְבֵּה] הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד"
הפסוק הראשון הינו פסוק שמתאר את הגלות והמילה "המ" מסתיימת במ' פתוחה בניגוד לכללים,
הפסוק השני, שמתאר את ימות המשיח, יש שינוי לכיוון השני: ם – סתומה באמצע המילה.
למה ומדוע?
ההסבר לכך פשוט: בזמן הגלות יש פירצה בחומות ירושלים, כמו מ' פתוחה שיש בה פירצה… אך בזמן הגאולה תהיה ירושלים מוקפת חומה מכל צד ופינה, שמורה ו'סתומה' – ולכן, בפסוק המדבר על הגאולה יש הדגשה מיוחדת על ה-ם הסתומה.
ובראי תורת החסידות משמעות הענין היא שבזמן הגלות יש 'פירצה' בחיות האלוקית שניתנת לעולם – ויש אפשרות ליניקת שפע וחיים על ידי כוחות הרשע. ואילו בגאולה תהיה ה-ם סתומה, ביטוי לכך שפירצות הגלות ייסתמו, והעולם יהיה שמור ומוגן מכל צדדיו, מפני כל אפשרות של רע וטומאה!
אבל זה לא נגמר כאן, כשם שמטרת המ"ם הפתוחה היא שאנחנו נסתום אותה, על ידי עבודתינו בהבאת הגאולה. כמו כן, מטרתה של המ"ם הסתומה היא להתחלק ולהיפתח…
למה הכוונה? איך פותחים את המ"ם הסתומה, ולמה זה מועיל?!
רבנו בחיי (בתחילת פרשת ויחי) מצטט מדרש האומר:"כאשר יסתמו חומות י-ם שהם עתה פתוחים ופרוצים בזמן הגאולה, אז תפתח המשרה שהיתה סתומה"!
זאת אומרת, שבגאולה השלימה תתגלנה המעלות הסמויות הטמונות בלבו ובנפשו של כל יהודי באשר הוא. יתרה מזאת, בגאולה יגלה מלך המשיח את "הדברים הסתומים" (בלשון הרמב"ם בספרו) שהיו חבויים מאיתנו במשך כל שנות הגלות. סודות ונפלאות התורה, סודות ונפלאות הבריאה ועוד ועוד.
רמז מעניין לכך הוא, שכשמחלקים את האות מ"ם סתומה באלכסון מקבלים פעמיים את האות דלי"ת, אחת הפוכה ואחת ישרה, רמז לתוארו של המשיח, "משיח בן דוד".
ב"אור התורה" לאדמו"ר הצ"צ ישנה הקבלה מקורית לכך מדברי הגמרא בקשר ללידת עובר. הגלות מושווית לעיבור ואילו הגאולה ללידה. בעת העיבור, פין של העובר סתום ואילו טבורו פתוח (נידה ל,ב). התלמוד אומר, שברגע הלידה, נסתם הפתוח (הטבור נסגר) ונפתח הסתום (העובר מתחיל לצייץ…)
ההתגלות האלוקית המופלאה בגאולה תביא איתה יחד גם סיומת ברוכה. הפסוק הנ"ל מספר נחמיה ממשיך במילים:"ולשלום אין קץ". זאת אומרת, כשתוצאה מפתיחת המ"ם הסתומה, דהיינו:כתוצאה מהתגלות האלוקית של הדברים הסתומים והנסתרים, יביא הדבר לשלום אין סופי, שלום עולמי שיכלול לא רק את בני האדם, כי אם גם את מין החי. כידוע, שבגאולה גם חיות הטרף ישלימו עם חיות הבית עד כדי שך שהנביא אומר:וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם (ישעיה יא,ו) השלום והשלווה האלו יהיו תוצאה ישירה מהתגלות הדעה האלוקית שתשרור אז, כי שהנביא עצמו מסיים את אותה נבואה במילים:ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". ודרך אגב, "מים" ו"ים" קשורים ג"כ עם אות מ"ם פתוחה ואות מ"ם סתומה…
אז הגיע הזמן שנפתח את המ"ם הסתומה שלנו, ובלשון הרבי:"כעת צריך רק להיות שיפתחו את ה"לב לדעת", ויפקחו את ה"עיניים לראות", ויפתחו את ה"אוזניים לשמוע" . . ללימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת החסידות וקיום הוראות רבותינו נשיאינו, כולל – ללמוד בענייני הגאולה, באופן שזה יפתח את הלב והעיניים והאוזניים – ושיבינו, יראו וירגישו, בפשטות ממש בגשמיות העולם – את הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש".
ונסיים בסיפור על לפקוח את העיניים. מספר דני פינקלמן, כשהייתי בן שבע, בוקר אחד, מיד אחרי שהתעוררתי, לא הצלחתי לפתוח את העיניים. רצתי לחדר האמבטיה בבהלה וניסיתי לשטוף את עיניי במים, אבל זה לא עזר. העפעפיים שלי היו סגורים כאילו הודבקו. אבי – המשמש בעצמו רופא במרכז הרפואי 'הדסה' בירושלים – לקח אותי לחדר המיון, ואחרי סדרת בדיקות הם גילו שאני סובל ממחלת עיניים נדירה ביותר; בשורה התחתונה, התברר שאני אלרגי לקרני השמש.כל בוקר הייתי צריך למרוח כל מיני משחות ותרופות על העיניים. הייתי צריך לקום בשש בבוקר, כדי שעיניי ייפתחו עד שעה שבע וחצי. הייתי חייב להרכיב משקפי שמש מיוחדים, ובכל מקום שאליו הגעתי היה צורך לסגור את הווילונות כדי להאפיל את החדר כל משך שהותי בו. כל הרופאים המומחים שהלכנו אליהם לא עזרו לנו כלל.
המצב התדרדר כל כך עד שבגיל 11 נאמר לי שכנראה אאבד את מאור עיניי לתמיד!
בינתיים, הוצעה לאבי משרה בארצות הברית, ובחודש אייר תשמ"ט, היגרנו לארצות הברית את החודש הראשון אחרי הגעתנו לשם, בילינו בבית חברו הטוב של אבי, מאיר רודס, שהתגורר בשעתו בשכונת קראון הייטס. אני נזכר כיצד מאיר אמר לאבי, "בנך צריך ללכת לפגוש את הרבי ביום ראשון בבוקר".
באותו יום ראשון ביקשתי ברכה מהרבי שעיניי לא יכאבו, ושאגדל להיות תלמיד חכם, וכן ביקשתי ברכה לבריאות ולהצלחה. "אמן!", ענה הרבי, ואחר כך הוסיף ובירך אותי: "שהקב"ה יצליחך בכל העניינים, ובכל המצטרך. ושתגדל להיות חסיד, ירא שמים ולמדן. ברכה והצלחה!"
שבוע בדיוק לאחר מכן, ביום ראשון הבא, קמתי בבוקר ולראשונה מזה שנים הצלחתי לפתוח את עיניי מיד. הייתי בהלם. רצתי אל חדר האמבטיה והבטתי במראה. עיניי היו פתוחות, ולא הייתי עיוור. יצאתי החוצה, הסרתי את משקפיי והבטתי לכיוון השמש. לא חשתי שום כאב! נרפאתי!
ההסבר היחיד למהפך הפתאומי הזה במצבי היה ברכתו של הרבי.
הרבי מלך המשיח שפותח את המ"ם הסתומה ונותן לנו לראות את מה שאף אחד אחר (עדיין..)לא רואה.
את הגאולה האמיתית והשלימה!
שבת שלום!
תגיות: משיח בפרשה, פרשת כי תבוא