גאולה לכל אחד • משיח בפרשה

מה הקשר בין פרשת השבוע לי"ב תמוז? מהי המתנה שיעניקו אומות העולם למלך המשיח?

בחור שהתקרב לחסידות חב"ד חזר לביתו בי"ב תמוז. שאלה אותו אמו – 'איפה היית?', וענה 'בהתוועדות חסידית לרגל השחרור מהכלא של הרבי הקודם'.

אחרי מספר חודשים הוא חוזר בי' כסלו מאוחר: 'איפה היית?' הוא עונה 'בהתוועדות חסידית לרגל השחרור מהכלא של האדמו"ר השני'.

אחרי שבוע – י"ט כסלו. 'חזרתי מהתוועדות חסידית לרגל השחרור מהכלא של הרבי הראשון, בעל התניא'.

נבהלה האמא – 'לאיזה חבורה התחברת שכל הרבנים שם ישבו בכלא?'…

השבת נקרא את פרשת חוקת יחד עם חגיגת ימי הגאולה של י"ב-י"ג תמוז, חג הגאולה של האדמו"ר הריי"צ. כל קביעות בלוח השנה היהודי היא בהשגחה פרטית וטומנת בחובה לימודים והוראות לכל אחד ואחת מאיתנו. מה הקשר המיוחד בין פרשת חוקת לי"ב וי"ג תמוז? ומה ניתן ללמוד מכך בקשר לגאולה האמיתית והשלימה?

ידועים דבריו של האדמו"ר הריי"צ במכתבו המפורסם:"לא אותי בלבד גאל הקדוש ברוך הוא בי"ב תמוז, כי אם גם כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה, כי כל איש ישראל…לבו תמים עם ה' ותורתו."

וכאן נשאלת השאלה: באמת?! אם, באמת, אכפת לאותו יהודי מתבולל באוסטרליה או ארה"ב, מזה שהרבי מליובאוויטש השתחרר מהכלא ברוסיה?! איך גאולתו של הרבי הריי"צ משפיעה על חייו של יהודי בקצה העולם?! וכיצד הוא נגאל בגאולתו של האדמו"ר הקודם?!

את אותה השאלה נוכל לשאול גם על הגאולה האמיתית והשלימה. האם הגאולה תהיה רק לאלו המצפים ומייחלים לה, לשומרי התורה שמחכים לראות את בית המקדש, או לפחות לאלו שמרגישים בצער הגלות ובוכים על החורבן, או שזו גאולה לכל יהודי באשר הוא, גם לאחד שבכלל לא מבין מה זה גאולה, ולמה בכלל צריך אותה?

התשובה לשאלה הזאת טמונה בשם הפרשה-חוקת. בתורת החסידות מוסבר שהשם "חוקת" מקורו במילה "חקיקה". ההבדל בין אותיות הכתיבה לאותיות החקיקה ברור ופשוט. כשכותבים משהו על נייר או קלף, האותיות הכתובות הם כמו דבר נפרד וזר מהקלף. לעומת זאת, כשחוקקים אותיות על אבן, האותיות נעשות חלק בלתי נפרד מהאבן. ההבדל הזה מסמל את הקשר הנצחי בין הנשמה האלוקית לבין הבורא יתברך. מהותו האמיתית של כל יהודי היא נפשו האלוקית, ונפשו האלוקית הינה דבר חד עם הבורא, היא "חקוקה" מתחת לכסא הכבוד, עד שהיא דבר בלתי נפרד מהבורא. זהו קשר נצחי ועצמי, ששום מעשה, התנהגות או דרך חיים לא יכול לשנות.

לכל יהודי יש בתוכו פנימה את נקודת היהדות, יש לו קשר תמידי עם הקב"ה שהוא לא רוצה ולא יכול לנתקה. הקשר הזה נקרא 'עצם הנפש' – הנפש היהודית הבוערת. הבעיה היא שאותה נקודה יהודית, אותה נקודה אלוקית, נמצאת ב…גלות! היא במאסר פנימי, מאסר הנכפה עליה בירידתה לגוף והתלבשותה בנפש הבהמית והיצר הרע. אם אנו רוצים שאותה נקודה יהודית תפעל את פעולתה ותתגלה במלוא הדרה, עד כדי כך שהיא תשפיע באופן פנימי על האדם לחיות חיי תורה ומצוות ולהתקשר עם הקב"ה בכל פרט ובכל רגע מחייו, עלינו לשחרר את הנשמה מכבליה, עלינו להוציא את הנפש האלוקית ממאסרה, עלינו לגאול את הנקודה היהודית מהאופוזיציה הנוכרית.

אבל איך?! איך גואלים יהודי שלא יודע שהוא בגלות?! איך משחררים אסיר שלא יודע שהוא במאסר?!

התשובה לכך נרמזת גם כן בפרשתינו!

לקראת סיום הפרשה מלמדת אותנו התורה לקח חשוב על הקשר בין היהודי לנשיא דורו. מצד אחד, הפסוק מספר שמשה רבינו שלח שלוחים אל מלך אדום, שהואיל להרשות לבני ישראל לעבור בארצו, מצד שני כשמדובר בתורה על שליחת שלוחים אל מלך האמורי, אומר הפסוק שעם ישראל הוא השולח, ולא משה. אבל הסיפור לא מסתיים פה, בחומש דברים  כתוב בדיוק להיפך. שם נאמר, משה רבינו אומר על עצמו, שהוא זה ששלח שלוחים לסיחון מלך האמורי,ובספר שופטים טוען יפתח הנביא שעם ישראל הוא זה ששלח שלוחים אל מלך אדום ולא משה. מה קורה פה? מי שלח מה, מתי, איפה ולמה???

רש"י, בפרשתנו, פותר את התעלומה. "משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל." יש משהו פנימי שמחבר בין עם ישראל לנשיא הדור, למשה רבינו של הדור, שלכן כל העם שקול כנגד משה ומשה שקול כנגד כולם. כי הנשיא הוא הכל, כל מה שיש לנו, אנו מקבלים מנשיא הדור.

ברגע של הגאולה של הרבי, התגלה משהו פנימי ועצמי אצל כל יהודי, נקודת היהדות שבתוכו נגאלה. כאשר אדם נגאל, הוא פשוט מגלה את מה שהוא באמת. לא צריך להפוך לאדם אחר, צריך רק להוריד את

האזיקים, את הכבלים שעוצרים אותנו ולא נותנים לנו להתבטאות, צריך רק לגלות את המציאות האמתית שלנו, אותה מציאות שהייתה כל הזמן בגלות, אבל כבולה, מוסתרת – זו אותה המציאות שמתגלה ומשתחררת בגאולה. ובלשון הרבי בשיחה:"הגאולה (של י"ב תמוז) גאלה וגילתה את המציאות האמיתית של כל יהודי – עצם נשמתו, אשר מצד זה "לבו תמים לה' ולתורתו".

ובקשר אלינו, ובקשר לגאולה האמיתית והשלימה,  מבקשים מאיתנו רק דבר אחד: להוריד ולהביא לידי ביטוי את עצם הנשמה בחיי היום־יום, להשתמש בכך, להביא לידי פועל את הגילוי הזה בכל כוחות הנפש שלנו: החכמה והבינה שבמוח, האהבה והיראה שבלב. וגם ב'לבושים' – המחשבה, הדיבור והמעשה.

ונסיים בסיפור הממחיש כיצד כל יהודי יגאל בגאולה השלימה. באחד היישובים היהודיים התגורר מומר רשע שהיה מלשין על אחיו היהודים למלכות. נמנו תלמידי החכמים וגמרו כי על פי דין תורה, איש זה

חייב מיתה. התפללו הצדיקים למותו של המלשין, אך תפילותיהם לא נתקבלו. אותם צדיקים הרגישו כי הצדיק רבי זאב וואלף מזבאריז (בנו של ר' מיכל מזלוטשוב) מגן על המלשין בתפילותיו. יצאו הצדיקים לזבאריז לדון עם רבי זאב.

אותם צדיקים טענו שהם רואים ברוח הקודש כי מזרעו של אותו רשע לא יולדו צדיקים עד סוף כל הדורות, ומשום כך אין כל מניעה להתפלל למותו. רבי זאב הקשיב ודבריהם ואמר:" דוד המלך אומר בתהילים,

שבזמן הגאולה מלכי האומות, "יובילו שי למורא", הם ירצו לתת מתנה למלך המשיח, הם ירצו לפייס אותו על כל הצרות שהם גרמו לעם ישראל בגלות, על מנת שהוא לא יתנקם בהם. יתכנסו אפוא כל מלכי העולם כדי לטכס עצה כיצד להינצל מכעסו של מלך המשיח. החכמים שבאומות יביעו את דעתם, זה בכה, וזה בכה.

ברגע מסויים יעמוד הפקח שבהם על רגליו ויאמר: "דעו שכל דבריכם דברי הבל הם, שכן מלך המשיח אינו זקוק למתנותיכם! אך זאת עצתי, לשלוח לו את היקר בעיניו מכל, בואו נשלח לו איש יהודי במתנה!"

מלכי האומות יסכימו ויתחילו לחפש את מי הם יכולים להעניק במתנה למלך המשיח. הבעיה היא, שבאותה שעה לא יימצא אפילו יהודי אחד בארץ העמים, שכן כולם חזרו בתשובה זה מכבר והענן נשא אותם לארץ הקודש. לאחר חיפושים רבים ימצאו המלכים יהודי רשע, אחד ובודד, שלבו כלב האבן ועורפו כברזל,הם ימצאו את המלשין הזה אותו אתם מבקשים כעת לקלל, וישגרוהו בכבוד גדול למלך המשיח.

או אז יקום מלך המשיח ויאמר:

– "יהודי? הרי זו המתנה הגדולה והחשובה ביותר עבורי, שכן גם היהודי הגרוע ביותר מיוחס ויקר מכל!…

סיים הצדיק רבי זאב מזבארז את סיפורו ואמר: ומתנה חשובה כזו, אתם רוצים לקלל?!

שבת שלום!

להורדת הדרשה בשפה העברית

להורדת הדרשה בשפה האנגלית

להורדת הדרשה בשפה הצרפתית

להורדת הדרשה בשפה הרוסית