האמנם ניתן בגאולה שקל שלם במקום מחצית השקל?!

מאת הרב מנחם כהן, רב קהילת בית מנחם באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד • הביא לדפוס: שניאור זלמן נוימן

"פורים לא יבטל גם בימות המשיח"

חג הפורים מתייחד בכך שהוא יישאר בכל תוקפו גם בזמן הגאולה. וכך כותב הרמב"ם על נצחיותו של חג הפורים: "ואף על פי שכל זיכרון הצרות ייבטל, שנאמר "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני" (ישעיה סה, טז), ימי הפורים לא ייבטלו. שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם לא יסוף מזרעם" (אסתר ט, כח).

עוד נאמר במדרש, כי "כל המועדים עתידים להיות בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם". למה הכוונה? מבאר הרדב"ז, כי לפורים תינתן חשיבות מיוחדת בזמן הגאולה. ובלשונו: "שאלת ממני על מה שנמצא במדרשים, שכל המועדים בטלים וימי הפורים לא בטלים, שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו". וקשיא טובא: והא כתיב לא תוסף על הדבר, ולא תגרעו ממנו! ומי הוא שיאמר שיתבטל אפילו אות אחת מן התורה?

תשובה: דעתי הפשוטה, כי אלו המדרשים וכיוצא בהם מדברים לימות המשיח, שתרבה הטובה והשמחה והמנוחה והתענוג, עד שיהיו כל הימים שווים אצל בני אדם כאילו נתבטלו המועדים, שאין הפרש בין חול למועד. ולא שתתבטל המצווה חס ושלום. אבל ימי הפורים יהיו נזכרים ונעשים, אף על פי שאינם מן התורה, כי יהיו ישראל זוכרים הצער אשר הגיע אליהם בזמן הזה. ואם תאמר: למה לא יזכרו שעבוד מצרים? יש לומר, שכבר שכחו אותו בזמן המלכים וחורבן הבית, אבל ימי הפורים לא נשתכחו בבניין בית שני, שלא הייתה גאולתם שלימה. ופשוט הוא, וכן מעיד הכתוב: "וזכרם לא יסוף מזרעם"".

כך גם מבאר הרבי מלך המשיח שליט"א במספר מקומות, ובלשונו: "אין הכוונה שהמועדים יתבטלו לגמרי חס ושלום, שלא תהיה שמחת יום טוב, כי אם – ששמחת יום טוב לא תתפוס מקום לעתיד לבוא, כי שמחת יום טוב – "מועדים לשמחה" – הרי היא שמחה מוגבלת; ובמילא, לעתיד לבוא, כאשר תהיה שמחה גדולה ובלתי מוגבלת – שמחת עולם (לשון נצחיות, שמחה עולמית) – אין ביכולתה של שמחת יום טוב המוגבלת להוסיף כלום.

ועל דרך "שרגא בטיהרא מאי אהני", שהדיוק בזה הוא – "מאי אהני", כי אור הנר ישנו במציאות, אלא שאינו פועל כלום (להאיר את סביבתו). ולכן נאמר בזה הלשון "מועדים בטלים" – מאחר שאין השמחה פועלת כלום ("מאי אהני"). ומזה יוצא, שהחידוש בימי הפורים (שאינם בטלים לעתיד) הוא, ששמחת פורים גדולה עד כדי כך, שאינה מתבטלת גם בזמן ש"שמחת עולם על ראשם"".

הטעם לכך שדווקא פורים יישאר נצחי ו'יאיר' גם בגאולה, מסביר הרבי מלך המשיח שזהו מכיוון שבפורים התגלתה מסירות נפשם של בני ישראל, וקבלתם את התורה בבחירתם החופשית, כפי שנאמר במגילה "קיימו וקיבלו היהודים". ומעלה זו מעוררת קדושה אלוקית עליונה כל כך, שאינה נופלת בערכה אפילו ביחס לאותו אור עליון שיאיר בעולם לעתיד לבוא.

מקורות: שו"ת רדב"ז ח"ב סימן תתכ"א. התוועדות כ"ק אד"ש מה"מ פורים תשמ"ה ס"כ. תורה אור מגילת אסתר צ, ד. קיט, ב. חולין ס, ב. שבת סג, א. מדרש משלי פ"ט פ' ב.

מדוע מגלת אסתר לא תתבטל?

גם בנוגע לנצחיותה של מגילת אסתר בזמן הגאולה הקרובה, מצויין באופן מיוחד. וכך כותב הרמב"ם: "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם".

הרדב"ז (רבי דוד בן זמרא) מקשה על דברים אלו, שלפיהם כל ספרי הכתובים עתידים להבטל: "והלוא היו צריכים לומר השירים על הקרבן, והם מספר תהילים?! ודוחק הוא לומר ששאר הספר יתבטל מלקרות בו זולת אלו השירים הנאמרים על הקרבן!" לכן מבאר הרדב"ז שאין הכוונה שספרי הנביאים יתבטלו ממש ח"ו, אלא "לימות המשיח הלימוד יהיה מפי הגבורה כאשר היה בימי משה רבינו ע"ה, ולא יהיו שם ספיקות, אלא כך אמר פלוני משם פלוני עד מפי הגבורה… ולא יצטרכו אז ללמוד דבר מפי הקבלה, שהם נביאים וכתובים, אלא הכול יהיה מבואר בחמישה סדרי תורה… שממנה נלמד הכול וכל דקדוקיה מפי הגבורה".

כך מבאר גם האלשיך, והוא מוסיף ומסביר בשני אופנים את הייחודיות של מגילת אסתר: "בימות משיחנו, שתימלא הארץ דעה, נבין לאשורנו מתוך התורה כל מה שבנביאים וכתובים, ועל כן יתבטלו, כי לא יהיה לנו צורך אליהם. אך מגילה זו, שגם היא רמוזה בתורה… עם כל זה לא תתבטל… כי מצוות התורה היא לכותבו, ועל כן כאשר אין התורה מתבטלת, גם מה שציוותה לכתוב לא יתבטל, מה שאין כן בכל ספרי הנביאים וכתובים שלא ציוותה התורה לכותבם.

וייתכן יהיה העניין, כי במגילה הזאת תלויים העולם וישראל המקיימים אותו, והתורה שעל ידה מתקיימים כנודע… והנה נס של מקרא מגילה היה, כי היו אז מתבטלים ישראל והתורה והעולם, לולא עשה ה' ככל נפלאותיו, באופן שאם לא על ידי נס זה גם לא יגיעו לימות משיחנו".

הרבי מלך המשיח שליט"א מביא בשיחתו הקדושה מהדברים האמורים, ומאריך לבאר בפרטי הענין שהמגילה לא תתבטל כי יש מצוה לכתבה בספר.

הרבי שליט"א מוסיף ומחדש שזהו בעצם הפירוש בבקשת אסתר "כתבוני לדורות", היא בקשה שהדבר ייכתב לא רק כחלק מ"כתובים" ותו לא, אלא כתבוני לדורות" – כתיבה שחל עליה דין וחיוב כתב, שאז הוא אינו מתבטל, אלא קיים לדורות. 

בתורת החסידות מבוארת מדרגתה האלוקית המיוחדת של מגילת אסתר, וכך אומר אדמו"ר האמצעי: "אין הכוונה על ביטול הנבואה בישראל חס ושלום, דאדרבה, יתוסף רוח נבואה בישראל… אלא רצונו לומר, שבחינת גילוי אור האלוקי שבנביאים יהיה קטן בערך מאוד לגבי עוצם גילוי אור רב שיהיה לעתיד, עד שיהיה בטל כמו ביטול והתכללות זיו השמש בשמש עצמו.

אבל מגילת אסתר וההלכות – שרשן למעלה מבחינת זיו ואור, אלא בבחינת המאור עצמו, שהוא בבחינת עצמות המאציל שנמשל לגוף השמש… שאין לו ביטול והפסק כי הוא נצחי, בבחינת נצחיות דעצמיות אור אין סוף… ובכל הנ"ל יובן מה שאמרו דמגילת אסתר לא תיבטל לעתיד". 

מקורות: רמב"ם סוף פ"ב מהלכות מגילה. ירושלמי מגילה פ"א ה"ה. רדב"ז בתשובותיו סימן תרסו. משאת משה למגילת אסתר ט, כח. שערי אורה ד"ה 'יביאו לבוש מלכות'. לקו"ש חכ"ו זכור-פורים. (הגהה על הרמב"ם)

שקל שלם במקום מחצית השקל?

אחת המצוות המוטלות על כל יהודי היא לתת בכל שנה סכום של 'מחצית השקל' לצרכי בית המקדש. מכסף זה קונים את קרבנות הציבור (תמידים, מוספים ועוד) עבור כל ישראל במשך כל השנה.

גם היום נהוג לתת לצדקה לפני פורים 'זכר למחצית השקל'.

הרבי מלך המשיח מסביר, כי מצווה זו קשורה במהותה עם הגאולה, שכן בגאולה תהיה התאחדותם המושלמת של בני ישראל עם הקדוש ברוך הוא (ובלשון הזוהר: "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"), וכך גם כל בני ישראל יחדיו יתאחדו כאיש אחד בלב אחד.

ושני האחדויות האלו מרומזים במצוות 'מחצית השקל' המזכירה לנו כי אנו רק מחצית ועלינו להתאחד עם המחצית השניה – הקב"ה, ועם יהודי שני. וכך נגיע לשלימות – שקל שלם.

מעניין לציין: ישנן דעות שבזמן הגאולה נהיה מחויבים לתת לבית המקדש – לא מחצית, אלא שקל שלם!

דעות אלו מבוססות על פיוט שיש נוהגים לאומרו בשבת שקלים, ובו אומרים בין השאר את הפסקה הבאה: "אור פניך עלינו אדון נשא, ושקל אשא בבית גדול ונישא", ומכאן שכשיבנה ה"בית גדול ונישא" נפריש שקל שלם לבית המקדש.

בעל 'מעשה רוקח' על מסכת שקלים, מבסס חידוש זה בראיות נוספות, ובלשונו: "טעם לקריאת שם המסכת מסכת שקלים, וגם לכאורה קשה על רבינו הקדוש, שבכל המסכת לא הזכיר מחצית שקל, רק 'שקל' או 'שקלים'? ולעניות דעתי נראה, שרמזו בזה שלעתיד בביאת משיח צדקנו באמת ייתן כל אחד שקל שלם".

מה הסיבה לשינוי? הוא מבאר: "מפני ששקל הוא באותיות א"ת ב"ש "בדכ" בגימטריא כ"ו כמנין שם הוי'ה, ובגלותינו בעוונינו אין השם שלם, לכן ציוה התורה שיתן כל אחד מחצית השקל לכפר עליהם שגרמו בעוונם שאין השם שלם, ולכך לעתיד שיהיה השם שלם יתנו כל אחד באמת שקל שלם".

הסבר נוסף הוא, שכיום יהודי צריך לזכור שהוא רק חצי בלעדי חברו, אבל לעתיד "יעקור הקב"ה היצר הרע מקרבנו (והאחדות תהיה מושלמת), ואז "שקל אשא" כי כל אחד מישראל יהיה קומה שלימה ואדם שלם בפני עצמו". (ספר "טעמי המנהגים" ועוד).

אמנם, ה'מעשה רוקח' עצמו ועוד מפרשים, מביאים אפשרות נוספת שגם בגאולה יתנו מחצית השקל בלבד כמצווה מאז ומעולם, והסיבה שאומר הפייטן "ושקל אשא" וכן מה שבמסכת שקלים מוזכר תמיד 'שקל' כאמור, זהו מפני שבזמן המשנה היה הסלע (= שני שקלים) כשוויו של "שקל הקודש" שבתורה; ואילו השקל של המשנה, שהוא מחצית הסלע, ערכו כ"מחצית השקל" של התורה. ולכן גם בגאולה נמשיך לתת חצי שקל של תורה השווה לשקל של המשנה.

כיצד נקריב את קרבנות הציבור הראשונים בגאולה, מרגע התגלות הרבי שליט"א מלך המשיח מיד ממש, ועד שיאספו את מחצית השקל מכל הציבור? הקרבנות יהיו מתרומות של יחידים שימסרו את תרומותיהם לחלוטין לציבור.

מקורות: רמ"א סימן תרצ"ד סעיף א. רמב"ם מ"ע קעא. שיחות קודש תשנ"ב שיחת כ"ד אד"ר סעיף ג-ד וכ"ה אד"ר סעיף ח-י. לקו"ש חל"א עמ' 132 ואילך. ספר 'מעשה רוקח' על משניות תחילת מסכת שקלים. 'דברי מהרי"א' להג"ר יהודה אסאד פרשת שקלים עמ' צו. 'טעמי המנהגים' אות תתעא. רמב"ן על התורה שמות ל, יג. לקו"ש חט"ז תשא א' הערה 90.

•

מפאת קוצר היריעה לא נגענו במספר נקודות מעניינות נוספות, כמו:

• האם תענית אסתר תתבטל, כשאר הצומות, או לא? (שהרי אינה נקבעה בגלל החורבן).
• כיצד נוכל לקיים את מצוות מתנות לאביונים בגאולה, כשיקויים היעוד "אפס כי לא יהי' בך אביון"? 
• ומה יהיה הדין בנוגע ל'ערים המוקפות חומה' כשירושלים עיה"ק תתרחב?…

נשאיר זאת לקוראים כחומר למחשבה, עיון ולימוד – והעיקר קיום במעשה בפועל, מתוך השמחה העיקרית, שמחת הגאולה השלימה, בהתגלות הרבי מלך המשיח שליט"א תיכף ומיד ממש.