אלול – רק תשובה?
זמן אלול. לכאורה סיימנו את כל החופשים ועכשיו נגשים לעבודת התשובה. ידוע הסיפור על יוס'לה שקיבל מטלה לתאר את מעשה התשובה באלול. הוא כל כך היה טרוד במשימתו לתאר את התשובה עד שכל סביבתו החלה לסבול מתגובותיו ועיסוקו המעמיק בענין "התשובה"…
אכן אלול הוא הזמן לעשות חשבון. ובחשבונות יש רבדים רבים. יש חשבון למכולת, יש הלוואת חפצים מחבר, אולי הבטחות שלא קיימנו (במלואן). חרטות על מה שהיינו – להזיז את הסרט אחורה. מה שהחסרנו בכלל ובפרט. עד לדברים שהחסרנו (או אף יותר מזה) לכוח שמחיה אותנו – לנשמה שלנו.
בכל הנ"ל עסקנו במה שאנחנו פעלנו או החסרנו.
אך יש גם חשבון של עצם החסרון. מה שנחסר – ללא התייחסות לנפגע ולפוגע. אחר שדיבור או המעשה (אף המחשבה במידה מסוימת) יצא מאיתנו הוא הפך להיות דבר עצמאי. פשוט לא נמצא.
תשובה כללית
תארו לעצמכם איך העולם הרגיש בלי כל הטכנולוגיה הסובבות אותנו והתאחדה איתנו בעשור האחרון. לפני זה לא היה. וכמה אפשר לעשות עם זה היום ! נסו לדמיין איך להיות בלי !
פעם הייתה ילדה בת שלוש ר'. היא נסעה עם משפחתה ברכב. לפתע היא שאלה איפה דוד א'. ענו לה שהוא לא פה. היא שאלה עוד מספר פעמים ושוב ושוב הבטיחו לה שהוא לא נמצא. ואז להפתעת המשפחה, הילדה צעקה בקול חזק – ללא כל מצוקה נראית. אחר התאוששות היא נשאלה להתנהגותה התמוהה. היא השיבה שדוד א' תמיד אומר "שקט, שקט" ומדגיש את צווי בצביטה הגונה (וכואבת).
תארו לכם מה היה קורה אם דוד א' היה נשאר להתארח בביתם עוד מספר שנים. לצערנו היא הייתה מתרגלת ושוכחת שאפשר אחרת.
והנמשל מובן – הבית של כולנו חסר לנו יותר מידי זמן בכדי שנוכל לפתח אליו געגעו אמיתי. הוא איננו ולצערנו יש סביב מקומו כל מיני מעשים ודברים בלתי מובנים. לכן אנו זונחים את הענין כולו ושמחים בדברים שנגישים לנו יותר. מוכרים יותר.
אומרת הגמרא בע"ז ג: "אמר ליה רב אחא לרב נחמן בר יצחק: מיום שחרב בית המקדש אין שחוק להקדוש ברוך הוא". וברבנו חננאל שם מביא כי אין שמחה לפני בורא עולם. דבר זה חל גם לגבינו, כנאמר במסכת ברכות (לא, א): "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר: "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה", אימתי? בזמן ש"יאמרו בגוים הגדיל ד' לעשות עם אלה".
בית המקדש חסר לנו בעצם.
בית המקדש בחגי תשרי
בזמן שהיה לנו בית חודש תשרי היה הזמן להיות בירושלים ובבית השלמת הקרבנות האחרונים באלול מי בעולות, מי בנדרים ומי בחטאות ואשמות. ראש השנה והפסגה של יום כיפור ולאחר מכן "וימינו תחבקני" בימי סוכות ושמע"צ ושמחת תורה. ימים שהוו "תדלוק" לכל השנה. נקודת העוגן. תשרי הם אותיות ראשית – רק שלהכניס את ה-'א' הוא באחריותנו.
גם כיום מהווים ימים אלה התחלה משמעותית – אך עדיין מורגש החסרון הכללי.
הלימוד בונה
במדרש תנחומא (צו פר' יד): "אמר ר' שמואל בר אבא אמר הקב"ה לישראל אע"פ שבה"מ עתיד ליחרב והקרבנות בטלין לא תשכחו עצמכם לסדר הקרבנות אלא הזהרו לקרות בהן לשנות בהן ואם תעסקו בהן אני מעלה עליכם כאלו בקרבנות אתם עוסקים ואם רצונך לידע בא וראה כשהקב"ה מראה ליחזקאל את צורת הבית מה הוא אומר הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית (יחזקאל מג) אמר יחזקאל לפני הקב"ה: רבש"ע עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית וכתוב אותו לעיניהם וישמרו את כל צורותיו ואת כל חוקותיו וכי יכולין הן לעשות הניח להם עד שיעלו מן הגולה ואח"כ אני הולך ואומר להם. א"ל הקב"ה ליחזקאל ובשביל שבני נתונים בגולה יהא בנין ביתי בטל א"ל הקב"ה גדול קרייתה בתורה כבנינה לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבנין הבית".
נדמה שאין צריך להוסיף.
כיום כבר נמצאים בארץ ישראל – כל כך קרוב ולעיתים בתוך ירושלים.
כל מה שלומדים מתאחדים איתו לפחות לזמן הלימוד. ככל שהוא יותר אמת, הלימוד יותר מתאחד עם הלומד. עד שהלומד יכול כבר ללמד – תחילה את עצמו אחר כך את חבריו. לימוד הבית ופרטיו בונה את הבית. בכל פעם שלומדים, לא רק בשלושת השבעות..
סמינר המקדש
ב"ה זכינו לקיים כבר מספר סמינרים המדברים אודות מעשה המקדש סביב מעגל השנה. במהלך הסמינר שיעורים וחוויות המחברות אותנו לבית שכל כך חסר.
השנה יתקיים "סמינר המקדש" לקראת חגי תשרי שיעורר על כל הנ"ל. אתם מוזמנים להצטרף לחזק ולהתחזק!
לפרטים חייגו: 054-8432074 או באימייל: info@mikdashtools.com