לחיצת ה-Play של בשורת הגאולה

מ. פריד

דמיינו לעצמכם. 1700 שנה לאחור, היכל בית המדרש הגדול בטבריה עמוס בתלמידי-חכמים המצטופפים באימה וביראה, ברתת ובזיע. כולם נושאים עיניהם ומטים אוזניהם, דרוכים לשמע דברי-אלוקים-חיים היוצאים מפיו של האמורא רבי יצחק, שברוח קודשו מגלה להם היום את המאורעות שיתרחשו באחרית הימים, בתקופה המופלאה בה יתגלה המשיח לפני הגאולה.

בנשימה עצורה, מאזינים התלמידים לרבי יצחק המפליג בחזיונו ומספר על התגרויות מלכי העולם זה בזה, מתאר את אומות העולם המתרעשים ומתבהלים ואת עם ישראל הזועק בהיסטריה "להיכן נבוא ונלך", אז באה צפירת הארגעה "בניי אל תתייראו" ובהמשכה נחשפת זהותו של מלך המשיח העומד על גג בית המקדש ומכריז "ענווים, הגיע זמן גאולתכם".

"וואאאוו" שורקים התלמידים בהתפעלות, "אז כך תיראה התגלותו של מלך המשיח שיבשר לעמו ויכינם לקראת הגאולה השלימה – תכלית ושלימות בריאת העולם" הם סיכמו לעצמם בהתרגשות ובלב מלא ערגה לעת הנכספת הזו, הרחוקה מהם למעלה מאלף ומחצה שנים. הרצון לזכות להיות שם, לנכוח ברגעים המיוחדים הללו – היה בוודאי מושא תשוקתם וחלומותיהם.

* * *

ובבוא הזמן, זה קרה: בסיום התוועדות שבת פרשת ראה תש"נ, הודיע הרבי על תחילת התגשמותם של סימני "שנה שמלך המשיח נגלה בה" באירועים חובקי-עולם שנפתחו אז והמשכם בהתרחשויות מדהימות ובניסים גלויים וחסרי-תקדים, שנודעו בשם "מלחמת המפרץ" ותאמו במדויק את תחזיתו של רבי יצחק, המתועדת בדברי המדרש ב'ילקוט שמעוני'.

הייתה זו 'לחיצת הplay' שבישרה על תחילתו של העידן החדש והמופלא. בעקבותיה נחשף העולם לזהותו של "מלך המשיח" בדמותו של הרבי שליט"א מליובאוויטש. מ'גג המקדש' בחו"ל – הוא (כפי שהסביר הרבי את מיקומו) בית מדרשו ב770, משם הכריז הרבי לעמו "הגיע זמן גאולתכם!".

מאז ועד היום נתונים אנו בעיצומה של תקופת התגלות המשיח טרום הגאולה. "דרישת הזמן" בו אנו חיים – גבוהה במיוחד: להכין את העולם כולו לקבלת פני משיח, ולא כסיסמא ומס-שפתיים אלא ברצינות ובאופן פרקטי – פשוט לדאוג לכך שכל יהודי בעולם ידע ויכיר ויתקשר לרבי כמלך המשיח ויתכונן לקראת התגלותו בהוספת תורה ומצוות, לימוד חסידות וענייני הגאולה.

וגם אחרי שנדאג לכל היהודים, בקושי התחילה העבודה: עלינו לפעול שגם כל אומות העולם יכירו וידעו ויתחברו לרבי מלך המשיח ויתכוננו לקראת בואו בקיום שבע מצוות בני נח ובעשיית מעשי טוב וחסד. "לתקן עולם במלכות ש-די" – לא עוד אוטופיה דמיונית, אלא תכנית עבודה מעשית, משימה המיועדת להתבצע, כאן – על קרקע המציאות בעולמנו הגשמי, ועכשיו – כי כבר יותר מידי זמן אנחנו מחכים….

* * *

כשהרבי דורש מאיתנו משהו: זה לא אומר שיהיה קל לנו לבצעו, זה כן אומר שביכולתנו ובכוחנו להגשימו. בנו, רק בנו, המתיימרים להיות חסידיו – הדבר תלוי!