חשיפה: הוספת הרבי בכתי"ק בדבר מלכות השבועי

לפנינו קטע וידיאו בו מגולל הרב פלדמן, חבר וועד הנחות בלה"ק, את הוספת הרבי בכתב יד קודשו ואת משמעות הדברים מבחינת התקופה המיוחדת אליה נכנסנו מאז שיחת כ"ח ניסן תנש"א, כפי שהדברים משתקפים בשיחות ה"דבר מלכות" – השם אותו אישר הרבי לשיחות אלו.

תוכן הדברים המלאים כפי שנדפסו בגיליון הזמן גרמא השבועי:

"מלך המשיח "כבר בא"!

בהתוועדות השבת האחרונה, לכאורה היה שינוי: את שתי ההתוועדויות הקודמות (ש"פ תזריע-מצורע וש"פ אחרי-קדושים) התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א בעניין הגאולה, בהמשך לניגון ששר הקהל  "זאל שוין זיין די גאולה". ולכאורה היה נראה, שהתוועדות זו היתה (בשונה מקודמותיה) התוועדות רגילה של שבת מברכים סיוון: הרבי דיבר על מתן תורה ונתינת התורה במדבר ב"מקום הפקר".

אבל נראה, ולא רק נראה אלא וודאי הדבר, שגם בהתוועדות זו היתה בהחלט הדגשה חזקה מאוד בעניין של גאולה ומשיח.

החידוש של כ"ח ניסן

ובהקדים:

בכ"ח ניסן יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א בהודעה בלתי רגילה לגמרי, אותה לא שמענו מעולם, לא בדורות הקודמים, וגם לא מהרבי עצמו.

הרבי  "דפק על השולחן" ואמר:  "אני את שלי עשיתי". אני השלמתי את העבודה שלי להביא משיח. לאידך, הרבי  "זרק את החבילה" אל החסידים, עכשיו אנחנו צריכים לעשות.

נשאלת השאלה: הרבי מעיד שהוא סיים את העבודה, אז מה חסר, למה משיח לא בא? ולאידך, אם צריכים לעשות משהו, מדוע הרבי לא יכול לעשות זאת, לכאורה הרבי יכול לעשות את העבודה טוב יותר מאיתנו? במילים אחרות: יש דבר שאנחנו יכולים לעשות אותו הרבי לא יכול לעשות?

בשיחה ההיא הרבי דיבר  "אורות דתוהו", ואח"כ, בשיחות הבאות, ככל שהתווספו עוד התוועדות ועוד שיחה – התמונה נעשתה יותר ויותר בהירה.

נראה כי הנקודה המרכזית היא, שהחל מכ"ח ניסן והלאה החלה תקופה חדשה. לא עוד מבצע, עוד דרך כיצד לעורר ולקרב את הגאולה. שהלא הרבי הודיע מיד ביום הראשון של נשיאותו שיש לו שליחות אחת – להביא את המשיח, ובמשך כל ארבעים שנה אלו (עד כ"ח ניסן) הרבי עושה הכל רק כדי להביא משיח! מוכרחים לומר, שההתעוררות הזו מכ"ח ניסן והלאה אינה עוד שלב, עוד אופן ועוד מבצע בהמשך לקודמיו. זהו עניין חדש לגמרי.

דבר שבהווה

עד עכשיו – ביאת המשיח היתה עניין שבעתיד. כל הפעולות שעשו במשך קרוב לאלפיים שנה בגלות, כולל גם הפעולות שפעל הרבי מאז הודיע שהוא עתיד להביא את משיח – כולן פעולות כדי להביא את משיח, כלומר, לקרב את העתיד. כיוון שביאת המשיח היא דבר שצריך לקרות בעתיד, ומתי העתיד – איננו יודעים! וממילא צריך לעשות פעולות כדי לקרב ולהקדים את ה"עתיד", כדי למהר ביאתו של משיח.

בזה גופא היו הרבה דרגות, והדבר בא לידי ביטוי בלשונות בהם נקט הרבי:  "במהרה בימינו",  "במהרה בימינו ממש", היה  "תיכף ומיד" ו"תיכף ומיד ממש", ועד ל"נאו". אבל הנקודה שווה: הגדר של ביאת המשיח עדיין היה עניין של עתיד. בעתיד גופא התקדמנו שלב נוסף ועלינו עוד מדריגה, התקרבנו יותר, ועוד יותר קרוב – עד "נאו".

בכ"ח ניסן, הרבי "דפק על השולחן" ואמר "סיימתי", כלומר – שעכשיו לא מדובר ב"עתיד"! הגדר של הגאולה השתנה, יצא מה"עתיד" ונכנס אל ה"הווה". עד עתה היה זה עדיין עניין של "עתיד", רק שהיה עתיד קרוב מאוד, "עתיד" שהולך לבוא ממש בקרוב "נאו". אבל עכשיו זה השתנה מעתיד להווה.

[מי יכול לשנות זאת? רק הרבי. אנחנו לא יודעים, אבל הרבי יודע, ואומר לנו שכך היא המציאות. וכאשר הרבי אומר שזוהי המציאות – אפשר לסמוך עליו…]

בשפה ("די שפראך") בה מתבטא כ"ק אדמו"ר שליט"א: "הנה זה בא".

הרבי הגיה בשיחה – "כבר בא"!

ובעניין זה התווסף שלב מיוחד בשבת זו:

בסוף השיחה משבת כתוב, בלשון הברכה בסוף, בסעיף האחרון: "שתיכף ומיד ממש רואים שמשיח נמצא כבר בינינו, וכאו"א מראה באצבעו ואומר "הנה זה (המלך המשיח וכבר) בא".

לכתחילה, כפי שהוכנסה השיחה לרבי קודם ההגהה, היה כתוב  "ואומר הנה זה המלך המשיח בא". והרבי הרבי הוסיף בכתי"ק את המילה  "וכבר", כך שנכתב:  "וכבר בא".

מה הפירוש ש"כבר בא"? זאת אומרת שברגע ההווה אין זה  "הווה" שקרוב לעתיד, אלא הווה שקרוב לעבר. כלומר, שהגאולה כל-כך בהווה, עד כדי-כך שהיא כבר קרובה יותר ל"עבר" מאשר ל"עתיד"…

זאת אומרת: בהמשך לשיחות הקודמות בהן ביאר הרבי שענינה של הגאולה הוא  "גולה בתוספת אל"ף", הרי שכעת מוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א שנקודת הזמן בה אנו נמצאים כעת, היא – אותו המעבר מגולה לגאולה!

[ואולי יש לקשר זאת בדרך הצחות עם הספר שיצא כעת ושמו  "מגולה לגאולה" אחרי שהרבי שלל זאת בתוקף לפני שנים, וכעת כתב שהדבר  "גרם נחת רוח רב" – כי זוהי בדיוק הנקודה בה אנו אוחזים –  "מגולה לגאולה"…]

עפ"ז ניתן לכאורה להבין בפשטות מה הדבר שנשאר אותו רק ביכלתנו לעשות:

כיוון שאוחזים ב"רגע ההווה" של ביאת המשיח ו"הנה זה בא", עלינו לפקוח את העיניים ולראות שהנה זה בא! וזאת הרבי עצמו לא יכול לעשות. אפשר לקחת את הבהמה ולהובילה עד הנהר, אבל לשתות היא צריכה בעצמה… הרבי לקח אותנו ביד ( "האט אונז גענומען פאר'ן האנט") במשך כל הארבעים שנה והביאנו לרגע ההווה, אל הגאולה, ואמר  "הנה זה בא", אבל עכשיו קינדערלאך תפתחו את העיניים ותביטו, ותראו ש"הנה זה בא"!

החידוש שלא נאמר מעולם

בנוסף, הנקודה המרכזית אודותה הרבי דיבר בשיחה זו – יש בה ג"כ חידוש מיוחד בנוגע למשיח:

הרבי דיבר אודות מ"ת, אבל דיבר בסגנון, מבט והסתכלות של מצב הגאולה: הרבי הסביר שיש בתורה ב' דרגות, הדרגא שבאה בהתלבשות בעולם – בה שייכת בעלות, והיא ניתנת בירושה לכל יהודי. ויש דרגא נעלית יותר – בה אין בכלל שייכות לגדר של בעלות. וכדי שתגיע לבני ישראל, מוכרח הקב"ה כביכול  "להפקירה", ולכן ניתנה התורה במדבר, מקום הפקר.

ביאור זה כפי שביארו הרבי השנה, הוא חדש לגמרי – אני אינני יודע, אבל אלו שיודעים (החוזרים וכו') אומרים כך – שמדובר ב'דרגא' אותה לא ביאר הרבי מעולם!

ודרגא זו – מבאר הרבי – היא הדרגא של  "תורה חדשה מאתי תצא", כי דרגא נעלית כזו, תורת הקב"ה ממש – צריכה  "לצאת" מהקב"ה כביכול, ע"ד הפקר, כדי שבני ישראל יוכלו לקבל זאת.

רואים אנו שבשלב בו אנו נמצאים, שהרבי  "קאכט זיך" בגאולה, ממילא כאשר מגיע מתן תורה – זה  "מתן תורה" של גאולה. וההכנה למתן תורה כעת היא לא כפי שהיה בכל השנים, אלא הכנה ל"תורה חדשה מאתי תצא".

ניתן לראות כאן, שבשיחות שכ"ק אדמו"ר שליט"א אומר לאחרונה ניתן לקבל בהירות בכל העניין של גאולה ומשיח, שכפי שראיתי יש בזה קצת חוסר-בהירות ( "אומקלערקייט") בקהל. צריך לגשת ולהעיף מבט ( "גיט א קוק") בשיחות אלו, עליהם קיבל הרבי בחוזק את התואר  "דבר מלכות", ולא רק קיבל, אלא חילק קונטרס כזה בידו הקדושה לכל אחד

– ועל זה עצמו אפשר להתוועד… ניתן להסביר: תמיד ידענו ש"ווארט" מהרבי זה בגדר של  "תורה", רב ותלמיד. כעת השיחות של הרבי נהיו  "דבר מלכות", ציווי מהמלך. וכשמלך מצווה, בין אם רוצים בין אם לאו – מוכרחים לציית, ו"אמר מלכא עקר טורא" –

וממילא, כיוון שהרבי הציב את הגאולה בהווה, הדרישה כעת היא – לא (רק) שנגביר את הציפייה לגאולה, כי לא שואלים אותנו… מדובר בדבר שבהווה! – אלא שנחיה את העניין וממילא יחדור בנו מן הקצה אל הקצה. וכן – ש"דבר המלך" יחדור בכל פינה ב"גולה" עצמו – שכל העולם ידע (על ידי פרסום בעיתונים – הגולה עצמה, ובכל האופנים האפשריים) ש"כבר בא".

(מתוך דברים שנאמרו ב770 בית משיח, ב' סיוון תנש"א, נערך בידי המערכת)