למה יעקב מתנצל? • משיח בפרשה

הצטרפתי למכון כושר לפני חצי שנה ועוד לא ירדתי גרם! 

מסתבר שלא מספיק להצטרף, צריך גם להיות שם…

בפרשת ויחי נקרא על בקשתו של יעקב אבינו מבנו יוסף, "אל נא תקברני במצרים", ועל הבטחתו של יוסף לאביו לקבור אותו במערת המכפלה, יחד עם אבותיו. בהמשך הפרשה, אנו מוצאים התייחסות שניה לבקשת הקבורה של יעקב אבינו. לאחר שיעקב מברך את אפרים ומנשה, בניו של יוסף, הוא ממשיך:"ואני בבואי מפדן, מתה עלי רחל..ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם" (ויחי מח,ז) מה הקשר בין פטירת וקבורת רחל לבקשת יעקב? מה פתאום נזכר יעקב במאורע שהתרחש לפני עשרות שנים?!

מסביר רש"י, שיעקב ביקש להסביר את מעשיו ליוסף, בנו. "אע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך ולא הולכתיה אפי' לבית לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שע"פ הדיבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים". רש"י אף מביא פסוק מירמיה להוכיח את דברי המדרש האלו, "שנא' (ירמיהו לא,טז) קול ברמה נשמע וגו' והקב"ה משיבה יש שכר לפעולתך נאום ה' וגו' ושבו בנים לגבולם".

ציטוט הפסוק הנ"ל מספר ירמיה מעורר השתאות ותמיהה, איזה "פעולה" עשתה רחל, שתמורתה משיב לה הקב"ה "ושבו בנים לגבולם"? היא הרי לא עשתה כלום (מלבד בקשת רחמים, שלא הוזכרה בפסוק בפרוש)! רש"י עצמו (וכן הרד"ק) בספר ירמיה מפרש (ע"פ המדרש) שפעולתה של רחל הייתה בכך שהיא מסרה את הסימנים ללאה על מנת שלא לביישה, כפי שרש"י עצמו פירש בפרשת ויצא (כט,כה), אבל כאן, בפרשת ויחי, לא הזכיר רש"י מילה או חצי מילה, על מסירת הסימנים. וא"כ, הדרא קושיא לדוכתא, לאיזה פעולה מתכוון הפסוק במילים:" יש שכר לפעולתך"?! רחל לא עשתה כלום, היא רק מתה!

בשיחה נפלאה (בה מקשה הרבי מה"מ הרבה קושיות על פרש"י זה, ואכמ"ל) מסביר הרבי מה"מ שכוונת רש"י בהזכירו את "פעולת רחל" מבלי להזכיר שום פעולה, היא לרמז על פעולת רחל בויתור על הזכות להיקבר במערת המכפלה, יחד עם האבות והאמהות. הסיבה שהקב"ה ציווה ליעקב לקבור את רחל בדרך היא כי זוהי "פעולת רחל", רחל עצמה מבקשת להיקבר על אם הדרך על מנת לעזור לבניה. "ופעולה" זו, המסירות וההקרבה העצמית של רחל אימנו, יש בכוחה להביא להבטחת הקב"ה "ושבו בנים לגבולם"!

בכך מתרץ הרבי מה"מ עוד קושיא עצומה, בפשוטו של מקרא. מדוע בחר יעקב להתנצל בפני יוסף דווקא באמצע הברכה למנשה ואפרים? לכאורה, היה הרבה יותר מתאים להתנצל על קבורת רחל מיד לאחר שיעקב ביקש מיוסף לקבור אותו במערת המכפלה?! 

ע"פ האמור לעיל, מתורצת הקושיא. יעקב רמז ליוסף שהסיבה שמנשה ואפרים זכו להיחשב כבניו של יעקב ("אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי") היא כי רחל ויתרה על הזכות להיקבר לצד יעקב, כדי ש"תהא עזרה לבניה". ההקרבה העצמית של רחל הביאה לכך שנכדיה- אפרים ומנשה יהיו כמו בני יעקב עצמם.

אלא, שלאחר הביאור הנפלא הזה מתעוררת שאלה פשוטה אך צורמת. מדוע רחל היא זאת שמוותרת על הזכות להיקבר במערת המכפלה, ולא יעקב?! למה היא זאת שאמורה להיות "עזרה לבניה", ולא האבא של בני ישראל, יעקב אבינו עצמו?! אולי עדיף היה שיעקב אבינו יקבר "על הדרך", באיזשהו חור, במקום נטוש שכוח א-ל?!

אלא, שזה בדיוק ההבדל בין עבודת הנשים לעבודת האנשים. על כל יהודי, איש או אישה בשווה, נאמר:"אני נבראתי לשמש את קוני". גם גבר וגם אישה חייבים "לשמש את קונם" בכל רגע נתון, ההבדל הוא רק בדרך בה הם משמשים את קונם. עבודת ה' של האיש הישראלי היא -בעיקר- בעניינים בהם הקדושה היא גלויה וניכרת- תורה, תפילה וכדומה. נשים, לעומת זאת, פטורות ממצוות שהזמן גרמא, עקב עיסוקם הרב בענייני הבית והמשפחה (עיין אבודרהם סדר תפלת החול). כל מהלך החיים של האישה היהודית, אשה כשרה העושה רצון בעלה וקונה, יש בו מעין ויתור על השלמות האישית, והקרבה עצמית של המעלות הפרטיות של האישה, וכל זה על מנת לטפל בצרכי הבית ובחינוך הילדים. 

וזוהי מעלת נשי ישראל. באנשים, שעבודת ה' שלהם היא בעניני קדושה בגילוי, עבודת ה' שלהם מביאה להם סיפוק נפשי, וזה יכול לגרום לרגש של ישות, עכ"פ בדקות. משא"כ נשי ישראל, שכל מהלך חייהם הוא ויתור אחד גדול, הם בביטול מוחלט לרצון העליון. 

מעלת הביטול הזאת בנשי ישראל היא הסיבה שהיחוס לעם ישראל תלוי דווקא באם. כי דווקא האם שחשה את הביטול האמיתי לרצון הבורא יכולה להעניק לבניה (ובנותיה) את הקשר הנצחי לבורא עולם.

וזהו ההבדל בין יעקב לרחל:

יעקב- האיש, שעבודת ה' שלו היא בעניינים של קדושה גלויה, צריך להיקבר במערת המכפלה, במקום בו הקדושה היא בגילוי. ואילו מעלתה של רחל היא בכך שהיא ויתרה על שלמותה האישית במשך אלפי שנים על מנת לעזור לבניה בזמן הגלות.

מכך נלמדת ההוראה אלינו, על מנת לקבל את הבטחת הקב"ה "ושבו בנים לגבולם" עלינו להתנהג כמו רחל אמנו, מתוך הקרבה עצמית ומסירות נפש. וכשלנו יהיה אכפת מיהודי אחר, אע"פ שאולי לא מגיע לו, גם לקב"ה יהיה אכפת מאיתנו, גם אם לא מגיע לנו.

נסיים בסיפור על הרגישות הנפלאה של הרבי מה"מ לזולת, והאכפתיות של הרבי לכל יהודי ויהודיה. מספר הרבי צבי יאיר ז"ל, "בן דוד לא רחוק שלי שגר בדרום אמריקה נקלע למשבר משפחתי. ביתם הכירה צעיר יהודי והשניים החליטו להינשא, אלא שהצעיר הגיע מרקע לא דתי, והמשפחה התנגדה לשידוך. הוא אמנם הצהיר על נכונותו להתחיל לשמור מצוות ולהקפיד על כל ההלכות והמנהגים, אבל "אי אפשר לסמוך על הבטחות" טענו במשפחה. 

בסופו של דבר הם הגיעו להסכמה שהעניין יובא לפני הרבי. הצעירה הגיעה לניו-יורק ואני, בתור הליובאוויטשער במשפחה, התבקשתי ללוות את הצעירה ליחידות שלה עם הרבי.

אנחנו נכנסנו לחדרו של הרבי קרוב לשלוש לפנות בוקר. בתחילה הרבי חיפש שפה משותפת עם הצעירה. נעשה ניסיון לדבר באידיש, בעברית, באנגלית ובצרפתית לבסוף סוכם על גרמנית (שהיא הכירה לאחר תקופת לימודים בשוויץ). כשהצעירה סיפרה את סיפורה, ענה הרבי:"חיים לפי דרישות ההלכה הם אתגר מאוד תובעני לכל אחד, על אחת כמה וכמה עבור אחד שלא קיבל חינוך כזה בצעירותו".

"אבל הוא מוכן ללמוד", ענתה הצעירה.

"לימוד לבד לא מספיק", הגיב הרבי. " זוהי הצעתי: הבחור יחיה עם משפחה שומרת מצוות במשך כמה חודשים, כך הוא יוכל לראות מה כוללת התחייבות כזו,אם אחרי כל זה, הוא עדיין יצהיר על רצונו לחיות חיי תורה אמיתיים, אני נותן לכם את ברכתי הלבבית לחיים משותפים באושר".

האישה הצעירה יצאה את חדרו של הרבי בלב שמח ומאושר. אני נשארתי כדי לשוחח עם הרבי על כמה נושאים אישיים, אבל בטרם הספקתי לומר משהו, הרבי הורה לקרוא לה מיד בחזרה והסביר: "אינני רוצה שהיא תחשוב שאנחנו משוחחים עליה מאחורי גבה".

 זה היה בשלוש לפנות בוקר. הרבי פגש עשרות אנשים לאורך הלילה. עם זאת, הוא היה ער ורגיש במידה מספקת לרגשות הזולת ולא רצה לדבר איתי שלא בנוכחותה…

שבת שלום!

__________

מבוסס על לקו"ש חלק ל' שיחה א' לפרשת ויחי

____________________

שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.

הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:

עברית – לחצו כאן

אנגלית – לחצו כאן

רוסית – לחצו כאן

צרפתית – לחצו כאן