-
בלעם – נביא אפל, חכם מבלבל, ודווקא ממנו הרמב"ם מוכיח את ביאת המשיח. אבל למה הוא פותח במילה "אף"? הדרשה נכתבה ע"י הרב ניסים לגזיאל, המותאמת לכל המעונין לומר דרשה בקשר עם פרשת השבוע והגאולה • לקריאה והורדה
יוסי סולומון|י״ב בתמוז ה׳תשפ״היושב אדם ברכבת הקלה ליד נוסע שני, במשך כל הנסיעה הוא מקנח את האף שלו בתחתית הז'קט של היושב לצידו…
באיזשהו שלב בנסיעה נמאס לנוסע מהשימוש בז'קט שלו בתור ממחטה, הוא פנה (בכעס) למקנח:" תגיד לי, אין לך ממחטת אף??"
ענה המקנח:"יש לי, אבל אני לא נותן אותה לזרים!"…
פרשת בלק היא אוצר בלום של רמזים נסתרים על ביאת המשיח והגאולה. נבואתו האחרונה של בלעם, הפותחת במילים:"אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים", כוללת בתוכה את אחת משלושת הראיות אותם מביא הרמב"ם להוכיח שביאת המשיח אכן מוזכרת במפורש בתורה שבכתב.
"אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל באחרונה. ושם הוא אומר (בלק כד,יז) אראנו ולא עתה וכו." (מלכים יא, א)
ידועים דברי הפוסקים על גודל דיוק של לשון הרמב"ם, ובעיקר בספרו "היד החזקה". שאר ספריו של הרמב"ם, פירוש המשניות או מורה הנבוכים נכתבו במקור בלשון הערבית ותורגמו לאח"כ ללשון הקודש בתרגומים שונים, שתוכן דברי הרמב"ם נשמרו, אבל דיוק הלשון אבד כתוצאה מהתרגום ללשון העברית. לעומת זאת, ספר הי"ד שנכתב במקור בלשון העברית ע"י הרמב"ם בעצמו, מובן לכל עד כמה ראוי ונכון לשים לב לכל פרט או דיוק בלשונו הזהב.
לאור האמור, נשאלת השאלה: מדוע הרמב"ם מתחיל את הבאת הראיה לביאת המשיח מ"פרשת בלעם" במילה "אף"? במה שונה פרשת בלעם משאר חלקי התורה בהם מוזכר המשיח? האם פרשת בלק ובלעם היא "סוג ב" בהשוואה לשאר חלקי התורה? האם "פרשת בלעם" היא ה"אנדרדוג" של חומש במדבר, ולכן הרמב"ם כותב עליה "אף", נשמע מגוחך, לא?!
למעשה מצינו בדברי הגמרא והפוסקים ש"פרשת בלעם" נחשבת לאחת מהפרשיות הכי חשובות בתורה. קודם כל, על בלעם נאמר שהוא "יודע דעת עליון", הוא התנבא במילים "מה טובו אהליך יעקב", ובמילים אלו אנו מתחילים את תפילת שחרית מדי בוקר.עד כדי כך, שהגמרא (ברכות יב,ב) אומרת ש"ביקשו לקבוע את פרשת בלק בקריאת שמע", יחד עם שמע ישראל וברוך שם!
ואם זה לא מספיק, ה'חתם סופר' מביא בתשובותיו (יו"ד סשנ"ו) שדווקא מפרשת בלעם אנו יודעים ש"התורה מן השמים", ושהקב"ה הכתיב למשה רבינו מילה במילה את הכתוב בתורה.
מהי הראיה?
אומר ה'חתם סופר', שאת כל שאר התורה, קיבלנו ממשה רבינו ע"י יהושע בן נון, אבל את פרשת בלעם ובלק "מי הגיד לנו מה הי' בין מלך מואב ובין .. בלעם .. מי בא בסודם .. ואפילו משרע"ה לא ידע, ורק מפה הקב"ה נכתבו הדברים"!
אז, למה הרמב"ם מתבטא על פרשה זו במילה "אף"? מה כל כך נורא ב"אף" של (פרשת) בלעם?
מסביר הרבי את הדברים בשני מישורים, האחד פשטני והשני רוחני ומיסטי. את התירוץ הפשטני מבסס הרי מלך המשיח על דברי הירושלמי (סוטה, סוף פרק ה) "משה כתב חמשה ספרי תורה וחזר וכתב פרשת בלק ובלעם", זאת אומרת שפרשת בלק ובלעם נכתבה בתורה בתורה "הוספה", כמעין השלמה לחסר. מנהג העולם בכתיבת הוספות והשלמות לחיבורים או לספרים הוא שההוספה באה לומר משהו שלא הוזכר כלל בספר, משהו שהכותב שכח ונזכר רק לאחר מכן. אין שום סיבה לכתוב הוספה או השלמה ולחזור בה על מה שכבר נאמר, חבל על הדיו וחבל על הזמן. א"כ, מדוע חזר משה רבינו וכתב ב"פרשת בלעם" על אודות ביאת המשיח? הרי דבר זה כבר נכתב במפורש במקומות אחרים בתורה, כפי שהרמב"ם עצמו כבר כתב בראיה הראשונה שלו מפסוקים בפרשת נצבים!
מוכרחים לומר, שהסיבה שמשה רבינו חזר עוד הפעם על נושא ביאת המשיח בפרשת בלעם היא כי הנושא של ביאת המשיח הוא ענין מרכזי בתורה, ענין חשוב שעליו חוזרים פעם אחר פעם, וגם שכותבים השלמה או הוספה לא שוכחים על העיקר שהוא-הבאת הגאולה!
ביאור זה מבליט את חשיבות ענין האמונה בביאת המשיח ואת המקום החשוב שהיא תופסת ביהדות. אבל ביאור פשטני זה לוקה בחסר, כי א"כ הרי הרמב"ם היה יכול להתחיל את ההלכה הזאת במילה "גם בפרשת בלעם", למה בחר הרמב"ם דווקא את הלשון: "אף בפרשת בלעם", מה יש לרמב"ם עם ה"אף" של בלעם?
הביאור החסידי לכך מבוסס על דברי האדמו"ר הזקן בספרו "לקו"ת" (פרשתינו סט,ד). הוא מסביר שהמילה "אף" (בפסוק "לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו") משמעותה אף, רוגז וכעס והיא מסמלת את כוחות ה"סט"א" שעלינו לברר בעולם הזה, הנקרא עולם העשיה ("אף עשיתיו") לעומת העולמות העליונים-בריאה ויצירה ("בראתיו יצרתיו") שהם שייכים יותר לעולמות הקדושה, ולכן הם אינם זקוקים לבירור.
זאת אומרת, הרמז בלשון הרמב"ם "אף בפרשת בלעם" בא ללמד אותנו על הצורך לברר את ה"אף"-הכעס והרוגז המגיע כתוצאה מעניני ומעשי בלעם הרשע, בירור שלם ומוחלט עד כדי כך שהוא נהפך להיות חלק מ"פרשת בלעם" , חלק מהתורה הקדושה, חלק מהמשיח והגאולה.
למעשה, רמז זה של הרמב"ם מלמד אותנו על העבודה הנדרשת מאיתנו בהבאת הגאולה, עבודת האתהפכא. להפוך ולברר לחלוטין את המאורעות הבלתי רצויים איתם אנחנו נפגשים בחיי היום יום ולהפוך אותם למגדלור, מגדל של אור, הוספה של אור וקדושה, בחיים מלאים בתורה ומצוות.
אבל מהיכן נשאב את הכח לכך? על כך סיפר הרבי מלך המשיח, סיפור בהמשכים, על מאסרו של האדמו"ר הריי"צ, שאת ימי גאולתו חגגנו בשבוע האחרון.
האדמו"ר הריי"צ כתב ברשימת המאסר שבליל המאסר הושיבו אותו בפרוזדור למשך כמה שעות, ואז נפלו לו מחשבות של נפילת הרוח, הוא מיד "תפס את עצמו" שאסור לו להמשיך ולהרהר במחשבות מסוג זה, אלא אדרבה: עליו לעמוד בתוקף ובחוזק. הוא התבונן בכך שבמקום זה יושבים בדר"כ עבריינים גסים ונחותים, והמקום הזה ממתין שנים רבות שיבוא לשם יהודי ויאמר פסוקי תורה, פסוקי תהלים, ומחשבה זו גופא נתנה לו חוזק.
ואז הוא נזכר על מאורע שקרה לו בתור ילד קטן, כשהוא היה בן חמש או שש, יחד עם אביו, כ"ק אדמו"ר הרש"ב. באותה שנה הוא נסע יחד עם אביו ואמו ליאַלטע, בין הרי קרים, ובעמדם בדרך, פנה אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, להתפלל מנחה, וכיון שאין מתפללים בבקתא, במקום פרוץ, הוא נכנס לבקעה קטנה בין שני סלעים, והתפלל תפלת המנחה.
אח"כ הראה לו אביו על מקום אחד בגובה ההר, שמרחוק נראה כעין חור גדול בסלע העומד בראש ההר, וסיפר, שבשנת תרמ"ד, בעת נסיעתו עם אחיו, עמדו לנוח במקום זה, וילכו להתפלל תפלת שחרית בגובה ההר, ובבואם לשם, ראו, שאין זה רק חור, אלא מערה ארוכה היא וחלולה, ושם מונחים סלעים קטנים, מקום טוב לשבת, כך, שיכלו להתפלל תפלת שחרית כדינה – לא במקום פרוץ, אלא במערה.
ומסיים כ"ק מו"ח אדמו"ר: "אז ביאר לי (כ"ק אדנ"ע), כי השי"ת ברא את העולם באופן כזה אשר כל יהודי יכול לקיים את מצות ד', והי' אם יסע אדם בדרך ויגיע זמן תפלה, ואסור להתפלל על פני השדה במקום פתוח, לזאת ברא הקב"ה סלעים חלולים כאלו, אשר הם כמו בתים, למען שיוכלו להתפלל שם".
כלומר: אע"פ שמעת בריאת העולם עברו ה' אלפים תרמ"ד שנה, הנה במשך כל הזמן המתינה מערה חלולה זו עד שיעברו כ"ק אדנ"ע ואחיו ויתפללו שם!
וזכרון מאורע זה חיזק אצלו את הרעיון בנוגע להמתנתו בפרוזדור זה, שיתכן שזוהי תכלית השלימות של בנין זה – שיביאו אותו לשם, והוא יחשוב או יאמר שם דברי תורה, פסוקי תהלים"
כל מה שקורה לנו בהשגחה פרטית מהווה הוראה ונתינת כח לשנות ולהפוך את העולם לטוב וקדושה.
שבת שלום!
________
__________
מבוסס על שיחת ש"פ בלק תשכ"ח
____________________
שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.
הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:
עברית – לחצו כאן
אנגלית – לחצו כאן
רוסית – לחצו כאן
צרפתית – לחצו כאן
____________________
תגיות: משיח בפרשה
כתבות נוספות שיעניינו אותך: