הרבי מאשר את פרסום זהותו כמשיח בעיתונות • סקירה

הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות

"מודעה מושכת-עין תולה לאחרונה בלוח המודעות בכותלו של בית משיח – דף שנדפס בשבועונים 'ישראל שלנו' ו'אלגמיינער ז'שורנאל', בענין "יחי המלך המשיח", ותוכן הדברים הוא, שהאדם החתום מטה מקבל על עצמו החלטות טובות בהוספה בתורה ומצוות, ומבקש מבורא העולם שכ"ק אדמו"ר שליט"א יתגלה כמלך המשיח". כך מדווח ביומן החדשות מ-‏770 בי"ג טבת תשנ"ג.

באותו שבוע, במדור 'תשובות ומענות' ביומן, מופיע המענה להר' יצחק שפרינגער שהכניס את המודעות שהדפיס בעתונים, והריל"ג הקריא לרבי את תוכן המודעות, כולל ש"הרבי הוא מלך המשיח", נתן הרבי את ברכתו הקדושה.

המודעות שהכין ר' איצ'ה, פנו בקריאה לכלל הציבור – להכיר ברבי שליט"א מליובאוויטש כמלך המשיח, ולהוסיף בלימוד התורה ובקיום המצוות לקבלת פניו. גם אלו שאינם יהודים, נקראו לקבל עליהם מלכותו של הרבי שליט"א – כמי שמנהיג את העולם כולו ומצעיד אותו לחיים של טוב, צדק ויושר, בתיקון העולם על ידי קיום שבע המצוות המיוחדות לבני נח.

האם הרבי יסכים?…

בראיון מיוחד שהעניק ר' איצ'ה בנושא זה סיפר כי את הכנת המודעות ליוו הרבנים והמשפיעים החסידיים, לצד העסקנים והפעילים בענייני משיח, כשעל פי עצתם והכוונתם של אלו, אשר צברו ידע ונסיון רב בתחום הפצת בשורת הגאולה, נקבעה צורתם ונערך תוכנם של המודעות, אשר יגיעו לרבבות בני–אדם, יהודים ואינם יהודים – ויבשרו להם על התגלותו הקרובה של הרבי.

"אבל" מוסיף ומספר ר' איצ'ה "היו עסקנים שונים שערמו בפנינו קשיים, הם טענו שפרסום כזה עלול להזיק חלילה לכבודה של ליובאוויטש ואף לרחק ממנה יהודים, חלילה… הם גם העלו סברא, שמכיוון שמדובר בפרסום בקנה מידה עולמי, אשר יביא את המסר לעשרות מליוני אנשים בארצות הברית ובעולם כולו – אי אפשר לצאת לקמפיין כזה ללא רשות מפורשת מהרבי.

טענה נוספת שנשמעה אז הייתה, שפרסום כזה חורג משטח הפעולה הפרטי שלנו, וחודר לשטחי פעולה של שלוחים רבים, שמקורביהם יראו את המודעה, וייגשו אליהם בשאלות… ואכן, אחרי דיון ממושך, הגענו למסקנה המתבקשת: לשאול את פי הרבי עצמו על פרסום המודעות, בעיתון ה"ניו יורק טיימס" [העיתון הגדול באמריקה] ובעיתונים גדולים נוספים.
"אם הרבי יאשר את הפירסום" אמרנו לאותם אנשים "הרי זו תהיה ההוכחה הטובה ביותר שהרבי מעוניין בפירסום זהותו כמלך המשיח בעולם כולו, ולא זו בלבד, אלא שתהיה זו גם הוכחה שלדעת הרבי אין כל חשש שפרסום זה עלול לרחק יהודים מליובאוויטש…".

הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות העולמית

את המשך הסיפור, בתשובתו הגורלית של הרבי – אנו יכולים לראות בעצמנו בפתק מתאריך כ"א טבת תשנ"ג, אשר נרשם בכתב ידו של מזכירו האישי של הרבי, ונשלח אל הרה"ח הרב שניאור זלמן גוראריה – לפי בקשתו המיוחדת לערוך תיאור מדוייק ולהנציח בכתב את תשובתו של הרבי בנושא, בכדי להסיר כל ספק ולמנוע כל בלבול בעניין חשוב זה. וכך נכתב בפתק:

"בהמשך לשיחת הטלפון שלנו היום, ובקש שאשלח לו בכתב המענה שקבלתי עבור ר' יצחק שי' שפרינגער בקשר להמודעות שהולך ומדפיס בלשון הקודש, אידיש ואנגלית בענייני משיח: הראיתי לכ"ק אדמו"ר שליט"א כל מודעה ומודעה וקראתי הכותרת שבכל מודעה, עם הכתובת וכו' [למשלוח ההחלטות – ל–770 איסטערן פארקווי] ואמרתי שהנ"ל שואל אם יכולים להדפיסה, ובכל פעם נענע בראשו הקדוש לחיוב".

חיש קל התפשטה הידיעה על אישורו של הרבי לפרסום, שגרמה לשמחה גדולה בקרב החסידים, על הגילוי הגדול לו זכו מהרבי שליט"א, בעיצומה של התקופה המיוחדת בה הוא מתגלה לעמו כמלך המשיח – כאשר הוא מעודד את פרסום בשורת הגאולה וזהותו של הגואל באופן שבו "יכירו וידעו כל יושבי תבל" במלכותו.

בסיום הראיון המיוחד, נשאל ר' איצה האם "אנו רואים כאן אישור של הרבי לפרסום זהותו כמשיח בלי שום הגבלות?" ובלי היסוס הוא משיב: "ברור ומובן! ויתירה מזו, אנו רואים כי פרסום מודעות בעיתונות העולמית הם בפירוש "באופן המתקבל" בעיני הרבי, ואין לחשוש שחס ושלום פרסום כזה ירחק יהודים מליובאוויטש!…

אני מקווה שראיון זה לא יהיה בבחינת "זכרון מימי קדם", אלא באופן של "נזכרים – ועל ידי זה – נעשים": להמשיך את הפעילות להפצת בשורת הגאולה ביתר שאת ויתר עז, עד שנזכה להתגלות המושלמת של הרבי, תיכף ומיד ממש!"
אשר חרפו עקבות משיחך…

בשלהי חודש טבת תשנ"ג, כבר ראו המודעות של ר' איצ'ה את אור הדפוס, והתפרסמו בעיתונים שהגיעו לרבבות בתי אב ברחבי העולם. מליוני אנשים, יהודים וגויים, התוודעו לבשורת הגאולה של הרבי. אבל כמו לכל דבר שבקדושה – גם כאן קמו מתנגדים שניסו להילחם ולהפריע לפרסום הנפלא. לגודל הכאב, הגיעה ההתנגדות הזו מכיוונם של כמה מאחינו ובשרינו…

למרבה הצער, בימים שאחרי פרסום המודעות, פרסמו אנשים מסויימים הודעה לעיתונות, בה הם חתמו בשם ארגון "אגודת חסידי חב"ד העולמית" –  בהודעה נכתב כי לאף אחד אין רשות לפרסם דברים בשם ליובאוויטש מבלי רשותם. הודעה זו גרמה לבלבול ומבוכה רבה בקרב הקהל, ולחילול ה' נורא ואיום שמעולם לא היה כמוהו.

חבר הנהלת אגו"ח העולמית, הרה"ח שניאור זלמן גוראריה הזדרז לשגר מכתב בהול למזכירו של הרבי, הרב חודקוב – בו הוא מוחה בתוקף על ההודעה המחוצפת. במכתב נוסף אותו הפנה לאלו שפרסמו את ההודעה, הוא מתבטא במילים חריפות ביותר ומזהיר אותם לחדול ממעשיהם ולהפסיק מיד את התנגדותם לפרסום בשורת הגאולה.

"קליפת 'עמלק' התעטפה בגלימה חסידית…"

ביום ד' אדר, במהלך נאומו של ה'חוזר' הגה"ח ר' יואל כהן בעת חגיגת סיום הרמב"ם ב-‏770, הוא התייחס לנושא הבוער ותקף בחריפות את הלוחמים בהפצת בשורת הגאולה:

"..בימים אלו מתקיימת "אסיפה". ידוע הכלל שכאשר ברצונך לברר "על איזו מתכונת מתנהלת האסיפה ועל אלו הנחיות", הנך מביט היישר אל מארגן האסיפה, וכפי הלך מחשבתו ורוחו הנך נוכח על נסיבות האסיפה ותוצאותיה, ומה היא אמורה להוביל ולתקן.

בראש אסיפה זו עומד, לא פחות ולא יותר, אותו "עמלק" המתעטף בגלימת חסיד נלהב שכל כוונתו לש"ש ומסלף את דברי הרבי בצורה כה גסה ובוטה, גורם להרס וחורבן ומטיל ספק באמונתם של רבבות מעמך ישראל, ושיקר בשמא דמלכא. ואלו מן הצד הנוכחים בנעשה, מאבדים את אמונתם, בראותם שדברים אלו יוצאים מפי חסיד נלהב…

באסיפה זו צריכים לדון על נושא "פירסום המשיח וזהותו", וכל אחד אשר מוח לו בקדקדו יודע את אשר אותו אחד יוזם באסיפה זו, למה מכוונת כל האסיפה ולאלו תוצאות הוא מצפה…

כאשר אנו עומדים ומביטים לנוכח המצב אליו הגיעו יהודים אלו, אסור לנענע לו בראש ולא להתייחס להנהגתו הפרועה. צריכים לעמוד לו מנגד. ולא לשם "מחלוקת" ח"ו, אדרבה – לשם "שלום". וכולנו יחדיו, כולנו כאחד יחד עם אותם יחידים –בודדים, ניכנס בשטורעם להכין את כל העולם לקבל פני משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!".

גם תלמידי התמימים ב-‏770 – חיילי בית דוד פרסמו באותם ימים "מחאה והבהרה" בה הם מוקיעים את אלו הלוחמים נגד ענייני משיח ומצהירים כי ימשיכו לשאת בגאון את דגל האמונה והפצתה – כרצונו הקדוש של הרבי. על מכתב מחאה זה חתמו מאות רבות של תמימים ואנ"ש.

הגזירה הנוראה…

אבל למורת רוחם של חסידי חב"ד בעולם כולו – המשיכו אותם אנשים – במלחמתם הנוראה. הם אף הגדילו לעשות, ופנו לבית המשפט של הגויים, שבהוראתם הוציאו צו האוסר לפרסם בעיתונות כל מודעה שבה מוזכר שמו או מופיעה תמונתו של הרבי שליט"א.

למעלה מחצי שנה ריחפה הגזירה האיומה, שגרמה צער רב לעדת החסידים, כאשר דבר המלך, שמו ותמונתו נאסרו לפרסום בעיתונות האמריקאית. אם בתחילה היו עוד כאלו שלא ידעו מכך, הגיע חג השבועות וכמו בכל שנה, התפרסמה בעיתונים מודעה הקוראת ליהודים להגיע עם ילדיהם, לשמוע את עשרת הדיברות – אבל בשנה זו לא הוזכר כי זוהי "קריאתו של הרבי שליט"א מליובאוויטש"…

השמטת שמו של הרבי מהמודעה, הבליטה שוב את קיומה של הגזירה וקוממה את החסידים, שהחליטו לפעול ולעשות הכל כדי להסיר את החרפה ולהחזיר את כבודו הרבי שליט"א וזכות פרסום דבריו ונבואותיו, לרבבות בית ישראל, באמצעות העיתונות הכללית.

החסיד ר' איצ'ה לא חסך כל מאמץ ופעל בכל כוחו להמשך הפרסום בו התחיל, בשליחותו ובברכתו של הרבי. לקראת כ"ח סיוון, מאמציו נשאו פרי ונחלו נצחון חלקי, כאשר הצליח לפרסם בעיתון מודעה על עמוד שלם, הקוראת ליהודים להתכונן לקבלת פני משיח, על פי דברי הרבי ונבואתו על הגאולה הקרובה.

אמנם, עקב הגזירה, בכל פעם שהוזכר הרבי, נכתבה רק המילה "הרבי" ללא כל תואר נוסף ("הרבי מבשר..", "הרבי מבקש..") – מתוך ביטחון שהקוראים יבינו מעצמם כי מדובר על הרבי האחד והיחיד בעולם (שלמרבה הצער, נאסר פרסום שמו בעיתונים..). הייתה זו תחילתה של הנחמה והתיקון, שהמריצה את החסידים לפעול במלוא המרץ לביטולה של הגזירה לחלוטין.

בשלב זה נכנס לתמונה, החסיד הנודע הרה"ח רחמים (רמי) אנטיאן ע"ה, שנכנס לעניין בכל כוחותיו והשקיע ממון רב לשכור עורכי דין מהשורה הראשונה, כדי לפתוח במאבק משפטי לביטול הגזירה.

יד החסידים על העליונה!

בתאריך י' אלול, אחרי 151 ימים לגזירה – התבשרה עדת החסידים על ביטולה, לפי החלטת בית המשפט הפדראלי – אשר גם הגויים היושבים בו, פסקו כי רק הרבי מלך המשיח מנהיג ומנהל את תנועת חב"ד ליובאוויטש, ואף אחד לא יכול לאסור את פרסום שמו ותמונתו ולמנוע את הפצת דבר המלך לעולם כולו.

בשורת ה"דידן נצח" הגיעה בערב שבת קודש, ממש בסמוך לשקיעה. החסידים ציינו בהתרגשות את העובדה המופלאה כי זמן קצר קודם לכן, כשיצא הרבי לתפילת מנחה – בדיוק בעת בה התחולל המאבק המשפטי בין עורכי הדין – נגלה הרבי אל החסידים במרפסת במשך כ-‏45 דקות, במהלכן הוריד הרבי את הכובע מראשו – כפי הנהוג לעשות בפני בית המשפט. החסידים ראו בכך סימן למה שהתרחש באותם רגעים…

כבר באותו יום, בעיתון שירד לדפוס בליל שבת – פורסמה שוב מודעת בשורת הגאולה, על גבי עמוד שלם. גם עובדי עיתון ה"ניו-יורק טיימס" הביעו את פליאתם באזני מנהלי 'המטה להבאת המשיח': "דמות כזו ציבורית, מנהיג כלל עולמי – כיצד ייתכן שכבר חצי שנה לא פורסם שום דבר בשמו?…"

במהלך השנים- עד יומו האחרון, המשיך החסיד ר' איצ'ה לפרסם מודעות אלו, כשהוא משקיע לשם כך ממרצו ומכספו, ודואג להשיג את המימון לתשלום המחיר הגבוה למודעות אלו.

מאז ועד היום, ממשיכה בשורת הגאולה להתפרסם בעיתונים השונים ברחבי העולם, מגיעה לרבבות אנשים ומעוררת אותם להתכונן לקבלת פני משיח צדקנו.