-
בדורות הראשונים נמנעו מלהשתמש בשם "פרשת מצורע" והעדיפו כינויים חיוביים יותר כמו "זאת תהיה" או "פרשת טהרה" אם כן, מדוע בדורות האחרונים התפשט השם השלילי, "מצורע"? • הדרשה נכתבה ע"י הרב ניסים לגזיאל, המותאמת לכל המעונין לומר דרשה בקשר עם פרשת השבוע והגאולה • לקריאה והורדה
יוסי סולומון|א׳ באייר ה׳תשפ״החסיד נכנס לתחנת דלק. המתדלק שואל: "אשראי?!" החסיד:"אשראי?! אשריך!"
ביחס לשם הפרשה, אנו מוצאים דבר מעניין. גדולי הגאונים והראשונים, קראו לפרשת השבוע הנוכחית בשם:"פרשת זאת תהיה", על שם תחילת הפרשה במילים: "זאת תהיה תורת המצורע". ר' סעדיה גאון (בסידורו), רש"י (בפירושו לתורה) והרמב"ם בחיבורו (סוף סדר תפלות כל השנה) ועוד רבים מגדולי ישראל הסתייגו מהשם הנפוץ היום לפרשת השבוע, פרשת מצורע, והעדיפו לקרוא לפרשה בשם קצת יותר סימפטי וחיובי – "זאת תהיה".
בהרבה ספרים נקראת פרשה זו בשם: "פרשת טהרה", בלשון סגי נהור, על מנת לא לקרוא לפרשה בתורה, בשם שלילי. האדמו"ר הריי"צ נ"ע היה בכלל משתמט מלהזכיר את הפרשה בשמה, ובעקרון בכתביו, בשבוע פרשת מצורע, הוא היה משמיט את שם הפרשה מהתאריך והיה משתמש רק בתאריך בחודש.
מעניין שדווקא לאחר סיום תקופת הראשונים, בדורות מאוחרים יותר, החל מזמן השו"ע, התפשט המנהג לקרוא לפרשה זו בשם אותו כולם מכירים היום- פרשת מצורע. מדוע? למה לקרוא לפרשה בשם כל כך שלילי? ועוד ובעיקר, אם הראשונים לא רצו להשתמש בשם זה, אנחנו, בדורות האחרונים, כן נשתמש בו?!
שאלה זו תתורץ בהקדם שאלה נוספת, בפשטות הכתובים. שאלה, עליה עמדו גדולי המפרשים, אלא שתירוצם דחוק ביותר וצריך עיון. הרבי מלך המשיח מתרץ את השאלה על דרך החסידות, על יסוד תירוץ זה הוא עונה על השאלה הראשונה, וממנה הוא לומד מוסר השכל חשוב בעבודת הבאת המשיח והגאולה.
בפסוק הראשון בפרשה נאמר: "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו, והובא אל הכהן" (יד, ב). תמהו המפרשים: מהי כוונת התורה במילים: "והובא אל הכהן"? הרי אסור למצורע לבוא אל הכהן, כי אסור לו להיכנס למחנה! הכהן הוא זה שצריך לצאת אליו, כמו שכתוב במפורש בפסוק הבא: "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה", אז מהי כוונת התורה?!
הספורנו והחזקוני פירשו, שכוונת הכתוב היא שעל המצורע להתקרב למחנה, כדי למעט בטרחתו של הכהן. אבל, זהו תירוץ דחוק ביותר, כי מי אמר שהמצורע יישב לכתחילה בריחוק רב מהמחנה, הרבה יותר הגיוני לומר שהמצורע יעדיף להישאר סמוך ככל האפשר אל המחנה, על מנת למנוע ככל האפשרי את הבדידות והניתוק שלו מחיי החברה.
זאת ועוד, מדוע נאמר "והובא אל הכהן", בלשון פועל סביל, כביכול המצורע מובא אל הכהן בעל כורחו, הרבה יותר הגיוני ומתאים לומר: "ובא אל הכהן", שהמצורע בא בכוחות עצמו וברצונו הטבעי אל הכהן, ולא שהוא מוכרח?!
לאור תורת החסידות, דיוקים אלו מלמדים אותנו את המשמעות הפנימית של המצורע, ואת הקשר הישיר שלו להבאת הגאולה. המצורע הוא סמל לאדם שחטא חטאים חמורים ביותר, הוא התחיל בדבורי לשון הרע ורכילות, ומרכילות על אנשים מגיעים מהר מאוד לרכילות על צדיקים ורבנים, ואם כבר מדברים ומלכלכים על רבנים, למה לא לדבר בגנות התורה ודרכיה, עד שבסופו של דבר, מדברים על הכחשת הבורא וכפירה בעיקר. על מצורע זה, פוסקת התורה, שעליו לשבת "בדד". הישיבה "בדד", מחוץ למחנה, הרחק מכל טמא אחר, מסמלת את התרחקותו המוחלטת של מצורע מכל תחום הקדושה.
היינו חושבים שלכזה בן אדם, מצורע מבודד, אין שום סיכוי. הוא כ"כ רחוק מהקדושה שהוא לעולם לא ישוב בתשובה. וזה בדיוק מה שהתורה רוצה ללמד אותנו במילים: "והובא אל הכהן". כל חוטא – יהיו חטאיו חמורים כאשר יהיו -כפירה בעיקר, גינוי התורה, השמצת רבנים -סופו לשוב בתשובה, סופו לשוב אל מחנה הקדושה, "אל הכהן". אפילו אם הוא לא יעשה זאת מרצונו החופשי, הוא יאלץ לעשות זאת בעל כורחו, "והובא אל הכהן"!
אמנם ייתכן שהסיבה הראשונית לעשיית התשובה של המצורע הייתה כפויה עליו, בעל כורחו, "והובא אל הכהן", אבל רצונו של הקב"ה הוא, שהתשובה לא תשאר כפויה על האדם, אלא תחדור אל נימי נשמתו ותשפיע על פנימיות. לכן הפסוק ממשיך: "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה"- הכהן יוצא אל "מקום" (הגשמי וגם המצב הרוחני של) המצורע, באשר הוא שם, ומשפיע על פנימיותו. או במילים אחרות: תחילת "טהרת המצורע" מגיעה מלמעלה, מגילוי אור אלוקי, שאינו קשור למקומו ומצבו הרוחני של המצורע. זהו גילוי אלוקי "שכופה" כביכול על החוטא לשנות את דרכו. לאחר מכן, מגיע מצב שני, בו רוח הטהרה חודרת ומגיעה ל"מקום" עמידתו של המצורע, והיא משפיעה עליו באופן פנימי, להשתנות ולרצות את הקשר לבורא.
ביאור נפלא זה בפשטות הכתובים, ביאור שמשלב שני שלבים בטהרת המצורע, מלמד אותנו גם על ההבדל בין שתי תקופות, תקופת הגאונים והראשונים, לבין התקופה העכשווית, עקבתא דמשיחא.
בזמן הזה, השם "מצורע" מבטא טומאה חמורה, המסמלת על חטאים גרועים עד כדי כפירה. לעתיד לבא, לעומת זאת, "המצורע" יסמל את הבעל תשובה המושלם, שכל מהותו התהפכה באופן פנימי לקדושה ולטהרה.
בתקופת הגאונים והראשונים, שהיינו רחוקים עדיין מהגילוי דלעתיד לבא, השם "מצורע" היה בעל משמעות שלילית, ולכן הם בחלו מהשתמש בו. הם העדיפו לקרוא לפרשה בשם: "זאת תהיה", לשון עתיד, כרמז לכך שלעתיד לבא יהפך המצורע עצמו לקדושה.
אבל עכשיו, בעקבתא דמשיחא, כשאנחנו קרובים מאוד לזמן הגאולה, לזמן בו המצרע יהפוך לקדושה, ניתנה לנו האפשרות לגעת בעתיד כבר עכשיו, ולכן אנחנו קוראים לפרשה בשם: "מצורע" כי אנחנו כבר חשים את הגאולה, ומרגישים כיצד "המצורע" הופך מדבר שלילי לדבר חיובי, לסמל של תשובה אמיתית ופנימית, וידוע שתשובה מאהבה הופכת גם זדונות לזכיות.
נסיים בסיפור על חזרה בתשובה "מהמקום" הכי רחוק שיכול להיות.
סמדר מורג נולדה בארץ בשנת 1970 היא גדלה בהולנד בבית מסורתי אבל היא ראתה ביהדות מטען כבד, היא ניסתה לעשות הכל כדי להדמות לחברים ההולנדיים הנוצרים שלה ולא להיות שונה. היא התנתקה לגמרי מהיהדות וחיה חיים סטודנטיאלים וליברליים מאד. בשיאה של ההתרחקות היה לה חבר גוי במשך 7 שנים, דבר שהביא לניתוק מוחלט ממשפחתה, שבינתיים חזרה לארץ.
יום אחד היא הלכה לאודישן למחזמר "כנר על הגג", היא נבחנה לתפקיד אחד אבל הבימאי החליט ללהק אותה דווקא לתפקיד חוה, הבת הסוררת של המשפחה המתחתנת עם גוי. מפיקי ההצגה הבינו שהמראה היהודי של סמדר והעובדה שהיא יהודיה יוסיפו להצגה ויהוו גימיק שיווקי מצויין.
החזרות למחזמר העירו אצל סמדר משהו בלב. היא מצאה את עצמה לבושה רוב היום בבגדים צנועים, מדליקה נרות שבת כחלק מההצגה, מאזינה לניגונים יהודיים ובעיקר מקבלת אין ספור שאלות מעמיתיה, השחקנים הגויים שרצו עזרה בכניסה לסיפור וציפו שסמדר תעביר להם את ההווי היהודי במלואו. לפני פסח הם ביקשו מצה וכך הלאה. הם "אילצו" אותה להוות יהודיה לדוגמא.
היא היתה לשחקנית מפורסמת ומצליחה, פעמיים קיבלה מועמדות לאוסקר ההולנדי והופיעה מול אלפי אנשים על במות גדולות באירופה, אבל זה לא היה זה.
בסופו של דבר, היא נפרדה מהחבר הגוי, ומצאה בחור ישראלי בשם יגאל. מספר חודשים לאחר שהם התחתנו, התחיל יגאל בתהליך חזרה בתשובה. בהתחלה, סמדר לא הסכימה לשינוי הטוטאלי, אבל עם הזמן, ועם הרבה אהבה וכבוד הדדי, היא הפסיקה להופיע בשבתות, התחילה לשמור שבת בעצמה, וחזרה אף היא בתשובה.
שבת שלום!
____
מבוסס על לקו"ש חלק ז' מצורע א'
____________________
שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.
הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:
עברית – לחצו כאן
אנגלית – לחצו כאן
רוסית – לחצו כאן
צרפתית – לחצו כאן
תגיות: משיח בפרשה
כתבות נוספות שיעניינו אותך: