משולש מושלם • משיח בפרשה

להורדת הדרשה בעברית

במזכירות של 'החברה למצוות נדירות' הטלפון לא הפסיק לצלצל מאז הבוקר, ר' לייבוש המזכיר היה עונה לכולם אותה תשובה "מבררים, נודיע כשנדע". האמת היא שגם הוא התרגש, מצווה כזו נדירה לא זוכים לקיים בכל יום. בסביבות השעה אחת עשרה הגיעה התשובה "יש, הזיהוי ודאי, זכינו!", הקריאה הדהדה בחלל וכולם פרצו בניגון שמח של "ליהודים היתה אורה ושמחה". מיד לאחר מכן נשלחה משלחת רבנים לשוודיה כדי לדבר עם אותו הפרופסור, ולשכנע אותו לשתף פעולה, הכל כבר היה מוכן.

לפני מספר חודשים, פרסם עיתון שוודי קטן ידיעה, ובה טען פרופסור מאחת האוניברסיטאות הנחשבות בשוודיה, שמצא איגרת יוחסין המיחסת אותו עד לימי התנ"ך. הידיעה לא היתה מרגשת איש, אלמלא היחוס היה עד לפרמשתא, בנו של המן המפורסם, צורר היהודים. השמועות פשטו במהירות, "נוכל לקיים מצוות מחיית עמלק בהידור עוד השנה".

אבל אז החלה הבעיה האמיתית, על שולחנם של גדולי הפוסקים הונחה שאלה רבת משקל, באיזו מיתה יש להרוג את העמלקי?

הדיונים נמשכו בלהט במשך קרוב לשנה, עד שאחד מהרבנים הביא הוכחה נחרצת מפסוק, "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב".

אלא שאז עבר הדיון ל'מה זה חרב ע"פ הלכה" ? הדיונים נמשכו בלהט במשך קרוב לשנה, עד שבסיוע ממצאים ארכיאולוגים ומכון המקדש הומצאה החרב המובקשת, החרב נראתה כמו שילוב של מגריפה, סכין גילוח ומקל מטאטא, אך ללא ספק היא היתה זו שבה השתמש יהושע בן נון!

אלא שאז עבר הדיון לשאלה "באיזה איבר צריכה החרב להיתקע?" הדיונים נמשכו בלהט במשך קרוב לשנה, עד הפתרון שהוצע לבסוף היה פשוט, החרב תתקע בלב על תנאי, ולאחר מכן תשסף את הגרון, כך בוודאי יצאו ידי חובת לכולי עלמא.

השבת נקרא את פרשת תצא, המסכמת רצף מעניין של שלושה פרשות הקשורות באופן מיוחד לגאולה האמיתית והשלימה. סביר להניח שרבים מהקוראים מרימים גבה ושואלים את עצמם: 'מה הקשר בין שלושת הפרשות ראה-שופטים- וכי תצא? 'וכי מה ענין שמיטה אצל הר סיני' ? ובכלל, איך קשורות פרשות אלו לגאולה?

הקשר בין שלושת הפרשות האחרונות קשור עם המצוות הנלמדות בהם, שלוש מצוות בשלוש פרשות, מצוה אחת בכל פרשה, היוצרות משולש טריאולוגי בנושא הגאולה. מהם המצוות? ומה הקשר ביניהם?

א. מצוות בניין בית המקדש- בפרשת ראה עסקה התורה באינטנסיביות בנושא: "המקום אשר יבחר ה'". לא פחות מ-16 פעמים מוזכר הביטוי "המקום" או "המקום אשר יבחר ה'" בפרשת ראה, אבל התורה לא אומרת,מזכירה או רומזת אפילו פעם אחת(….) איפה הוא אותו  המקום אשר יבחר ה'. איך שלא יהיה, אותו מקום עלום, אמור להיות המקום בו נצטווינו לבנות את בית המקדש.

ב. מצוות מינוי מלך-בפרשת שופטים מצווה התורה על עם ישראל למנות להם מלך שינהיג את העם וילחם מלחמות ה'.

ג. מצות מחיית עמלק- בסיום פרשת השבוע, פרשת תצא, מצווה התורה להכרית את זרעו של עמלק, "מאיש ועד אישה, מעולל ועד יונק" (כן, גם תינוקות ופעוטות, על אפם וחמתם של אנשי ה u.n..)

מה הקשר בין שלושת המצוות האלו? ומהי המשמעות שלהם בשייכות לגאולה?

הרמב"ם פוסק (ריש הל' מלכים): "שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך.. ולהכרית זרעו של עמלק …ולבנות בית הבחירה." שלושת המצוות האלו קשורות אחת בשניה בקשר עקרוני, לא רק שבני ישראל נצטוו על שלושת המצוות האלו באותה תקופה ובאותו זמן, כי אם שכל עוד שהמצוה הראשונה לא הושלמה אי אפשר לקיים את המצווה השניה, וכן הלאה, כל עוד שלא קיימנו את המצוה השניה, אי אפשר לקיים את המצוה השלישית. ולכן כל עוד שאין לנו מלך (מבית דוד ומזרע שלמה) אי אפשר להכרית את זרעו של עמלק, וכל עוד שזרעו של עמלק קיים, אי אפשר לבנות את בית המקדש.

זוהי אחת הסיבות המובאות באחרונים כתירוץ לשאלה הידועה, מדוע אין אנו בונים את בית המקדש כיום? למה אנו מחכים? לסולל בונה או לאפריקה ישראל?

רבים מהאחרונים נוטים לומר שאע"פ שבניית בית המקדש היא אחת מרמ"ח מצוות עשה, ואנו מחוייבים לקיים אותה, מ"מ זמן קיום המצוה עדיין לא הגיע, כי ללא מלך שהשלים את מלחמות ה' וניצח, הכרית את עמלק והביא למנוחת עם ישראל מכל אויביו, אי אפשר לבנות את בית המקדש, גם אם הכנסת תחליט על פינוי 'אל אקצה' (דבר שצריך להיות בכל מקרה!)

במילים אחרות: שלוש הפרשות ושלות המצוות האמורות יוצרות מעין 'משולש שווה צלעות' באופן רעיוני. לא רק שאנחנו מצווים לבצע את המצוות בסדר הזה, אלא גם המצוות עצמן תלויות זו בזו. אלו לא שלוש מצוות נפרדות, שכל הקשר ביניהם הוא רק מצד הסדר שבני ישראל נצטוו עליהן – אלא המצוות עצמן נחשבות כחטיבה אחת, שלושה חלקי ”פאזל“ אחד, כשכל אחד מוסיף ומשלים את רעהו, והשלימות של כל פרט בסדרה – תלוי בשלימותם של הפרטים האחרים. כי אם היה בית מקדש ללא מלך – בית המקדש עצמו היה נחשב כחסר ואינו שלם.

גם בגאולה האמיתית והשלימה אנו מוצאים התייחסות מיוחדת 'למשולש' הזה. בסיום ספרו פוסק הרמב"ם: ואם יעמוד מלך מבית דוד (מינוי מלך) וילחם מלחמות ה' (מלחמת עמלק וכו') אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו (בנין בית המקדש) הרי זה משיח בודאי" (מלכים י"א,ד'). מדברי הרמב"ם נימצינו למדים שאבן הבוחן האמיתית של מלך המשיח היא בכך שהוא זה שאכן יביא לקיומם המלא של שלושת המצוות האלו.

כאמור לעיל, הקשר בין שלושת המצוות הוא הדדי. שלימות קיומה של מצוה אחת מביאה לתוספת שלימות בקיום המצוה השניה, וכן הלאה. גם נקודה זאת באה לידי ביטוי דווקא ע"י מלך המשיח : מכיוון שמלך המשיח יהיה המלך הנעלה ביותר בהיסטוריה של העם היהודי, לכן הוא זה שיצליח להביא למנוחה מושלמת עבור עם ישראל. ומצד שני, הניצחון המלא על אויבי ישראל למיניהם (עמלק ועוד..) מביא לכך שהמלכות של מלך המשיח תהיה נעלית ומושלמת יותר!

זאת ועוד, כיון שמלך המשיח מייצג את מלכותו של ה' בעולם, הרי שלימות מלכותו של המשיח והשלימות בניצחון על אויבי ישראל ומחיית עמלק, תביא לשלימות גם בשלב השלישי של בניין בית המקדש השלישי. לכן זה יהיה בית שלם ונצחי הבנוי בידי ה'.

לאור האמור, תהליך הגאולה כולו מתקבל: כשיתגלה מלך המשיח בקרוב ממש, ויכרית את שונאי

ישראל, ייעשה העולם כולו למזוכך ו'נקי' ואז יבוא ה' וישרה את שכינתו בעולם, בבית המקדש השלישי. זוהי גאולה שלימה, וזוהי שלימותה של הגאולה…

על אף האמור על חשיבותה של המלחמה בתהליך הגאולה, חשוב לציין את דבריו של הרבי (לקו"ש חכ"ד עמוד 19 הערה 58) שדבריו של הרמב"ם, על הצורך במלחמה מול אויבי ישראל לפני הגאולה, היא רק אם הגאולה תבוא באופן של "לא זכו", אבל אם "נזכה" אז "אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה", וכן תהיה לנו, בעזרת ה'. אבל מה שעלינו לעשות זה להלחם עכשיו נגד ה'עמלק' הרוחני, העמלק=ספק שמטיל דופי ובלבול בכל עניני עבודת ה', את העמלק בגימטריה ספק, עלינו למגר ולהכחיד, להשמיד, להרוג ולאבד. אסור לנו לתת מקום לספיקות, אסור לנו להתעסק עם הבלבול והחרדה שהספקות יוצרות, עלינו לצאת נגדם למלחמה ניצחת על מנת להבטיח שבליבנו ובמוחנו שורה אך ורק אמונה טהורה ואיתנה בה' אלוקי ישראל ובתורתו. ודווקא ע"י מלחמה רוחנית זו, "נזכה" להגיע לתקופה בה לא נדע עוד מלחמה, בביאת הגאולה האמיתית והשלימה.

ונסיים בסיפור על ההתייחסות הנכונה ע"פ תורת חב"ד לספקות באמונה. בשנות השבעים הגיע סטודנט אמריקאי להיפגש עם הרבי מליובאוויטש. הוא הוציא דף עם שאלות רבות בענייני אמונה שהציקו לו וטרדו את נפשו. הרבי החל להקשיב לו ואז אמר כי המענה על השאלות יארך זמן, ובחוץ עומדים אנשים רבים שממתינים חודשים לתורם להיכנס פנימה. "ההצעה שלי היא, אמר הרבי, שתיכנס ללמוד כאן בישיבה לכמה שבועות, ולאחריהם תקבע שוב פגישה אתי, והפעם תבקש לקבוע אותה אחרונה בסוף הלילה, וכך יהיה לי את הזמן לשוחח אתך ברוגע".

הסטודנט הצטרף ללימודים בישיבה, הוא היה בחור רציני ושקע כל כולו בתורה, ואחרי כמה שבועות נכנס שוב לפגישה עם הרבי. הוא סיפר בשמחה על לימודיו ועל החברים שמצא והתכוון לצאת החוצה. הרבי אמר לו: "רגע, מה עם הדף?". "איזה דף", הוא לא הבין. "הדף עם הספקות?". – "אה, הוא אמר, זה כבר לא מעניין…".

שבת שלום!

____

מבוסס על הנה ימים באים חלק ב' פרשת כי תצא

____________________

שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.

הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:

עברית – לחצו כאן

אנגלית – לחצו כאן

רוסית – לחצו כאן

צרפתית – לחצו כאן