-
כשפנחס הרג את זמרי וכזבי, הוא ראה אות מ' מעופפת וראה בה סמל למלאך המוות. פנחס תפס את האות והפך את משמעותה כדי לעצור את המגיפה • הדרשה נכתבה ע"י הרב ניסים לגזיאל, המותאמת לכל המעונין לומר דרשה בקשר עם פרשת השבוע והגאולה • לקריאה והורדה
יוסי סולומון|י״ז בתמוז ה׳תשפ״דלמה בעיר חלם נהגו לשים חרב מעל מסך המחשב?
כדי שהתמונה תהיה חדה…
בזוהר הקדוש (חלק ג רלז,א) אנו מוצאים סיפור מאוד מעניין, המלמד אותנו את ההתרחשויות הרוחניות שקרו באותה שעה שפנחס נקם את נקמת ה' והרג את זמרי בן סלוא וכזבי בת צור. בתחילה נקדים, על יסוד דברי הזוהר והמפרשים, ש"פינחס" ו"יצחק" הם בעלי גימטריה זהה, שניהם במספר ר"ח. הגימטריה הזאת באה לסמל, את המובן שאליו, שפנחס זהה בשורשו הרוחני ליצחק אבינו, שניהם מסמלים את מידת הגבורה האלוקית. ואותה גבורה אלוקית עמדה לצידו של פנחס בעת שהוא חרץ את דינו של זמרי.
בהמשך מספר הזוהר שפינחס ראה בעיני רוחו את האות מ' עפה מעל ראשם של בני ישראל. אותה מ"ם פתוחה היתה מלאה דם, ופינחס הבין שהיא סמל למלאך המוות, ולגזר הדין העומד בפני עם ישראל. הוא חטף את האות המעופפת, הזכיר עליה את השם המפורש, הוריד אותה אליו, והפך אותה ל…ר(ו)מ"ח!
מה הכווונה?
כאמור לעיל, פינחס בגימטריה ר"ח, ושמו של פינחס בצירוף אותה אות מ' מסתורית שווה=רמ"ח. ולכן בפסוק נאמר:"ויקח רמ"ח בידו", החרב הגשמית, אותה אחז פינחס בידו, היא סמל למה שקרה בסיפור במישור הרוחני של הדברים.
למה פינחס דאג שאותה מ' מסמלת את מלאך המוות? מה כל כך גרוע באות מ'?
הזוהר ממשיך להסביר שפינחס דאג שמא אותה מ' תתחבר לאותיות ו' ות', כמו במילים:"ותאכל, ותתן, ותפקחנה". מילים אלו, הקשורות במישרין לחטא עץ הדעת, החטא שהביא מוות לעולם, מסמלות את היפך החיים (בלשון הזוהר) "מכל הצדדים". לכן, פינחס הפך את המ' המשוטטת ל"רמ"ח", ואיתה הוא עצר את המגיפה.
נשמע שמיימי בעליל.. מסתורי לחלוטין.. מה פשר הדברים האלו לאנשים כערכנו? ומהו הערך המוסף אותו נוכל להפנים מסיפור זה בחיי היום יום? ועוד והוא העיקר, מה הקשר של כל זה לגאולה האמיתית והשלימה?
בגמרא נאמר (שבת קד,א):"מ"ם פתוחה-מאמר פתוח, מ"ם סתומה-מאמר סתום". רש"י (שם) מסביר שכוונת הגמרא לומר שהאות מ' כשהיא נכתבת פתוחה (באמצע המילה) מסמלת את חלק התורה הגלוי, נגלה דאורייתא, אותו חלק שפתוח וידוע לכל. לעומת זאת, כשהאות מ"'ם נכתבת (בסוף המילה) כאות סתומה, היא מסמלת את חלק התורה הנעלם, נסתר דאורייתא-פנימיות התורה, אותו חלק בתורה שסתום ונעלם מעין כל.
למה המ' הפתוחה עפה לה באויר? ולמה חשש פינחס שהיא תתחבר עם האותיות ו' ות'?
מסביר הרבי מלך המשיח, שהדברים מהוווים הוראה נצחית בקשר לאופן בו עלינו ללמוד את התורה הקדושה. כאמור לעיל, המ' הפתוחה מסמלת את לימוד הנגלה, לימוד הגמרא וההלכה, כפי שהיא מנותקת מלימוד פנימיות התורה. המ' המעופפת בחופשיות באויר העולם מרמזת לכך שדברי תורה כשלעצמם אינם מקבלים טומאה, דברי התורה כשלעצמם הם חופשיים ומשוחררים מכל קשר או שייכות לעולם הגשמי, וכל הטומאות שבעולם לא יכולים לטמא אותם. אבל….אם מחברים את המ' יחד עם האות ו', אות המסמלת המשכה, ירידה כלפי מטה, כצורת האות ו' שהיא כמו קו הנמשך מלמעלה למטה, מקבלים את תחילת המילה "מ-ו-ת". צמד האותיות ו' ות', נמצאים בהרבה מאוד מילים, זהו "צמד חמד", שגורם להרבה מאוד הרס וחורבן, מהו' מגיעים מהר מאוד לת', ואז התוצאה המתקבלת ידועה לכולם…
אם האדם הלומד "מושך" את התורה אליו (כמו האות ו') מבלי שהוא מזכך את עצמו, מבלי שהוא עובד על עצמו, מבלי שהוא לומד את פנימיות התורה, אוה תורה שהוא לומד יכולה להפוך ל"סם המות", כפי שהגמרא עצמה אומרת בקשר ללימוד התורה:"לא זכה (אם האדם לא מזוכך) נעשה לו סם המוות"!
תהליך ההידרדרות הרוחנית גם הוא מרומז באותיות ו' ות', כפי שהם מופיעות פעמים רבות בסיפור חטא עץ הדעת. קודם כל, "ותרא"-מסתכלים איפה שאסור בטענה שראיה אסורה לא פועלת עליו מאומה, אז "ותקח..ותאכל" מה שרואים, "לוקחים" "ואוכלים" ובכך האדם מקלקל ומטמא את עצמו, ואם זה לא מספיק אז "ותתן" מקלקלים גם את הזולת, עד שהאדם פותח את העיניים ("ותפקחנה") ומבין שגם את המצוה האחת שהיתה לו, הוא הפסיד…
איך נשמר מההידרדרות הרוחנית הזאת? מהי פוליסת הביטוח אותה אנו צריכים לקנות?
צריכים להוריד את המ' למטה ולחבר אותה עם ר"ח, עם (הגימטריה של) יצחק אבינו. יצחק אבינו מעולם לא יצא מארץ ישראל, לא מארץ ישראל הגשמית, ולא מארץ ישראל הרוחנית, "ארץ אשר עיני ה' אלוקית בה"!
קודם כל, על יהודי לדעת שהוא בארץ ישראל, ועיני ה' נצבות עליו ובוחנות אותו בכל רגע ורגע. "והנה ה' ניצב עליו..ומביט עליו ובוחן כליות ולב" (תניא ריש פרק מ"א) ואז עליו לחבר את המ' הפתוחה, את לימוד התורה שלו, יחד עם אותה יראת שמיים והגבורה האלקית המסמלת את ענינו של יצחק, וזאת ע"י לימוד פנימיות התורה, לימוד בו מרגיש היהודי את מציאות הבורא ואת אחדות הבורא בכל צעד ושעל.
וכך מקבלים "ר(ו)מח"-כלי הגנה והצלה, שע"י אפשר לעצור את המגיפה, ע"י אפשר להציל את בני ישראל ממיתה רוחנית!
הרבי מוסיף, ש"רמ"ח" מרמז גם על רמ"ח האותיות של קריאת שמע, שתוכנה ומהותה של קריאת שמע היא הרי קבלת עול מלכות שמיים, דהיינו הידיעה שהקב"ה נמצא איתנו בכל מקום, בכל רגע, ובכל מצב. וזהו בדיוק ענינו של יצחק, כמוסבר לעיל. וכדי לבוא להכרה המלאה בזה, עלינו ללמוד את פנימיות התורה, המסביר בטוב טעם את מציאות הבורא, אחדותו והקשר הנצחי שלו עם כל אחד ואחת מבני ישראל.
והקשר לגאולה?
ידועים דברי המדרש (ילקוט שמעוני, ריש הפרשה) ש"פינחס זה אליהו", ואליהו הנביא הוא מבשר הגאולה. הדרך להבאת הגאולה היא ע"י דרכו של פינחס, שהיא דרכו של יצחק, דרך הגבורה האלוקית. ע"י הוספה בלימוד התורה, נגלה דתורה כפי שהיא מקושרת בפנימיות התורה, וע"י הפנמת ההכרה שאנו נמצאים בכל רגע נתון במחיצת הבורא, אנו יוצרים "רומח" רוחני שמציל אותנו מהמגיפה הנוראה שנקראת:"גלות".
פינחס עצר את המגיפה ע"י השימוש בר(ו)מח, ואנחנו נעצור את הגלות ע"י שימוש בר(ו)מח. פינחס השתמש בכוחו של יצחק, שלא יצא מארץ ישראל הרוחנית, ואנחנו לא נצא מארץ ישראל (הרוחנית). פינחס הפנים את ההכרה ש"הנה ה' נצב עליו", ואנחנו נפנים את ההכרה שהוא "בוחן כליות ולב". פינחס הוריד את המ' המעופפת, ותיקן אותה ע"י אזכרת השם המפורש, ואנחנו נוריד את לימוד הגמרא וההלכה (מ' פתוחה) למעשה בפועל בצורה הנכונה ע"י לימוד פנימיות התורה (בה ניכר ומבואר שמו של הקב"ה). וככה נזכה לברכת השלום הנצחי, בה זכה פינחס "ואני הנני נותן לו את בריתי שלום". שלום נצחי בגאולה האמיתית והשלימה.
ונסיים בסיפור על עבודת ה' בדרכו של יצחק אבינו, דרך הגבורה אלוקית, גבורה בעבודת הבורא. סיפור זה סיפר הרבי מלך המשיח באותה התוועדות, י"ג תמוז תשט"ו.
הרבי הריי"צ סיפר פעם אודות ההנהגה בביתו של אביו כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע. כאשר מישהו היה נכנס לבית, והיה לו חם ("צוהיצט"), היו מגישים לו לשתות תה חם..
הרבי הריי"צ שאל את אביו לטעם הדבר, האם זה ענין של רפואה, או ענין של אתכפיא. ולכן, לא די בכך שלא נותנים מים קרים (או מה שנקרא אצלנו: גלידה/"אַייז-קרים"), ולא די בכך שלא נותנים מים פושרים, אלא נותנים דוקא כוס תה חם…
תשובתו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע היתה: "אויב דו ווילסט – זאָל דאָס זיין אתכפיא" (אם אתה רוצה – שיהיה..אתכפיא)!
שבת שלום!
מבוסס על שיחת י"ג תמוז תשט"ו (חלק מוגה בהוס' לקו"ש חלק ב'-פר' פינחס)
שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.
הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:
עברית – לחצו כאן
אנגלית – לחצו כאן
רוסית – לחצו כאן
צרפתית – לחצו כאן
תגיות: משיח בפרשה