-
״אם ישנה פינה בלב החוששת מטענות נגדיות הבאות מבית ומחוץ, נקרין לפינה זו את מילות השיחה המעוררת מי"ט ניסן תשמ"ח, ומומלץ להוסיף לפינה זו גם את המילים שאמר הרבי בהשגחה פרטית יום אחרי שיחת ב' ניסן בחלוקת הדולרים״. טורו השבועי של הרב מני ששון בעניני גאולה ומשיח • לקריאה
חב"ד אינפו|ט׳ בניסן ה׳תשפ״דהרב מני ששון, בית משיח
"מדארף זאל האבן אז דער עם זאל מכריז זיין – יחי המלך". משפט השגור על לשונו התמימה והטהורה של כל ילד חב"די שחונך על ברכי השיחה ההיסטורית מתאריך ב' ניסן תשמ"ח. משפט החקוק היטב במוחו וליבו של כל חסיד בדור השביעי המעוררו להכריז שוב ושוב את הכרזת הקודש בכל אתר ואתר.
הכל מודים כי שיחת ב' ניסן תשמ"ח הפכה כבר מזמן לאחת מאבני היסוד של דור השביעי. שיחה הטומנת בתוכה את לידת התגלותו של משיח בדורנו, המעורר בעצמו אודות הצורך החיוני שהעם יכריזו על מלכם – "יחי המלך", ובכך יעניקו למלך המשיח את הכוח הנדרש לבצע את שליחותו בעולם.
אך אין זה סוד, שלא אחת נפגש החסיד מול התנגדות מסוימת מבית ומחוץ דווקא סביב נושא הכרזת ה"יחי", המבטאת מעל לכל את ההכרה המוחלטת ברבי כמלך המשיח ואת התבטלות העם כלפיו וכלפי רצונו העיקרי להביא לימות המשיח.
כעת, זהו העיתוי הנכון לחזור קצת אחורה לתקופת אמירת השיחה, ולקבל מסר איתן ונוקב מהתייחסותו של הרבי עצמו כלפי התנגדויות כאלו ואחרות הצצות בעקבות ההכרזה הנדרשת…
שופכי המים הקרים על הנפש המרעישה
אולי לא הרבה מאיתנו יודעים, אך לאחר אמירת שיחת ב' ניסן תשמ"ח החלה התעוררות רבה סביב הכרזת "יחי המלך". כולנו יודעים לציין בעיקר את התאריכים המרכזיים משנות הנפלאות בה הכרזת ה"יחי" התקבלה בצורה מוחלטת בכל שכבות הציבור החב"די, אך האמת היא שניצני התעוררות רבים החלו לבצבץ כבר אחרי ב' ניסן תשמ"ח והעידו על התחלת 'תקופה חדשה' בנושא.
כבר מתיאורו של אחד התמימים מאותו היום ניתן להבין שהחלה התעוררות בלתי-שגרתית: "לאחר שיחה זו עמדו כמאות מאנ"ש והתמימים בחצר ביתו של הרבי 1304 פרזידנט סטריט, ובזקעה-שאגה אדירה שפרצה מעמקי נשמתם הכריזו – "יחי המלך" – "יחי המלך המשיח" וכדומה".
ואכן, מיד לאחר אמירת השיחה הכריז הרב שד"ב וולפא בפני הרבי מלך המשיח – "יחי המלך", ובמהלך הערב רקדו חסידים רבים בסמוך לבית הרבי את שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו", ובג' ניסן הכריז ר' חיים גולדברג מול הרבי – "יחי המלך", וכן בד' ניסן הכריז ר' אלחנן מישולובין ביציאת הרבי מ-770 שלוש פעמים "יחי המלך", וכן בקבצי הערות התמימים נקבעה הקדשה מיוחדת עם הכיתוב "יחי המלך לעולם", ועוד ועוד פעולות בכיוון חיובי זה.
אך מבין שלל הפעולות בלטה במיוחד תוכניתם המהפכנית של הרב שמואל פרומר ע"ה והרב זמרוני ציק ע"ה, לארגן שבכל בתי הכנסיות ברחבי העולם בהם נערכת 'סעודת משיח' – ילמדו השלוחים וחסידי חב"ד את שיחת ב' ניסן תשמ"ח ויעוררו בצורה חזקה סביב הכרחיות וחיוניות הכרזת "יחי המלך", כאשר בעת רצון זו הכל יכתירו ויכריזו בבקשה ותחינה להתגלות מלך המשיח.
אך כולנו מעיפים מבט קל להיסטורית תקופה זו ולא מוצאים לתוכנית זו זכר, ולא זכר דזכר, זאת בעקבות התערבותו של אחד מהשלוחים לבטל כליל את הרעיון, בטענה שאין לדעת את רמת הנזק וחילול 'כבוד ליובאוויטש' שייגרם כתוצאה מרעיון זה. ואכן לצערנו הרב, הקרירות הצליחה לטרפד ולסכל את היוזמה המבורכת והרעיון לא יצא לאור עולם..
כמה ימים לאחר מכן, בשיחת י"ט ניסן תשמ"ח – נאמרו מילים נוקבות ביותר מהרבי מלך המשיח אודות אלו הדוחים את ענין הגאולה הצידה בטענות אישיות וקדושות כביכול, כאשר החסידים הבינו אז כלפי מי הדברים אמורים;
וראויים הם דברי קודשו להיצטט ולו מקצתם:
"יהודים שמסתובבים וצועקים שטוב להם בגלות! כשמתחילים להרעיש "עד מתי" מדוע לא בא משיח, הוא צועק מה רוצים ממנו?!..
מילא בשעה שיכריחו אותו לצאת מהגלות, לא תהיה לו ברירה . . הקב"ה יבוא "ואתם תלוקטו לאחד אחד", הקב"ה יקח אותו בכנף הבגד או שיקח אותו בצווארון, ויסחב אותו, יוציא אותו מהגלות! אבל שהוא ילך להילחם עבור זה?! מדוע שילחם עבור זה!? לעזוב עכשיו את עניין הפצת המעיינות חוצה…
בשעה שמדברים שצריך לצעוק עוד פעם אודות "עד מתי", אז מוצאים מישהו שמחזיק תמיד בשיטה של "איפכא מסתברא", במילא הוא מיד צועק הפוך!!.. וכמדובר, והלוואי שזה לא היה, אבל זה כבר היה!!
וזה היה בעניין כזה שפעל חלישות אצל כמה וכמה, לא רק בעניין הצעקה "עד מתי", אלא שזה פעל חלישות בעצם האמונה בביאת משיח צדקנו, אצל אלה שאומרים "אני מאמין" או חושבים "אני מאמין", ש"אחכה לו בכל יום שיבוא"!
וכאמור שכבר היה מעשה בפועל ששפכו "מים קרים" לא על נפש עייפה, אלא שראו שיש נפש שמרעישה בנוגע "עד מתי" שצריך לראות שמשיח יבוא . . ועוד מתלונננים על זה! כי זה מבלבל אותו מעסקיו ב"הפצת המעיינות" דווקא בגלות".
היתה לראש (גם ה) פינה
הדברים ברורים ונוקבים ונוגעים בלבבות כולנו: אל לנו להתעסק בחישובים אישיים, קדושים ככל שיהיו, כאשר נשמעת הוראה מפי המלך. מילות השיחה היו ברורות כשמש – להכריז "יחי המלך", וממילא זו עבודתנו וזו משימתנו, להכריז שוב ושוב "יחי המלך".
ואם ישנה פינה בלב החוששת מטענות נגדיות הבאות מבית ומחוץ, נקרין לפינה זו את מילות השיחה המזעזעת מי"ט ניסן תשמ"ח, ומומלץ להוסיף לפינה זו גם את המילים שאמר הרבי בהשגחה פרטית יום אחרי שיחת ב' ניסן בחלוקת הדולרים:
"שלא יפחד שלמישהו יהיה אי נוחות מכך, היות ואין לו ברירה. ככה זה תמיד יהיה.. באם יש לך שני יהודים, יש לך שלוש דעות.. זהו גם כן אופי יהודי . . כולנו שרדנו את כל הסימפטומים האלו, נשרוד אותם כעת גם כן".
כל מילה נוספת מיותרת.
תגיות: הרב מני ששון