לאחר ג"ל שנים: "נֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה"

הרב מנחם מענדל ששון, מגזין בית משיח

בתקופה זו מציינים ל"ג שנים לשיחה המיוחדת משבת פרשת משפטים תנש"א אודות חשיבות קבלת המלכות בזמננו זה קודם הגאולה. אולי כעת זו ההזדמנות לעצור מעט ולהתבונן בפרט עיקרי וחיוני בנושא קבלת המלכות החשוב ונוגע לכל אחד מאיתנו:

הדרישה בשיחה ברורה – "צריכה רק להיות קבלת מלכותו על ידי העם". אך היצר האומן במלאכתו יודע ומכיר היטב את העבודה, ועושה כל שביכולתו על מנת להניח את המילים הכל-כך חשובות הללו על המדף המאובק בספרייה, ומשכנע אותך בכל האמצעים מדוע דרישת קבלת המלכות הזו לא נוגעת ישירות אליך, כאשר את הטיעון המרכזי הוא מקדם לקדמת הבמה: כבר קיבלת את המלכות של הרבי כמלך המשיח  פעם-פעמיים-שלוש, חתמת, הצהרת, הכרזת; מה זה נוגע כעת שוב פעם?

אך "זה לעומת זה עשה אלוקים", ומול טיעוניו הרדודים ניצבים להם מקורות תורניים וסיפורי היסטוריה מעודדים – המכוונים אותך למקום הנכון, לדעת מהי קבלת המלכות, וכיצד ניתן לבצע את הדרישה בשיחה השבועית – לקבל את מלכותו של מלך המשיח, כאשר בראש הרשימה בסדר הכרונולוגי עומד סיפורו של המלך שאול.

עם יקר, חדשו מלכותי

ננסה להתבונן מעט בסיפור המיוחד הזה: לאחר ששמואל שומע את טענות זקני העם להמלכת מלך בישראל, מקבל שמואל את אישור הקב"ה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹלָם וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ", והוא אכן מוצא את שאול בן-קיש המבוקש מאת ה' למלוך על ישראל ומושחו למלך: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן, וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ ה' עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד".

אמנם משיחת שאול למלכות התבצעה כהלכה, אך עדיין זה נשאר במסגרת הקבינט המצומצם, עד לרגע בו שמואל פותח את הדלת לכל העם ואף "מזעיק" את כולם לקבל את מלכות שאול: "וַיַּצְעֵק שְׁמוּאֵל אֶת הָעָם, אֶל ה' הַמִּצְפָּה . . וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם, הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה', כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם; וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ".

כאן החגיגה נראית מושלמת. כולם מריעים לשאול, שמחים בהמלכתו, וכולם מכירים בכך "כי אין כמוהו בכל העם". אך מאחורי הקלעים, לאחר הורדת מסכי הלדים ומכונות העשן, כאשר כולם הלכו לבתיהם – מתאר הנביא את תחילת המרד בשאול: "וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ, מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה, וַיִּבְזֻהוּ, וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה". ללא ספק קרירות זו שהציגו בני בליעל חדרה בשכבות העם, ומלכות שאול התערערה ברצון העם למלכותו.

אך כאן מתחוללת התפנית. הקב"ה מתזמן מלחמה בין נחש העמוני לעם ישראל, ושאול מגלה גבורה איתנה ומלכותית "וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹקים עַל שָׁאוּל", והוא מכה בעמון מכה חזקה ומביס אותם בצורה מוחלטת "וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד", ואז העם מבין מיהו שאול, ועד כמה הוא הדמות הראויה למלוכה, וכולם מתרצים לקבלו ברצון ובחשק.

אז, באותם רגעים ממש, שמואל תופס את המומנטום הקולקטיבי של העם, ומכריז בפניהם כי זהו העיתוי הטוב ביותר לחדש שוב את מלכות שאול ולקבל את מלכותו בצורה מחודשת: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם, לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה".

שניה. משהו פה לא מובן. למה לחדש את המלוכה? הרי שאול כבר נמשח על ידי שמואל? העם כבר הכריז בעבר "יחי המלך"? אומר רש"י: "לפי שבראשונה היו עוררין על הדבר ועתה נתרצו כולם". נכון, שאול כבר נמשח, העם כבר הכריז, החתים והצהיר – יחי המלך שאול, אבל "היו עוררין", "בראשונה לא קיבלוהו כולם ברצון" (מצודות דוד), ולכן היה צריך לחדש שוב את המלוכה.

האושר והשמחה של שאול הגיעו בעקבות 'מעמד ההמלכה המחודש', כאשר "וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם הַגִּלְגָּל, וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת שָׁאוּל לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל . . וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד מְאֹד", על כך שהעם איתו, מתוך רצון, מתוך חשק, בכוח רענן ומחודש "בהסכמת כולם וברצון טוב". וזה מה שאכן ביסס את מלכותו בקרב העם (אף מבחינה הלכתית).

בואו ונגלגל אני ואתם

דומה שאין אחד מאיתנו שלא עומד בצומת הדרכים הזו. הצומת בה החלטת לקבל על עצמך את מלכות הרבי כמלך המשיח, להתמסר במסירה ונתינה לרצון קודשו להבאת התגלותו, לקיים הוראותיו וללכת בדרכיו אשר הורנו מתוך קבלת עול מוחלטת 'על כל הקופה', ופתאום אי-שם בנפש פנימה צץ לו איזה 'בן בליעל' קטנטן המנסה לחמוק מתוך מערבולת קבלת המלכות הזו ולהתנער מהשליחות היחידה, "וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ, מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה, וַיִּבְזֻהוּ, וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה".

אז, הקב"ה מתזמן עבורנו רגעים בהם אנחנו מרגישים כי הרבי הוא הכל, והוא נשיא הדור "משכמו ומעלה גבוה מכל העם", במטרה שנתעורר! שנבין שיש 'מועד ב' לבחירות המקומיות, ויש הזדמנות נוספת לחדש את המלכות, לקבל עלינו את מלכותו מחדש "ברצון טוב", כדברי שמואל אל העם: "לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה".

בסבבי החיים, ובמעגל השנה, הגלגל נע והימים חולפים ועוברים, ובתוך הגלגל הזה אנו נדרשים "לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל", ללכת ולחדש שוב את מלכותו של הרבי מלך המשיח עלינו, במיוחד כאשר הגלגל מגיע ל-ג"ל שנים לדרישה הנצחית הזו בשיחת ש"פ משפטים תנש"א. כעת הגיע הזמן "בואו ונגלגל אני ואתם", בואו נתחבר ונתקשר לרבי מלך המשיח, בואו ונקבל מלכותו עלינו מחדש, מתוך חיות מחודשת, כי את מלכותו צריכים לקבל בכל רגע מחדש.