עבדים היינו? • משיח בפרשה

להורדת השיחה בעברית

סיפור שהוא בדיחה (עצובה..)

אב ובנו הלכו בדרך עם חמור קטן. לפתע פגשו קבוצת אנשים שהחלו להתלחשש:"איזה אנשים מוזרים הם, יש להם חמור ואף אחד לא רוכב עליו.."

הסתכלו האב והבן זה על זה, והחליטו שהבן יעלה על החמור.

המשיכו בדרך, והנה מולם קבוצת קבצנים, הללו החלו להתלחשש על הבן האכזר שרוכב על החמור, בעוד אביו צועד על רגליו בשמש הקופחת.

הסתכל הבן על אביו, ואמר: הם צודקים . בו נתחלף, עלה האבא על החמור, והבן הלך רגלית.

שוב חלפה קבוצה אחרת, זאת התלחששה על אכזריותו של האבא, שיושב בנוחיות על החמור…

גם הם צודקים, אמר האבא לבנו, בא תעלה גם אתה על החמור.

ושוב הם פוגשים קבוצת פעילי "תנו לחיות לחיות" המתלחששת: שני גברים על חמור קטן?! איפה הצדק?!

אז אם תראו חמור הנישא על כתפי שני מטומטמים, תדעו איך הכל התחיל….

פרשת השבוע, פרשת משפטים, פותחת בדיני עבד עברי. על העיסוק הזה בנושא עבדים ועבדות נראה לנו כמנותק מהמציאות. המילה 'עבדות', בעולם המודרני בו אנו חיים, נתפסת כמושג בזוי ועלוב השייך לימי הביניים או לתקופה עתיקת ימין, כמעט פרהיסטורית. כמעט אין היום מקום בעולם בו העבדות עדיין מותרת, ועצם המחשבה על האפשרות שבני אדם כמונו יעמדו וישרתו אותנו כמו רובוטים, יכולה להעביר חלחלה בעצמותינו.

מעניין שדווקא מצוות אלו הקשורות בדיני עבדות (כגון: קניין עבד עברי או פדיון וייעוד אמה עבריה) מוצאות התייחסות נרחבת מאוד בתורת החסידות. מאמרים שלמים וארוכים מכל שבעת דורות נשיאי חב"ד העוסקים בנושא העבדות היהודית והקשר שלה לגאולה האמיתית והשלימה.

אז, מהי המשמעות הפנימית בדיני עבדות כיום? ואיך היא מקשרת אותנו לביאת המשיח?

ראשית כל, ניתן להסתכל על שעבוד העבד בתור משל על ענין הגלות, ועל שחרורו של העבד בתור סמל לגאולה. העבד העברי בפרשתינו מייצג את נשמות ישראל, למעשה את כל אחד ואחת מאיתנו. כולנו 'עבדים', באופן זה או אחר לתכתיבי הגלות. אנחנו משועבדים, לפחות בתפיסה שלנו, לעולם שסביבנו. אנחנו מושפעים (ברוב הפעמים, באופן שלילי..) מאומות העולם ומהנחות היסוד הזרות לכל המוקדש לנו.

למעשה, ככל שאנחנו מרגישים יותר חופשיים, יותר פתוחים, יותר עצמאיים, אנחנו מגלים יותר ויותר כמה האמת היא הפוכה לחלוטין. אם נעשה חשבון צדק בנפשנו פנימה נגלה את עומק וקושי השעבוד הפנימי שלנו. אנחנו מושפעים מהסביבה, מהתקשורת, מהחברים. מהודעות וואטסאפ ומציוצים בטוויטר. מאנשי ממשל בוושינגטון  ומ'כוכבים' (בלילה..) בהוליווד, וממה לא?!

אנחנו לא חושבים באופן עצמאי, לא מדברים מהלב, ולא עושים שום דבר חופשי, כי בכל דבר ודבר אנו מחפשים את ה'קבלה' החברתית. אנחנו מייחלים, בכל נפש, להשתייכות חברתית בעיני הסביבה הקרובה והרחוקה. ההבחנה הנוקבת הזאת מביאה אותנו למסקנה מאוד בעייתית, שדווקא בעידן המודרני, דווקא במאה העשרים ואחת, שהכל מותר, יש הרבה מאוד עבדים! והם, לא פחות ולא יותר, אנחנו!

יהיו כאלו שיאמרו שזוהי לא בעיה חדשה, היא הייתה קיימת תמיד! תמיד האדם הושפע מסביבתו ותמיד החברה הכתיבה את רצונה על הפרט. בני ישראל הושפעו מאומות העולם החל מתקופת היותם במצרים, והדבר לא השתנה עד היום..

איך שלא יהיה, השאלה האמיתית והנוקבת היא איך יוצאים מזה? איך משתחררים מכבלי הגלות והשעבוד הרוחני? איך אפשר לגאול את ה'עבד שבתוכנו' ולקבל חירות אמיתית?

התשובה לכך טמונה בפרשה. פרשת עבד עברי פותחת במילים:"כי תקנה עבד עברי", השימוש בלשון יחיד ("כי תקנה" ולא "כי תקנו") עורר את תשומת לב המפרשים. וזאת לאור העובדה, שהפסוק הקודם, הראשון בפרשת משפטים, נכתב בלשון רבים ("ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"). מה פשר הסתירה? ולמי בדיוק פונה התורה באומרה:"כי תקנה"?! מי אמור לקנות את העבד העברי?

בתורת החסידות ישנה תשובה מפתיעה, תשובה שיכולה להפיל אתכם מהכסא. "דהיינו משה רבינו, שהוא נצטוה כי תקנה עבד עברי"! זאת אומרת שמי אמור לקנות עבדים? דווקא משה רבינו!

למה? מדוע משה רבינו? ומה הוא אמור לעשות עם כל העבדים האלה (אנחנו..)??

משה רבינו בדרגתו הרוחנית מסמל את עצם הדעת. משה רבינו הוא אחד מה'שבעה רועים' המופרסמים של בני ישראל שעבודתם היא להמשיך חיות ואלוקות בנשמות ישראל (תניא ריש פרק מב) כל אחד מהרועים נוסך בנשמות ישראל כח רוחני עליון אחר, ואילו משה רבינו הוא זה שנותן לנו את כח הדעת.  כח 'דעת', בתורת החסידות, מסמל את היכולת להתקשר, את היכולת להכיר, ואת היכולת להרגיש. שלושת היכולות האלו (התקשרות, הכרה והרגשה) הם שלבי הסולם הרוחני המובילים לחירות נפשית.

כשאדם מסוגל להתקשר לענין מסוים ע"י כח השכל, כשהוא מגיע להכרה מלאה בכל פרטי הענין או הנושא המדובר עד כדי כך שהוא מרגיש אותו, בתוך תוכו, בפנימיותו, אז האדם נהיה חופשי באמת. למעשה, החירות האמיתית היא החירות לדעת, 'להיות חופשי' הכוונה היא היכולת לחשוב באופן עצמאי, ולהגיע למסקנות עמוקות אותם האדם מרגיש בתוך נפשו פנימה. את הכוח הזה אנו מקבלים ממשה רבינו, האדם היחיד בהיסטוריה שהיה לו (ויש לו..) הכרה מלאה במציאות הבורא ואמיתיות התורה.

או במילים אחרות, כשהאדם מגיעה להכרה בבורא דרך כח הדעת, מציאות העולם מאבדת את משמעותה. העולם, על כל פרטיו או עניניו, מתגמדים לעומת האמת האלוקית המוחלטת. כשיהודי מרגיש קרוב לבורא, לא אכפת לו מה אומר הממשל בוושינגטון, ולא משנה לו מי 'הכוכב' הכי גדול בהוליווד…הוא לא מושפע מהודעות וואטסאפ או מסרי 'פייסבוק'… הסביבה הקרובה או הרחוקה לא מכתיבה לו את חייו, לא משנה את ערכיו, ולא יכולה לפגוע במעשיו.

את החופש הזה אנו מקבלים ממשה רבינו, ומאתפשטותא דמשה שבכל דור ודור, מנשיאי ישראל, שהם אלו אשר נוסכים בנו את האור החיות והכוח להשתחרר מהגבלות ומצרי העולם.

ע"י ההתקשרות למשה שבדורנו, הרבי מלך המשיח, ע"י לימוד תורתו וקיום הוראותיו, אחנו מקבלים את כח הדעת. הכח לדעת את ה' באמת וככה להשתחרר מהמציאות הקיימת.

אבל זה עדיין לא הסוף, הפסוק ממשיך:"שש שנים יעבוד ובשביעית ייצא לחפשי חנם", שש שנות העבדות מסמלים את עבודתם של בני ישראל במשך ששת אלפי השנים של קיום העולם, והיציאה לחפשי בשנה השביעית מסמלת את קבלת השכר על עבודה זו באלף השביעי, אותו יום מיוחל עליו נאמר:"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". הפסוק הנ"ל מלמד אותנו שהעבודה צריכה להיות קשורה עם השכר, ששת אלפי השנים צריכים להיות מאוחדים עם האלף השביעי.

זאת אומרת, שכבר עכשיו, בעת העבודה, בזמן השעבוד, עלינו (לפחות..) 'לטעום' מהגאולה. צריכים להרגיש שיש תכלית ויש מטרה, יש אור בקצה המנהרה, וזה האור של הגאולה האמיתית והשלימה. ככה העבודה נעשית ביתר קלות, ביתר חיות ומתוך תענוג. גם אם אנחנו מרגישים אבודים ומשועבדים, חסרי דעת וחסרי אונים, יש דרך להשתחרר מהמצב. כי לכל יהודי ניתן כח להעמיד את עצמו בקרן אורה, כשהוא מחליט באופן איתן, שלגלות ולשעבוד אין שום שליטה עליו, כי "יהודי הוא בעל הבית על העולם"!

נסיים בסיפור עצוב, שחלק ממנו  סיפר הרבי בהתוועדות י"א ניסן תשל"ו.

הווארד יוז היה, אחד האנשים העשירים ביותר בעולם. איש מוכשר שהיה מפיק סרטים, איש נדל"ן, איל עסקים, טייס ומהנדס חלל , אשר הפך להיות מתבודד אובססיבי.  הוא ערך פגישות עסקיות רק במקומות סודיים, ובנה מערכת אבטחה כדי להגן על אחזקותיו שלפי הביוגרף שלו "היו מקיפות יותר מזו המשמשת את מחלקת ההגנה של ארצות הברית".

איבוד חוזה גדול עם ממשלת ארה"ב ב -1947 למניינם הגביר את הפרנויה שלו, למרות שזה לא השפיע באופן משמעותי על העושר שלו.  לא היו לו חברים, רק עוזרים. אשתו היתה צריכה לקבוע פגישה כדי לראות אותו; לא היו לו ילדים. ובקיצור, לא היו לו חיים..

מצבו הידרדר לאט. הוא ציווה על הסובבים אותו שלא לנשום עליו, הוא פחד פחד מוות שמישהו יגע בו בטעות, עד כדי כך שהוא השתמש בבגדי מגן כדי להגן על עצמו מפני חיידקים דמיוניים. הוא גזז את ציפורניו רק פעם בשנה, ומעולם לא הסתפר. שיניו החלו להירקב.

ב -5 באפריל 1976 למניינם יוז נפל מחוסר הכרה ומהתייבשות במלון במקסיקו. הוא הועבר על מטוס פרטי ליוסטון, טקסס. הוא מת בדרך.

פחות משבוע לאחר מכן, בי"א ניסן תשל"ו, הסביר הרבי מהי המשמעות האמיתית של חופש, ומה זה שעבוד..   "היה אדם שהיו לו 2 מיליארד דולר", אמר הרבי. "הוא היה יכול ללכת לכל מקום … אבל החיים שלו נשלטו מתוך פחד מהלא נודע, וכל מה שהטריד אותו היה מי מביט בו ורוצה את הכסף והסודות שלו".

כסף לא נותן לו חופש כי החירות באה מבפנים, ודרך ההתקשרות לרבי נוכל להיות חופשיים באמת.

שבת שלום!

_______________________________

מבוסס על מאמר ד"ה ואלה המשפטים תשי"א ועל השיחות באותה התוועדות

שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.

הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:

עברית – לחצו כאן

אנגלית – לחצו כאן

רוסית – לחצו כאן

צרפתית – לחצו כאן