לקראת ההקהל הגדול בעולם ביום ההולדת של הרבי

שניאור זלמן לוין, מגזין בית משיח

שנת 'הקהל' השנה, וה"בקשה נפשית" של הרבי היא לערוך ולהשתתף בעוד ועוד כינוסי 'הקהל', כדי לחזק את אהבת ה' ויראתו. כל הזדמנות כל אסיפה, צריכה להיות חדורה ברוח של 'הקהל'.

"מה נאמר אפוא שיש לנו כעת לעשות את כינוס ה'הקהל' הגדול ביותר השנה בהשתתפות כעשרים אלף איש?!" אומר הרב שמואל הנדל, מנהל 'מטה משיח' בארץ הקודש, ומי שמארגן את כינוסי הענק זה כעשרים שנה. "כמה נחת אנחנו יכולים לגרום לרבי בכך שנבוא כולנו, אנשים נשים וטף, ולהשתתף במעמד הגדול ביותר".

יותר מעשרים שנה נערכים כינוסי הענק לכבוד הרבי לקראת יום הולדתו י"א בניסן. 'היכל נוקיה', 'אצטדיון בלומפילד', 'אצטדיון רמת גן', 'פארק הירקון', 'היכל טוטו', זו רשימה חלקית של המקומות הגדולים ביותר בישראל שאירחו במשך השנים את הכינוסים. וכעת הגיע התור של אצטדיון ארנה הענק בירושלים.

"מטה משיח" – שתי מילים פשוטות הרחוקות מלשקף באמת את המהפכה שהארגון הזה מחולל יום–יום מאז היווסדו, זה 27 שנים בחיי עדת החסידים בארץ. מהפכה גאולתית שלא נותנת לנושא הגאולה לרדת מסדר היום, לא מאפשרת לחסידים להניח אותו בצד.

קשה להאמין שהאיש שמנצח על המלאכה הגדולה, הוא הרה"ח הרב שמואל הנדל, איש צנוע ושקט, עם חיוך ביישני–מה. הוא–הוא האיש המנצח על המלאכה האדירה.

הרב הנדל, אנחנו מתכוננים כעת ליום ההולדת ה–121 של הרבי מה"מ. מה המיוחד השנה?

בראש ובראשונה העובדה שזו שנת 'הקהל'. הנקודה המרכזית היא שכולנו נתקהל, אנשים נשים וטף.

מה שמיוחד השנה באופן סמלי, זו העובדה שזו הפעם הראשונה שאנו עורכים את הכינוס בירושלים עיר הקודש. כשנעלה כולנו בתחושה חגיגית לכינוס הגדול, נעלה מתוך הרגשה וידיעה ש'עושים הקהל בירושלים'. אפשר לחוש מקרוב יותר את הרעיון המרכזי של הקהל זה מצוות המלך, קרוב לבית ה'. אמנם לאנשי מרכז הארץ, גוש דן והסביבה, יהיה יותר מורכב להגיע לירושלים, אבל זו המהות: 'הקהל בירושלים'. זה לא רק סלוגן, אלא ההרגשה החגיגית שהנה הנה, אנחנו כבר מתכנסים בירושלים, ורק נותר לנו לחכות לבואו ולהתגלותו של המלך.

ובכלל, הכינוס שעתיד להתקיים בהיכל ארנה, תמיד מזכיר לנו את העניין של 'אראנו נפלאות'. רק לפקוח את העיניים ולראות את הנפלאות של הגאולה.

כמה שמח לחגוג את יום ההולדת של הרבי

הרב שמואל הנדל, מסתבר, הוא לא רק עסקן ש'הופך עולמות' כדי לא להניח לנו להירדם על משמרתנו, או חלילה לשכוח מהנושא שכל כך 'בוער' לרבי החל מהרגע הראשון של קבלת הנשיאות ועוד לפני זה "מיום הלכי לחדר"… הוא עצמו מלא וגדוש בידע ובחכמה חסידית, עד שהשיחה עמו היא מעין 'התוועדות' זוטא.

מה בכלל המשמעות של יום הולדת של הרבי, לגבי כל חסיד באשר הוא?

בכלל, כל העניין של יום הולדת, זה עניין שהרבי חידש וגילה לנו. לאורך כל השנים לא ציינו את ימי ההולדת, או שציינו זאת בחשאי, כפי שהרבי הריי"צ מספר בזכרונותיו.

הרבי מה"מ הוא אשר פרסם לכל, כי יום הולדת אינו סתם יום, אלא יום בו מזלו של האדם גובר, ובפרט כשמדובר בנשיא הדור.

בשיחת קודש אודות ז' באדר מאריך הרבי בעניין זה. הוא מתעכב על דברי הגמרא שהמן שמח כי זהו יום פטירתו של משה רבינו, "ולא היה יודע שבשבעה נולד". הרבי מלך המשיח מסביר שאצל צדיקים, ובפרט אצל משה שבכל דור, יום ההולדת זה היום שמאיר עבור כלל ישראל עד כדי כך שהחודש כולו (אדר) הופך (ונהפוך הוא) לחודש של שמחה עבור כלל ישראל.

כל שכן לגבינו, כאשר מדובר על יום הולדתו של הרבי מלך המשיח בחודש ניסן.

איך חסיד צריך לחגוג את יום ההולדת של הרבי, הן מבחינה אישית, הן מבחינה משפחתית והן מבחינה של כלל–החסידים?

חסיד צריך לחגוג את יום ההולדת של הרבי יותר מאשר את יום ההולדת האישי שלו. שכן הרבי בהיותו נשיא הדור הכולל את כל נשמות דורו, מעלה את כל אנשי הדור ביום הולדתו, היום שבו מזלו גובר.

לכן זה חייב להיות יום רציני לחיזוק ההתקשרות לרבי, אם באמצעות עשרת ה'מבצעים' שקבע הרבי – ומעל הכול חיזוק בעניין משיח. נושא זה אשר עבר כחוט השני בכל הפעולות שחולל הרבי.

יום ההולדת של הרבי הוא יום זכאי, וזה אמור להשפיע על המשפחה כולה. זה הזמן המתאים שבו יישבו בני המשפחה כולה להתוועדות משפחתית, ולחזק אותם בעניין ההתקשרות לרבי.

וכך גם במעגל הרחב יותר – להתוועד בכל מקום ולקשר יהודים לרבי. זה היום המתאים ביותר לעשות כמה שיותר פעולות כדי שכל עם ישראל יידעו שזה היום הכי גדול – יום הולדת של מלכינו משיחנו, להיות נתינים למלך.

עשרים ואחת שנה של התוועדויות–ענק

"מטה משיח" הוקם בשנת תשנ"ו על ידי יו"ר 'אגודת חסידי חב"ד' ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק ע"ה במטרה להפיץ את בשורת בואו הקרוב של מלך המשיח והתגלותו של הרבי כמשיח. אז, שנתיים אחרי ג' תמוז, נוצר חשש שמא החיות שפיעמה באותן שנים בחסידים סביב נושא הגאולה וההתגלות – תלך ותתעמעם, כפי שהדבר קורה בדרך הטבע ברבות השנים.

איש לא חשב שיעברו שנים כה רבות, וטרם נזכה לראות את הרבי בעינינו. אפילו בחלומות השחורים ביותר, לא שיערו שהגלות כה תתארך.

הרב הנדל, בפשטות אך בחריצות, הקים במסגרת זו שורה של מיזמים כדי שהנושא של הציפייה והלימוד בענייני גאולה, לא ייפסק. העלון השבועי הפופולארי "הגאולה המעניין ועכשווי" (המגיע לידי קוראי "בית משיח" מדי שבוע יחד עם גיליון זה) הוא חלק מהיוזמות המבורכות לחדד ולחדש את נושא הגאולה. מידי פעם מתקיימות שבתות נופש כאשר המשתתפים כולם חיים לאורך השבת שיחות והתוועדויות בנושא גאולה.

מעל הכול – הן ההתוועדויות השנתיות המתקיימות בימים הסמוכים ליום הולדת מלכנו, י"א בניסן. מדי שנה בשנה מצליח הרב הנדל להביא עשרות אלפי יהודים – אנשים נשים וטף, כדי להתוועד יחד. לדבר על הרבי, לחיות איתו, ולרענן את המסר המפעם שבשבילו אנו חיים: שהרבי יתגלה. ככה פשוט.

כמו כל שנה, גם השנה לקחתם הימור גדול – למלא את 'היכל ארנה' הירושלמי בכחמש–עשרה אלף מקומות. מדובר באתגר לא פשוט…

עשרים ואחת שנה שאנו עורכים כינוסים שהם התוועדויות–ענק לקראת י"א ניסן. אולם השנה יש הרגשה מיוחדת לא רק אצלי, אלא אצל רבים מחסידי חב"ד באשר הם.

כבר מתחילת השנה הנוכחית, ואולי עוד קודם לכן, החלה תכונה רבתי סביב העניין של כינוסי 'הקהל' כפי שהרבי רוצה. בכל מקום נערכים כינוסים, אם בישיבות, בכינוסי נשים, אצל גברים, קשישים וצעירים – אינספור כינוסי הקהל בסימן שנה זו…

גם לנו היה ברור שצריך לעשות משהו מיוחד המתאים לעוצמה של שנת 'הקהל'… תחשוב כמה נחת רוח יש לרבי מכך, שכעשרים אלף איש מכל רחבי הארץ, מגיעים להתקהל ולעמוד על נפשם. אין ספק שככל שנעשה כינוס עוצמתי יותר, ההתעוררות תהיה גדולה יותר. כנס כה עצום, הוא דבר המתבקש ליום כה גדול וחגיגי לכולנו.

למה החלטתם דווקא בהיכל ארנה הירושלמי?

זה האיצטדיון המקורה הכי גדול בארץ ישראל, והוא מכיל כ–15,000 מקומות ישיבה.

בשעות הצהריים יתחילו שם אירועי הילדים במסגרת 'יום צבאות ה" וגם שם אנו מצפים להשתתפותם של כחמשת אלפים ילדים שיתכנסו אף הם בכינוס הקהל של חיילי צ"ה.

כמו בשנים האחרונות, התכנית מותאמת באופן כזה שההורים יוכלו להגיע עם הילדים, מרחוק ומקרוב, כדי להשתתף בשני הכינוסים. ההורים ייהנו עם הילדים בכנס שלהם, והילדים יוכלו להישאר – לא עייפים! – בכנס של הגדולים. השעות מותאמות באופן כזה, שגם לא יתיש את המשתתפים.

היתרון הגדול שיש בהיכל מקורה, טמון בכך שהיכל מקורה נותן יותר הרגשה ביתית–משפחתית, וממילא קל יותר להעביר תוכן, דבר שהיה בגדר משימה לא–פשוטה כלל באצטדיון בלומפילד שהיה פתוח וממילא היה יותר בעל אופי של מפגן ופחות התוועדות. זה חלק בלתי נפרד מהאווירה. אני בטוח לחלוטין שרבבות המשתתפים יחולו בשינוי הזה, שאמנם הוא סמלי, אך בעל השפעה רגשית בכל הקשור לספיגת התכנים ולחיות את האווירה ההתוועדותית.

בוודאי אתה מקבל תגובות מהמשתתפים בכל שנה לאחר הכינוס. תוכל לשתף באי–אלו תגובות.

בוודאי. כל שנה ניגשים אנשים ומודים, אך לא רק זאת – אלא גם מספרים עד כמה הרגישו חלק ממשפחה אחת ענקית, משפחת חב"ד. לא מעט אומרים, במילים אלו ואחרות, שהאווירה המשפחתית ברוח של משיח השוררת בביתם כל השנה, מקבלת דחיפה ומשמעות רק בזכות הכינוס השנתי. המפגש הזה שנעשה בעוצמה כה גדולה, נותן דחיפה רציני וגאוות יחידה לרוח של משיח בבית.

בוודאי יש לך סיפורים מעניינים של השגחה פרטית סביב כל נושא הארגון, האם תוכל לשתף את הקוראים בסיפור או שניים בעניין?

אני חושב שההשגחה פרטית זה האגרות הברורות של הרבי שאנחנו מקבלים לאורך כל הדרך.

אבל אם ברצונך בכל זאת בסיפור יש יהודי שדיברתי איתו על אפשרות תרומה בהוראת קבע במשך שנה – לא רק לכינוס הגדול, אלא להחזיק את הפעילות של משיח לאורך השנה כולה. הוא שאל בתמיהה: "אתה מדבר איתי על שנה שלימה? הרי אנחנו מתכננים שמשיח יגיע לקראת י"א ניסן?!" הוא תרם הוראת קבע באומרו "עצם זה שאתה חותם על הוראת קבע עבור ענייני משיח, יש עם מה להגיע לרבי כאשר יתגלה ולומר 'הנה, אני חתום על העניינים שלך'…"

שכל אחד ירגיש שהכינוס הוא עניין אישי שלו

לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שמדובר בהפקה העולה לסכומי עתק. איך מגייסים סכומים כאלה?

זו שאלה מצויינת, ואכן, מדובר בסכומי עתק… ללא הכוחות שקיבלנו מהרבי, אין אפילו איך להתחיל לגשת לעניין.

זו הסיבה שיצאנו במבצע גדול בו אנו מבקשים מאנשי שלומנו, שכל אחד ישתתף בפעילות החשובה שאנו עורכים… רוב השנים אכן לא גייסנו כספים לשם כינוסים אלו, והיה לא פשוט כלל.

חשוב לי שאנשים ירגישו, שכינוס זה לא שייך 'למטה משיח' או לשמואל הנדל – הוא שייך לרבי, ולעניין הנעלה שהרבי הציב בפנינו: כינוס 'הקהל', ובוודאי ברוב עם הדרת מלך, ולכן הוא צריך להיות נוגע בנקודה הרגישה של לכל חסיד המקושר לרבי. זה פשוט צריך להיות אינטרס האישי של כל חסיד וחסידה, וכך צריכים להרגיש – אני בא, אני משתתף בגופי ובממוני, כדי שלרבי יהיה נחת, ובכך אזכה להיות כלי לקבל את שפע הברכות שהרבי מרעיף על כל המשתתפים.

אז נכון, כמה עסקנים המארגנים את הכינוס 'נשכבו' בשליחות כולם כדי לארגן, להפיק לצד האחריות הכספית – אך בפועל, כל אחד זכאי (מלשון זכות) להיות חלק מהצלחת העניין כדי שנוכל לעשות בהרחבה, לנחת רוח של הרבי.

אני מתאר לעצמי שקיבלת כמה וכמה תשובות מהרבי סביב נושא ארגון ההתוועדות הענקית. האם תוכל לשתף את הקוראים באגרת או שניים בעניין?

אכן זכיתי לקבל כמה תשובות ברורות מהרבי לאורך הדרך.

כפי שסיפרתי קודם, הרבי עודד אותי לגבי הנושא של גיוס כספים. בכלל, הברכה הראשונה שזכיתי לקבל, המילים הראשונות שראיתי היו 'הרחב פיך ואמלאהו'. הרגשתי שהרבי רוצה שהכינוס יהיה באופן של הרחבה עד בלי די.

מה בעצם הקריאה שלך לכלל החסידים? במה יוכלו אף הם לגרום לרבי נחת רוח ביום הולדתו?

ראשית, הקריאה לכל אחד מאנ"ש – שכל אחד יביא את כל בני משפחתו, 'מקורבים' (התוכן יתאים לכולם, שכן עובדים כעת על תוכנית חסידית סוחפת). חשוב שכל אחד ייהפך לשגריר להביא עמו עוד ועוד אנשים, שכנים, מכרים, אנשים מבית הכנסת ועוד… צריך כל אחד להרגיש שזה עניין של נחת רוח לרבי, וממילא זה עניין אישי שלו!

שנית, שכל אחד יירתם בנושא הכספי באופן של למעלה מדרך הטבע, ואף יביא עמו תורמים נוספים.

•

כל השנים עשינו כינוס גדול לכבוד י"א ניסן. אנחנו שחיים עם הרבי, חיים את יום ההולדת של משה שבדורנו.

ב"ה שאנו זוכים השנה להתאחד שוב ביחד, מתוך לב מאוחד ואהבת אחים, כפי שהיה כל השנים. אין מתנה גדולה לרבי מכך ששנת 'הקהל', באמת כולנו מגיעים מאוחדים, כאיש אחד ובלב אחד.

כך או כך, כמה חשוב שכולנו חוגגים את יום הולדתו של הרבי מלך המשיח שליט"א. כולם מבינים ומרגישים שיום ההולדת, זה היום המתאים ביותר להתאסף כולם ביחד ולחגוג את הפסוק שנאמר על מלך המשיח "אני היום ילידתיך"…