מי ידליק את מנורת החנוכה שתעמוד בבית המקדש השלישי?

שניאור זלמן נוימן, בית משיח

האם נחגוג את חנוכה גם בגאולה?

הגאון רבי יוסף חיים מבגדד – ה'בן איש חי' כותב: "הנס שעושים בנר חנוכה אינו נוהג אחר ביאת המשיח, דאין מדליקים נר חנוכה עוד". ומסביר שם שלזה רמזו חז"ל באמרם "מצוותה . . עד שתכלה רגל מן השוק" – דהיינו עד ביאת המשיח שאז לא יצטרכו בני ישראל להסתובב בשוק, כי את העבודות הגשמיות יעשו עבורם שאר העמים. מנגד, הרמב"ן כותב כי נרות חנוכה לא יתבטלו לעולם. כמוהו סוברים פוסקים נוספים, וכך גם פוסק לפועל הרבי שליט"א מלך המשיח.

כיצד יהיה סדר הדלקת הנרות בגאולה?

כיום אנו מדליקים את הנרות בסדר עולה: ביום הראשון נר אחד, ביום השני שני נרות וכן הלאה – כדעת בית הלל. בגאולה תיקבע ההלכה כבית שמאי והדלקת הנרות תהיה בסדר יורד: ביום הראשון שמונה נרות, ביום השני שבעה וכן הלאה. בהמשך, בתקופה מתקדמת יותר, תהיה ההלכה כבית שמאי וכבית הלל גם יחד, משום שאז יתגלה בעולם הגשמי הגילוי של עצמותו ית' שהוא נמנע הנמנעות ואצלו הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים".

אך האם מיד ננהג כדברי בית שמאי?

הרבי מלך המשיח שליט"א בשיחתו הק' מערב חנוכה תש"נ אומר: "מכיון שמקוים "בכל יום שיבוא", הרי מקוים שמשיח צדקנו יבוא עוד בערב שבת וערב חנוכה וערב שבת חנוכה, ואז מתעוררת השאלה:

איתא בכתבי האריז"ל, והובא גם בחסידות, שלעתיד לבוא יהיה הדין כבית שמאי. ובמילא, מכיון שנמצאים עכשיו ביום שישי זה, ערב שבת וערב חנוכה, ו"עדיין לא בא" (אע"פ שמקווים ובטוחים שיבוא תיכף ומיד עוד במשך ליל ערב חנוכה), הרי בודאי כבר יהי' כאן ללילה שלאחרי זה, ליל הראשון דחנוכה, ואז מתעוררת השאלה מתי מתחילה ההלכה כבית שמאי בימות המשיח – האם תיכף ומיד בביאת משיח צדקנו, או מאוחר יותר (שהרי גם אז תהי' עלי' מדרגא לדרגא)? ובאם זה יהי' מיד בתחילת בואו ובכל עניניו, במילא, מכיון שהוא בא ביום השישי – נדליק אז (כדעת בית שמאי) את כל שמונת הנרות, ואז יהי' "רעש" שלם ("אַ גאַנצער טומעל") – מה צריכים לעשות עכשיו וכיצד צריכים להתכונן לזה וכו'.

ועוד והוא העיקר – שהלואי תהי' זו הדאגה היחידה שתישאר בכדי להביא את משיח צדקנו, כיצד "יסתדרו" אז בין האפשרויות הנ"ל – האם להכין את השמן כדי להדליק מיד ביום שישי לפנות ערב (זמן הדלקת הנרות דלילה הראשון) כדעת בית שמאי – שמונה נרות, או כדעת בית הלל – רק נר אחד. ויש להאריך בכל זה.

ועוד והוא העיקר, כאמור, שבעבודה רוחנית הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים", שהרי יהודי יכול לעבוד בשני הענינים, הן לדעת בית שמאי והן לדעת בית הלל, ובפרט בענין דחנוכה

ובהמשך השיחה: ..בקשר עם ביאת משיח צדקנו (שאז יהי' השקלא וטריא הנ"ל באיזה אופן ידליקו מיד בהתחלה) – צריך גם ללמוד את ההלכות כדי לדעת כיצד לנהוג לפי בית שמאי.

..ועוד והוא העיקר – שזה יהי' תיכף ומיד ממש ובמעשה בפועל, "מראה באצבעו ואומר זה".

כמה ימים יימשך חג החנוכה?

לדעת בעל ה"מנחת חינוך" קיימת אפשרות תיאורטית כי במקומות מסוימים בעולם יחגגו בזמן הגאולה תשעה (!) ימי חנוכה. כידוע, בזמן שקבעו את ראשי החודשים על פי עדים שראו את מולד הירח, היו מקומות שחגגו בכל חג יום-טוב שני של גלויות, מפני הספק בתאריך, המותנה בקביעת ראש החודש בארץ ישראל.

כיום, למרות שלוח השנה קבוע ואין כל ספק בתאריך, חוגגים בחוץ לארץ יום-טוב שני של גלויות – כדי לשמור על המסורת. את המסורת תיקנו לשמר רק בחגים שהינם מן התורה, ולכן בחנוכה ופורים, שהינם מדרבנן, לא חוגגים יום נוסף. אך לעתיד לבוא, כאשר יחזרו לקבוע ראשי חודשים על פי עדים, יחגגו יום נוסף גם בחנוכה, באותם מקומות שלא יידעו מתי נקבע ראש החודש.

אולם כאמור זו אפשרות תיאורטית בלבד. לפועל, כפי שמציין הרבי מלך המשיח שליט"א, לעת"ל לא יהי' ספיקא דיומא כיון שיוכלו להודיע על קידוש החודש תיכף ומיד בכל המקומות (אלא, שבשאר יו"ט שנהגו בנ"י במשך ריבוי דורות בחוץ לארץ לעשות יו"ט שני, יש מקום לומר שימשיכו לנהוג כן גם לעת"ל). 

מגילת חנוכה

בשו"ת צפנת פענח החדשות: "ונזכה במהרה לביאת משיח צדקנו ולגאולה האמיתית ואז יתגלה לנו המגילה שכתבו זקני ב"ש וב"ה על חנוכה שהי' בזמנם, רק כיון דלא הוה נביאים אז א"א לעשות מגילה ולא ניתן לכתוב כמבואר ביומא דף כט, א. ואי"ה לע"ל במהרה יתגלה לנו הנביאים ויתגלה לנו המגילה".

שמן טבעי של ניסים ונפלאות

את ההתוועדות בשבת חנוכה בשנת תנש"א פתח הרבי מלך המשיח שליט"א ש"כאשר אדם שקוע בחזקה בענין מסויים, הרי טבע בן אדם, שכאשר באים דברים נוספים הוא מחפש ומוצא – לכל לראש – את הנקודה המשותפת עם הדבר בו הוא שקוע (אף על פי שיכולים להיות בזה עוד ענינים, וענינים עיקריים).

בנוגע לבני ישראל, ובפרט בסוף זמן הגלות (לאחרי שכלו כל הקיצין, וכ"ק מורי וחמי אדמו"ר העיד שכבר עשו תשובה וסיימו הכל) – 'מונחים' (מושקעים) הם ב"אחכה לו בכל יום שיבוא" שבמשך כל היום (בכל יום) מחכים ומצפים לגאולה האמיתית והשלימה.

וכיון שבני ישראל עוסקים בלהט בביאת המשיח – הרי מובן, שבכל דבר מחפשים לכל לראש את השייכות עם אחכה לו בכל יום שיבוא.

ובנדון דידן: בעמדנו בימי החנוכה – הגם שחנוכה כוללת בתוכה כמה וכמה ענינים – מדגישים לכל לראש את שייכותה עם הגאולה: סיבת היום טוב היא נס פך השמן שאירע בקשר עם הדלקת המנורה בבית המקדש, ולאחר מכן היתה חנוכת המקדש על ידי החשמונאים (פינו את היכלך וטהרו את מקדשך). הרי זה מזכיר מיד ליהודי, ומוסיף אצלו עוד יותר באחכה לו בכל יום שיבוא ובנין וחנוכת בבית המקדש השלישי, והדלקת המנורה ע"י אהרן כהן גדול, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו".

נס חנוכה, שנקבע על נס פך השמן, קשור לגאולה האמיתית והשלימה מכמה בחינות, וכפי שהרבי מלך המשיח שליט"א אומר (דבר מלכות ש"פ מקץ תשנ"ב סעיף ח): "גילוי השמן שבתורה בחנוכה ובי"ט כסלו הוא גם ובעיקר בגלל שהולכים ומתקרבים לביאת משיח צדקנו, שנקרא "משיח" על שם המשיחה בשמן, כמו שכתוב "בשמן קדשי משחתיו", ועל ידו יהיה עיקר ושלימות גילוי השמן שבתורה, שילמד "סוד טעמי' ומסתר צפונותי'", ועד ש"באותו הזמן . . לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ועל אחת כמה וכמה בני ישראל ש"יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כו'", היינו, שעיקר הלימוד יהי' ברזין דרזין שבתורה, ולכן, ככל שהולכים ומתקרבים להתגלות של משיח צדקנו, הולך ומוסיף בהגילוי דשמן שבתורה, שזוהי ה"טעימה" מתורתו של משיח". 

ובהערה 78 הרבי מקשר זאת עם לשון הגמרא בקשר להדלקת נרות חנוכה: "יש לומר, שענין זה מרומז בדיוק לשון הגמרא (בנוגע לנר חנוכה) "יום ראשון מדליק אחת" (ולא "אחד") – שהדלקת נר חנוכה היא באופן שמדליק בחינת "אחת" שקאי על יחידה, יחידה שבתורה, שעיקרה ושלימותה בתורתו של משיח, בחינת יחידה הכללית".

גם מספר ימי חנוכה שייך לגאולה, כדברי הרבי: "ענין זה מודגש בחנוכה – שנוסף לכך שנקבע על נס השמן, שקשור עם משיח, יש בו שמונה ימים (ושמונה נרות), שמספר שמונה קשור עם משיח, שהוא מ"שמונה נסיכי אדם", ו"כינור . . של ימות המשיח שמונה (נימין); וכן בי"ט כסלו – שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", שבזה תלוי' ביאת המשיח, כדברי מלך המשיח להבעל שם טוב במענה על שאלתו אימת אתי מר, לכשיפוצו מעינותיך חוצה".

גם ההדלקה בשמן זית שייכת לגאולה, כדברי הרבי (בהערה 80): "להעיר שהדלקת הנרות בשמן זית הוא על דרך מה שכתוב במשיח (זכרי' יד, ד) "ועמדו רגליו על הר הזתים" (אור התורה וישלח רמח, א)". 

הרבי מסיים שם, שכל זה מודגש "בפרט בדורנו זה, שכבר נשלמו כל הענינים, וצריכים רק "לפתוח את העיניים" ולראות ש"הנה זה המלך המשיח בא"".

נס חנוכה נעשה על ידי שמן המשחה?

אחת ממצוות התורה הקשורה עם שמן, היא – להכין את שמן המשחה ולמשוח בו כהנים גדולים, מלכים וכלי המקדש. כפי שנאמר בתורה: "שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם" (שמות ל, לא).

שמן המשחה הינו שמן מיוחד מאוד, שהוכן פעם אחת בימי משה רבינו ולמרות שהשתמשו בו פעמים רבות הוא נשאר קיים בשלמותו לתמיד! וכדברי הגמרא: "אמר רבי יהודה: וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה? והלא תחילתו שנים עשר לוגין, וממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המילואים, וכולו קיים לעתיד לבוא"! אם כן, שמן המשחה נשאר שלם (גנוז באדמה) עד לזמן הגאולה שאז ישתמשו בו בכדי למשוח את הכהן הגדול (וגם את כלי המקדש לפי דעות מסוימות).

לגבי משיחת מלך המשיח, מסתפק ה"מנחת חינוך" אם הוא יצטרך משיחה בשמן או לא. ניתן לומר שהוא יצטרך משיחה (וכשמו "משיח") מכיוון שהמלוכה בטלה בעוונותינו כבר כמה שנים ואם כן מתחילה כאן מלוכה חדשה, אך לאידך מכיוון שסוף סוף הריהו מזרע דוד ושלמה דור אחר דור אין הוא צריך למשיחה מחדש כדין מלך בן מלך. 

ראוי לציין, שיש מן המפרשים הטוענים כי נס חנוכה נעשה גם הוא על ידי שמן המשחה!

בספר "קב הישר" כותב כי השמן שאותו מצאו בני ישראל לאחר שהם גירשו את היוונים ולאחר שכל השמנים נטמאו, היה שמן המשחה שנשאר כולו קיים לעתיד לבוא, וממנו השתמשו למנורה בדרך נס שמונה ימים. לפי הסבר זה ניתן גם להבין מאיפה הגיעה ה'תכונה' לשמן הזה להחזיק מעמד באופן ניסי. (ולפי זה צריך לומר, שהשמן שמצאו לא נגמר ביום השמיני אלא נשאר קיים גם לאחר מכן שהרי "כולו קיים לעתיד לבוא" והסיבה שלא השתמשו בו הוא רק מפני שכבר הכינו שמן חדש. דבר זה מתאים עם ביאורו של הרבי מלך המשיח, שהשמן דלק אך האש לא שרפה אותו).

אמנם, יצויין כי ישנם החולקים על חידוש זה וטוענים שלא ייתכן ששמן המשחה הוא השמן שאיתו הדליקו את המנורה, מכיוון שאת שמן המשחה בישלו עם סוגים של בשמים כפי שאומרת התורה, ואילו למנורה אסור לכמה דיעות להשתמש בשמן מבושל.

יש לציין גם כמה פרפראות ורמזים השייכים עם חנוכה והגאולה האמיתית והשלימה, וכפי שכותב בספר "מעשה ישראל" עמ' 14, ש"תיבת 'מעשה' היא בגימטריא 'חשמונאי' ו'משיח נאו', וכן מילת 'קדושה', לרמז שעל ידי מעשה או אפילו דיבור ומחשבה אחת של קדושה, כפי שפעלו החשמונאים, יכולין להבטיח שיהא אמנם משיח נאו, גם בלשון העמים, שיתגלה למטה בלשון עם זר, ועל ידי זה יקויים הייעוד ד"אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד" (צפני' ג, ט), וכפסק דין הרמב"ם בסיום וחותם ספרו (הלכות מלכים סוף פרק י"א) ש"יתקן את העולם כולו לעבוד ה' ביחד". 

כמו כן מובא בספרים שמילת 'משיח' הוא ר"ת 'מדליקים שמונת ימי חנוכה'. וכמו כן ר"ת של המילים 'נס גדול היה שם' (נגהש – 358), עולה בגימטרייה 'משיח' (358), וכן הר"ת של המילים 'נס גדול היה פה' (נגהפ – 138) עולה בגימטריא 'מנחם' (138) שמו של מלך המשיח.

מי ידליק את מנורת החנוכה שתעמוד בבית המקדש השלישי?

תחילה יש להדגיש ולהבהיר, שברור הוא שבבית המקדש עצמו ידליקו – מלבד מנורת בית המקדש – גם את נרות החנוכה 'בחצרות קדשך', במקום המיוחד שבו גילה הקב"ה אהבתו לישראל ושם עשה את הנס הנפלא הזה, ומה אם בשאר המקומות חייבים אנו להדליק 'על פתח ביתו מבחוץ' כל שכן וק"ו שידליקו נרות במקום שבו נעשה הנס!
אלא שנותר לנו לעיין, מי בעצם יזכה בזכות הגדולה והנפלאה הזו, להדליק את נרות חנוכה במקומם העיקרי?
בשיחה מחג החנוכה תנש"א אמר הרבי מלך המשיח שליט"א: "מסתבר לומר (אף שעדיין צריך-עיון בזה) שלעתיד-לבוא כשידליקו את נרות החנוכה "בחצרות קדשך", יהיה דין קדימה לאהרן הכהן להדליק גם את נרות החנוכה . . מכיון שאהרן הכהן מדליק את מנורת בית המקדש שזמן הדלקתה קודם לזמן הדלקת נרות חנוכה יש-לומר שממנורה למנורה ומנרות לנרות – יש לו דין קדימה גם בנרות חנוכה שבחצרות קדשך".
כך גם בהתוועדות שבת חנוכה שלאחרי אמירת הדברים דלעיל, אמר הרבי שליט"א: "ויהי רצון שמהדיבור בכל זה ואחכה לו בכלל – יתקיים הדבר בפועל ממש: ביאת משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, ונראה כיצד אהרן מדליק את המנורה בבית המקדש השלישי, וגם – "והדליקו נרות בחצרות קדשך" ותיכף ומיד ממש". (בדברי הרבי נאמר שאהרן ידליק את מנורת המקדש "וגם – והדליקו" כו', אך אינו מפורש לגמרי האם ה'והדליקו נרות' של חנוכה יתקיים ע"י אהרן כה"ג, או ע"י אחרים).

המעניין הוא, שבשנה שקדמה לשיחה זו – בשנת תש"נ – התבטא הרבי: "שבאים לגאולה האמיתית והשלימה . . ורואים כיצד אהרן כהן גדול מדליק את המנורה בבית המקדש, וכולם מנגנים ביחד "הנרות הללו כו'" – "ברוב עם הדרת מלך".
מדברים אלו ניתן להסיק שאהרן כהן גדול ידליק גם את הנרות שאודותם מנגנים 'הנרות הללו', שהם נרות חנוכה, ומכאן נראה שאכן ברור הוא הדבר שהדלקת החנוכיה שתהיה בבית המקדש תהיה ע"י אהרן כהן גדול. אך כאמור בשיחה שנאמרה לאחר-מכן אומר הרבי שליט"א שעדיין צריך עיון בזה.

האפיזודה הבאה אף היא מעניינת לכשעצמה: כאשר התקיים בהשתתפות הרבי מלך המשיח שליט"א מעמד ה'סאטעלייט' העולמי של הדלקת נרות חנוכה בו-זמנית ב-770 בית משיח, בכותל המערבי ובערי בירה נוספות בעולם, בשנת תש"נ, נשא הרב מרדכי אליהו דברי ברכה ברחבת הכותל המערבי. בדבריו ציין בהתרגשות רבה כי כאשר ייבנה בית המקדש במהרה בימינו, בוודאי יכבד אהרן הכהן את הרבי להדליק את נרות המנורה הטהורה – שהרי בהלכה נפסק כי "הדלקה כשרה בזר" – וזאת משום שבשנות הגלות דאג הרבי להדליק אלפי שלהבות של נשמות ישראל בכל אתר ואתר.
בהשגחה פרטית בדיוק באותם רגעים אירעה תקלה טכנית, ורק המראות הועברו בשידור ואילו הקול לא נשמע ב-770 בית משיח. הרבי עמד על בימת קדשו ועקב בדריכות אחר נאומו של הרב אליהו. מסופר כי לאחר מכן ביקש הרבי לדעת את תוכן הנאום המלא של הרב אליהו, והקדיש לכך תשומת לב מיוחדת…

והעיקר הוא כדברי הרבי שהובאו לעיל – "שמהדיבור בכל זה ואחכה לו בכלל – יתקיים הדבר בפועל ממש: בביאת משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ונראה כיצד אהרן מדליק את המנורה בבית המקדש השלישי וגם – "והדליקו נרות בחצרות קדשך" ותיכף ומיד ממש".

ובשיחה נוספת: "..וממשיכים לחגוג את ימי החנוכה כולם יחדיו "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", מנער ועד זקן, מזקן ועד נער, ומנער קטן עד לזקן מופלג, עד מאה ועשרים שנה – בארצנו הקדושה, בירושלים עיר הקודש, וב"מקדש אדנ-י כוננו ידיך". ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד ממש".

…

חשוב להדגיש כי דברי הרבי מלך המשיח שליט"א המצוטטים כאן הם משיחות בלתי מוגהות.

הביא לדפוס: שניאור זלמן נוימן.

תודה מיוחדת לרב מנחם הכהן כהן, רב קהילת חב"ד בית מנחם באר שבע.

…

מקורות: תלמוד בבלי שבת כ"א, ב. משנה תורה לרמב"ם הלכות מגילה סוף פרק ב, הלכות חנוכה פרק ג הלכה ג. אגרת הטיול דרוש אות מ. ספר החיים חלק ג תחילת פרק ז. בן איש חיל חלק ב דרוש א לשבת תשובה דף ב. מגיד מישרים פרשת ויקהל. מנות הלוי בהקדמה. ספר התודעה עמ' א'שמג. הוריות יא, ב. רש"י על שמות ל, לא. ספר קב הישר פרק צו. לקו"ש חט"ו חיי"ש ה. ספר שבת של מי על שבת כא, ב בתוד"ה שהיה. ספרי פרשת פינחס כח, ה. וראה רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א ה"ז וח' ובספר המצוות שורש י'.

שיחות הרבי מלך המשיח שליט"א: דבר מלכות – קונטרס 'תורה חדשה מאתי תצא' (תנש"א). שבת פרשת בראשית תנש"א. דבר מלכות – קונטרס 'הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם' (תשנ"ב). לקוטי שיחות חלק כ' עמוד 456, וחלק ה' עמ' 172. ערב חנוכה תש"נ. ועוד.