מה עדיף בטיפול זוגי: איש מקצוע או רב חסידי?

ראיין: שניאור חביב, בית משיח

האמת, שכשעלה הרעיון לראיין את הורי הרב יצחק ושמחה חביב לקראת ט"ו באב, חשבתי שיהיה לי מוזר לשבת מולם כמראיין, אולם אחרי שלש שעות של שיחה מרתקת, יצאתי מלא תובנות ומחשבות על זוגיות וחיי משפחה.

מאז ומתמיד היו הורי עסוקים בהבנת הנפש. אני זוכר את השיחות הארוכות ביניהם כשהחלו את דרכם הציבורית וניהלו את תלמוד תורה חב"ד בגילה ולאחר מכן כשלוחים לדוברי צרפתית בירושלים. דיונים פסיכולוגים וניתוח תופעות התנהגותיות היו אורחים קבועים בסלון ביתנו בקומה הרביעית של הרוזמרין 6 בגילה – הבית בו גידלו הורי באהבה את עשרת ילדיהם.

בכלל, יש סוגים רבים של שלוחים, והם מתחלקים בהתאם לאופי ולכישרונות שלהם. יש שלוחים שבטבעם הם עסקנים, ישנם אנשי עסקים, יש כאלו שהם אנשי מכירות מעולים ויש כאלו שסוחפים המונים בקסם האישי שלהם. ההורים שלי הם שלוחים שמבינים בנפש. זה מתבטא בשיעורים, בהתוועדויות, בצורת הקירוב, בהכל.

בשנים האחרונות, חלק ניכר מפעילותם מוקדש לייעוץ וטיפול זוגי. בהדרכת חתנים וכלות, בטיפול במשברים וסיוע לאנשים להתמודד עם אתגרים מורכבים שהחיים מזמנים להם. לקראת חמשה עשר באב, היום בו היו בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים כדי לבנות בית נאמן בישראל, טיפסתי שוב את ארבעת הקומות אל בית הורי וישבנו יחד לשיחה מרתקת סביב שולחן העץ האליפטי הישן, שאוצר בתוכו בדיסקרטיות אדוקה, בדיוק כמו הורי, מאות ואלפי סיפורים שונים ומשונים של בני זוג שהגיעו על סף פירוק התא ויצאו מכאן לדרך חדשה, מאוחדת ומרגשת אחרי הרבה עבודה ויגיעה עצמית, ליווי, תמיכה והכוונה מתאימה.

ברמה האישית, תמיד מרתק אותי לראות אותם עובדים יחד בהרמוניה מושלמת. מעבר לכך, שהעבודה בצוותא פותרת קונפליקטים הלכתיים מובנים, לכל אחד התפקיד המדויק המשלים את השני. כמו שני מלכים בכתר אחד וכל מלכות נותנת לחברתה את כל הקרדיט. אימא שלי מביאה איתה את הרקע המקצועי, את התארים, הקורסים הרבים והמידע המקצועי הרב. אבא שלי מביא את הכישרון, את חדות המחשבה, את האבחון המדויק. "מבחינתי זאת אומנות", אמר לי אבי כששאלתי אותו האם הוא רואה את עצמו כרב או כאיש מקצוע. אומנות זה שילוב של ידע, טכניקה ובעיקר המון כישרון ואת זה יש לשניהם ובשפע.

רב או פסיכולוג?

איך הגעתם מעולם של שליחות ופעילות לתחום של טיפול וייעוץ זוגי?

למעשה, אפשר לומר שזה פשוט קרה. זה התחיל עם זוגות ומשפחות של דוברי צרפתית שהגיעו אלינו כשלוחים, עם בעיות בזוגיות ושלום בית. מטבע הדברים, נכנסנו לעובי הקורה. ברוך ה' הייתה לנו סייעתא דשמייא גדולה, והזוגות יצאו מרוצים. זה התפרסם מפה לאוזן, והחלו להגיע אלינו זוגות נוספים. הבנו שאסור לנו להזניח את המתנה הזו שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא, ואם יש לנו יכולת לסייע לזוגות לבנות בית יהודי אמיתי, אנחנו חייבים לנצל אותה. התחלנו להתמקצע, ובשנים האחרונות, לצד הפעילות השוטפת של בית חב"ד בקרב דוברי צרפתית ברחבי העיר, אנו מקדישים חלק מהיום לטיפול אינטנסיבי וייעוץ לזוגות.

למעשה, התחלתם להתעסק בזה כשלוחים, והמשכתם כאנשי מקצוע. לעיתים קרובות עולה הדילמה האם לפנות לרב או לאיש מקצוע. מה דעתכם בנידון?

שאלה מצוינת. אנחנו מאמינים שהתורה היא מקור המידע בעולם, התורה הקדימה באלפי שנים את כל התיאוריות והתורות הפסיכולוגיות להבנת וטיפול בנפש. כך שהכל נמצא בתוך התורה. ומתוכה אפשר להגיע גם למקומות שהמדע עדיין לא הגיע אליו.

יחד עם זאת, להיות רב תלמיד חכם, זה לא מספיק כדי לפתור עניינים שקשורים לזוגיות. בדיוק כמו שהגמרא אומרת שמי שאינו בקי בגיטין וקידושין לא יעסוק בזה אפילו שהוא תלמיד חכם גדול בכל התורה כולה. וזאת משום שהדבר מצריך הבנה ספציפית מאוד. גם כאן, צריך להבין שלא כל רב או משפיע יכול לפתור משברים בזוגיות.

לפעמים מדובר באמת במקרים קלים שאפשר לפתור בשיחת חיזוק או בהכוונה קלה, ולעיתים ישנם מצבים מורכבים עדינים שבאמת נדרשת מומחיות. במקרים כאלו לפעמים אמירה לא נכונה או טיפול שגוי, יכול להוביל לאסון ר"ל. ישנם גם מצבים מטעים, שסיפורים שוליים מסתירים בתוכם פרשיות מהעבר ורק בטיפול מקצועי, וכמובן הרבה סייעתא דשמייא, אפשר לעלות על זה ולפתור את הבעיות.

כך שעיסוק בתחום, אינו עניין לכל משפיע או רב, אלא רק למי שיש לו את ההבנה הספציפית ואת הניסיון בתחום של זוגיות. לפעמים בחור מתייעץ עם המשפיע שלו. המשפיע שלו יכול להיות אברך צעיר שהיה שליח בישיבה, או ר"מ צעיר. לבחור זה נפלא. אבל ברגע שנבנית כאן משפחה, כשמדובר על חיים זוגיים, לא בטוח שיש לו את הכלים ואת היכולת לייעץ בתחום. האברך כמובן יכול להמשיך להתייעץ עם הרב על עבודת ה' שלו, ועל סדרי הלימוד וכו' אבל בזוגיות צריך מישהו שיש לו הבנה בזה.

פעם הגיע אלינו זוג לייעוץ, התחלנו לעבוד אתו, ולאט לאט התחלנו לראות פירות. המצב השתפר פלאים, ואז יום אחד האישה מתקשרת ומודיעה שהם מפסיקים לבוא לפגישות. היא סיפרה שחברה טובה שלה, אמרה לה שהיא צריכה רק 'משפיעה טובה' שתבין אותה ותדריך אותה והכל יסתדר. כמה חודשים לאחר מכן, התקשר אלי הבעל וסיפר שהם כבר בהליכים מתקדמים של פירוק התא המשפחתי ל"ע.

אז לדעתכם כדאי לפנות לאיש מקצוע?

כן, אבל לא לכל אחד. אין ספק שידע בפסיכולוגיה או פסיכואנליזה ושליטה בשיטות טיפול מדעיות כאלה ואחרות מעניקות יתרון משמעותי בטיפול. הבעיה הגדולה של המדע, היא שהוא לא מתעסק עם מטרות החיים. הוא מתעסק רק עם הסיבות, עם הצורות והביטויים של החיים אבל לא עם מטרת הקיום.

מתעלמים מהנהג

במילים אחרות, מה שעשו פרויד ואחרים, דומה לחוקר שיושב שנים ועורך מחקר על מה גורם למכוניות לפנות ימינה ושמאלה וטוען שפנס האיתות הוא הגורם לפניית המכונית. המחקר שלו מגובה בעובדות וסטטיסטיקות נכונות, אבל הוא לא מבין שלא האיתות גורם לרכב לפנות, אלא הנהג שיושב בו ומסובב את ההגה לפי רצונו.

ננסה להסביר את זה במושגים של חסידות. המדע מתייחס רק לנפש הבהמית. מבחינה אקדמית, הוא חייב להתעלם מקיומה של הנפש האלוקית. אז מי שיש לו רק נפש בהמית, כמו גוי למשל, טיפול פסיכולוגי רגיל יכול לעזור לו ולפתור את הבעיות שלו. אולם מי שיש לו נפש אלוקית, והוא מקבל טיפול שמתעלם לגמרי ממציאותה, מהצרכים שלה, מהרצונות שלה, הטיפול לא יתאים לו. אצל יהודי, הנפש האלוקית משחקת תפקיד במכלול הנפשי.

כמו שלא לומדים סופרות סת"ם ב'בצלאל' או בבית ספר לאומנות גרפית, ואת אומנות המילה לא לומדים בפקולטה לרפואה, כך טיפול בבית יהודי לא ניתן ללמוד בחוג לפסיכולוגיה. מטפל שאינו שומר תורה ומצוות או מי שמטפל רק בשיטות מדעיות ולא מתייחס לפן הרוחני–אלוקי של המשפחה היהודית, לא יוכל לתת טיפול מתאים למשפחה חסידית שרוצה לבנות בית יהודי – בנין עדי עד.

אנחנו רואים את זה לא פעם במכתבים של הרבי. הרבי ענה ליהודים שפנו עם מגוון בעיות הקשורות לתחום הפסיכולוגי 'יתנהג על פי שולחן ערוך'. מה הקשר חיים על פי שולחן ערוך להפרעה נוירוטית? מסתבר שאצל יהודי הנפש האלוקית והקשר לקדוש ברוך הוא הם מרכיב מהותי במערכת הנפשית ואי אפשר להתעלם מהם. וכאשר ברורה לאדם מטרת חייו בעולם והקשר שלו לבוראו מגיע לנקודה של הבנה והשלמה, משם הדרך לתיקון סלולה.

אז אם אני מבין נכון, רצוי לבחור מטפל מקצועי שהוא גם חסיד. 

בהחלט. לא רק רצוי, אלא חובה. ועוד יותר מזה, לא מספיק שהוא סתם יהיה חב"דניק, אלא שיהיה אחד כזה ששואב את ידיעותיו מהתורה והחסידות ונותן מקום בטיפול לנפש האלוקית, לצרכיה ורצונותיה מחד, אבל גם בעל ידע מקצועי ומנוסה בטכניקות השונות. רב גדול, מומחה בהלכה או משכיל גדול בחסידות לא בטוח שייתן את המענה הנדרש במצבים קליניים. לכן צריך למצוא מישהו שמשלב בין השניים. ברוך ה' כיום ישנה התפתחות גוברת והולכת וניתן למצוא רבים המשלבים בין הבנה מקצועית וטכניקות להבנת הנפש כפי שמופיעה בחסידות ובמכתבים של הרבי.

אין 'תפקידים' בזוגיות

אחת התופעות כיום בציבור החרדי וזה מתחיל לחלחל גם בציבור החב"די, הוא שנשים הופכות למפרנסות עיקריות. מה שגורם לנשים רבות להשקיע בקריירה ותארים, לעיתים הן מגיעות למשרות בכירות, ויש הטוענים שזה מוביל לטשטוש התפקידים המסורתיים של הגבר והאישה בבית. מה דעתכם על כך?

"אני לא מאמינה במילה 'תפקיד' בזוגיות". אומרת אמא שלי, "תפקיד זה מלשון פקודה ולפקד והבית היהודי לא מתנהל על ידי 'תפקידים' ומפקדים. היהדות מאוד ברורה בנושא הזה, וזה גם מתחבר למה שאמרנו קודם על המטפל שלא מחובר לחסידות. היהדות רואה בתא המשפחתי מציאות הרמונית, לא שוויונית. המקום של הגבר והאישה בבית הוא שונה. כל אחד צריך לעשות את המקסימום של העבודה שלו ורק כך כל אחד מגשים את היעוד שלו ויחד הם יוצרים מנגינה הרמונית מופלאה.

תארו לעצמכם תזמורת שמורכבת מכלי אחד, או שהנגן מחליט להחליף את צורת הנגינה בכלים, הוא מתופף על הפסנתר ומקליד על התוף כמו על הקלידים, אין ספק ששום דבר יפה לא יצא מזה.

החיים המודרניים, מקדשים את עיקרון השוויוניות. הכל חייב להיות שוויוני. לפי הדעה הרווחת אצל יועצים זוגיים בציבור הכללי, צריכה להיות חלוקה שוויונית של הזכויות והחובות בבית. הבעל והאישה צריכים להתחלק שווה בשווה בכל המטלות של הבית. הרעיון הזה מובן כאשר מתעסקים רק בצורות החיים ולא במטרות החיים.

המתכון לזוגיות בריאה

הרמב"ם נותן הגדרות מאוד ברורות למקום של האיש ולמקום של האישה בבית. וכך כותב הרמב"ם בהלכות אישות פרק ט"ו: "וכן ציוו חכמים שיהא אדם מכבד את אישתו יותר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי ממונו, ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהא דיבורו עימה בנחת ולא יהא עצב ולא רגזן.

וכן ציוו על האישה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדי ויהא עליה מורא ממנו ותעשה כל מעשה על פיו, ויהא בעיניה כמו שר או מלך וללכת בתאוות ליבו ומרחקת כל מה שישנא, וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה יישובם נאה ומשבח".

ההלכות הללו הן לא 'פרימיטיביות', 'חשוכות' או 'לא רלוונטיות' ח"ו. אלא המתכון הבריא של בורא עולם, לחיי זוגיות טובים ומאושרים. כשכתוב בחסידות שהאיש הוא 'משפיע' והאישה היא 'מקבל' זה לא תיאוריות רוחניות, חייב להיות לזה ביטוי מעשי בהתנהלות בבית. וכשהיוצרות מתחלפים, מתחילות הבעיות.

היה לנו מקרה של זוג שהגיע עם בעיות רבות בשלום בית. היא הייתה מנהלת סניף בנק, בעלת תואר שני שנישאה מאוחר מאוד, הוא היה צעיר ממנה בשנים, ועבד כשומר בכניסה לסופר. מהר מאוד הבנו שהבעיה היא בהיפוך שנוצר בבית.

זה לא היה קל. היה צריך לשכנע אותה שבעלה חייב לקחת אחריות על הבית למרות שהיא מרוויחה פי ארבע ממנו, אחר כך היה צריך לשכנע אותו שהוא מסוגל לזה. ושאין לו ברירה. הוא עשה עבודה על עצמו, וכשהוא החל להתנהג כמו 'משפיע' היא החלה להיכנס למקום של ה'מקבל'. זה הצליח וברוך ה' הם עלו על דרך המלך ומקיימים היום זוגיות בריאה וטובה.

משפיע, קח אחריות!

מה הכוונה להיות 'משפיע', מה זה אומר בתכל'ס? 

ההלכה אומרת שהבעל חייב לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו. לאישה אין ציווי כזה, משום שאצלה זה טבעי והיא אינה נזקקת לציווי. להיות משפיע, זה אומר להיות תמיד במצב של להוביל את המשפחה למצב טוב יותר. הן בגשמיות והן ברוחניות. בשביל זה, כמו בתוכנית עסקית, צריך שיהיה חזון, את החזון אפשר לבנות יחד אבל הגבר הוא זה שצריך להתוות את הדרך. אחר כך הוא צריך לקחת אחריות על החזון הזה, ולהוביל את המשפחה ברוח החזון. העובדה שאבא כל הזמן מוביל את המשפחה ומקדם אותה ברוחניות כמו בגשמיות, חייב להיות מורגש היטב גם אצל האישה וגם אצל הילדים.

הבעיה מתחילה כאשר האבא מוותר על האחריות הזו, או מרגיש שהוא לא מסוגל להוביל את הרכבת, הוא הופך לאחד הקרונות, ואז מתחילות כל הבעיות והכל מתחיל להתפורר. גם אם התא המשפחתי לא מתפרק בפועל ומבחוץ הכל מתפקד כרגיל, הכל בפנים מרוסק וזה בא לידי ביטוי אחר כך בילדים ובשלל צורות לא נעימות.

לעומת זאת, כאשר האבא לוקח את המקום של הקטר, כל הקרונות מתיישרים מאחוריו. כמובן שהוא צריך לעשות זאת מתוך חמלה, התחשבות והבנה של המטען הרגשי של בני הבית וצרכיהם הנפשיים הרוחניים והגשמיים.

הפסיכולוגית באה לחזות בפלא

לסיום, אמרת שאתה רואה את התפקיד שלך כ'אומנות'. במסגרת עבודתכם אתם נחשפים לסיפורים כואבים ומרגשים אין ספור. נשמח אם תשתפו אותנו בסיפור מיוחד.

אכן, יש הרבה מאוד סיפורים שמתגלגלים אצלנו בבית, אבל את הסיפור הבא אי אפשר לשכוח. הגיע אלינו מקרה מאוד מורכב משירותי הרווחה. זוג ללא ילדים שהמצב ביניהם היה קשה מנשוא. בהליך ארוך, גילינו שלאישה מערכת יחסים עכורה עם הוריה, ולא זו בלבד אלא שהוריה החרימו את נישואיה ואף לא השתתפו בהם. כיוון שהייתה מעורבת כאן גם נכות פיזית ורגשית, הזוג זכה לליווי צמוד של טיפול פסיכולוגי ושל מחלקת הרווחה.

הסתבר שבהוראת הפסיכולוג וכל הצוות המקצועי, האישה ניתקה כל קשר עם הוריה. בהוראתם היא ניסתה למחוק כל קשר רגשי אליהם עד כדי כך שחששה אפילו להזכיר את מציאותם. כשהמקרה הגיע אלינו, הבנו שבניתוק עם ההורים טמונה הבעיה. בניגוד לכל ההוראות של אנשי המקצוע, התחלנו לפעול להשכנת שלום בין האישה ובין הוריה.

זה היה תהליך ארוך מאוד ולא קל שבו היה צריך ללחוץ על כל הצדדים, אבל בסופו של דבר, עם הרבה סייעתא דשמייא הצלחנו להביא לפגישה בין הצדדים. במהלך המפגש בין ההורים לביתם, אחרי שהם שוחחו והצליחו להבין אחד את הצד של השני, פתאום עלה לי רעיון לערוך טקס נישואין מחדש בהשתתפות ההורים, כדי לתקן את החוויה השלילית של חופה ללא ההורים.

יצרנו קשר עם אולם שמחות, הגענו בשעת צהריים, הזוג, ההורים ומעט חברים. וביימנו שוב את החתונה עם הקבלת פנים, השמחה והריקודים והפעם כמובן בהשתתפות ההורים.

במהלך כל הטקס הבחנתי באישה אחת שעומדת ובוחנת את כל האירוע בחשדנות מה. בסוף הטקס המרגש היא ניגשה אלי, הציגה את עצמה כ'חברה' של הכלה, אמרה שהיה מאוד מרגש והודתה לי בהתלהבות. אולם משהו בהתנהגותה של האישה היה מוזר בעיני. לאחר ה'חתונה', ערכתי בירור קצר, והתברר לי שאותה אישה היא הפסיכולוגית הראשית המלווה את התיק. והיא זו שהטילה את כל כובד משקלה כדי לנתק את היחסים בין הבת להוריה. כששמעה על הטיפול שלנו, היא לא יכלה להתאפק ובאה לחזות בפלא במו עיניה.