פעילות בצל הקורונה: "המטען היהודי" של המשלחת הברזילאית

אברהם רייניץ, מגזין בית משיח

מצות במטוס הצבאי של נשיא ברזיל

שבועיים לפני חג הפסח. משלחת ממשלתית רמת-דרג מטעם ממשלת ברזיל, בראשות שר החוץ הברזילאי, עומדת לסיים ביקור בזק בארץ ישראל, לצורך בדיקת המצאה ישראלית למלחמה בקורונה. בין חברי המשלחת בולט גם מר אדוארד בולסונארו, בנו של נשיא ברזיל, ולצידו יועץ התקשורת של ארמון הנשיאות מר פביו וויינגרטן.

לפתע מצלצל הפלאפון של יועץ התקשורת. על הקו ידידו הקרוב, הרב לייב רוטנברג, שליח הרבי בברזיליה, בירת ברזיל. "פביו", הוא פותח בנימה חברית, "אני צריך ממך טובה מיוחדת ודחופה…"

בדקות הבאות נחשף פביו לבעיה שהעסיקה את חסידי חב"ד בברזיל לקראת חג הפסח – המחסור החמור במצה שמורה. השמים סגורים תקופה ארוכה, ולאחרונה נסגרו גם הגבולות היבשתיים. מעט המצות שאיכשהו הצליחו להביא מארצות–הברית, אזלו. 'האם אפשר לשלוח איתכם כמה מאות ק"ג של מצות?' שאל השליח המודאג מעבר לים.

פביו, בעצמו יהודי שומר תורה ומצוות, זכר היטב מי בא לעזרתו לפני כמה חודשים, כאשר נחת בברזיליה במסגרת עבודתו בארמון הנשיאות, וגילה כי שכח להביא איתו את התפילין. הוא התקשר לרב רוטנברג, שהגיע מיד לארמון הנשיאות עם זוג התפילין שלו, והמתין עד שיסיים את תפילתו.

"אעשה ככל יכולתי כדי להעלות את המצות על הטיסה", התחייב לשליח, "רק תשלח לי בבקשה תמונה של מצות–שמורה כדי שאוכל להסביר לחברי המשלחת במה מדובר…". התמונה הועברה בוואצאפ, חברי המשלחת קיבלו הסבר על חשיבות המאכל היהודי לחג הפסח והבעיה החמורה של הקהילה היהודית, והתקבלה הסכמה עקרונית.

השליח היה מרוצה, וכבר החל לטפל בהזמנת טון מצות, אלא שאז התברר כי השמחה לא תהיה מושלמת שכן המשלחת הברזילאית הגיעה במטוס צבאי קטן, שאין בו מקום ייעודי להובלת מטען… בסופו של דבר שכנע מר פביו וויינגרטן את חברי המשלחת לקחת איתם למטוס חלק מהמצות, בתור 'מטען אישי' שלהם, וכך עלו חברי המשלחת למטוס כשכל אחד נושא עמו ביד אחת את תיקו האישי, וביד השניה – חבילות מצות עבור הקהילה היהודית בברזיליה.

"אמנם מבחינת הכמות – לא הצלחתי להביא אלף ק"ג מצות שרציתי" שיתף אותי הרב רוטנברג בתחושותיו לאחר הצלחתו החלקית של המבצע, "אבל מבחינה איכותית – זה היה 'בירור' של ברזיל לקראת הגאולה. כאשר שר החוץ של ברזיל, ובנו של הנשיא, לוקחים איתם חבילות מצות בתור 'מטען אישי' למען הקהילה היהודית – זה בהחלט צעד חשוב לקראת הגאולה בה יקויים הייעוד והיו מלכים אמניך'", הוא אמר בהתרגשות.

כאשר נחתה המשלחת בברזיליה – אגב: אחרי 4 עצירות בדרך, מכיוון שכאמור מדובר במטוס צבאי קטן שאינו יכול לעשות את הדרך הארוכה לברזיל בטיסה ישירה… – נפגש הרב רוטנברג עם מר אדוארד בולסונארו והודה לו על המאמץ המיוחד שעשה עבור כל השלוחים בברזיל, תוך שהוא מסביר את המשמעות הרוחנית של המצות. בנו של הנשיא התרגש מאוד והעניק לשליח חיבוק גדול.

הרב רוטנברג עם בנו של נשיא ברזיל מר אדוארד בולסונארו.

ניסים מתגלגלים בקהילה היהודית

בעוד שבארץ ישראל מגיפת הקורונה הולכת ודועכת בחסדי שמים – בעולם הרחב הנגיף ממשיך להשתולל ולגבות קרבנות. לאחרונה חצה מניין המתים בעולם את רף ה–3 מיליון, כאשר המוקד המרכזי של המגפה נמצא בברזיל, שבשבוע האחרון דיווחה על יותר מ–4,000 מתים ביממה אחת!

מומחי בריאות מזהירים שמערכת הבריאות בברזיל נמצאת על סף קריסה. "זה כמו כור גרעיני שנוצרה בו תגובת שרשרת שיצאה משליטה", אמר לסוכנות הידיעות רויטרס מיגל מיקולליס, רופא ברזילאי שמשמש גם כחוקר באוניברסיטת דיוק שבארה"ב.

אולם למרות המצב הרפואי הקשה ברחבי המדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה – בקהילות היהודיות מדברים על ניסים גלויים. מספר הנדבקים קטן באופן יחסי משאר האוכלוסייה, ורובם מקבלים את הקורונה בעוצמה קלה.

בשיחה עם הרב שמאי ענדע, מרא דאתרא של קהילת חב"ד וראש ישיבת תומכי תמימים בפאולו שבברזיל – הוא מתבטא בהתפעלות על הניסים והנפלאות שמתגלגלים בשנה האחרונה בקהילה החב"דית.

"גם בתקופות בהן גל התחלואה עלה, איני יודע אם יש בית כנסת חב"די אחד שנסגר לגמרי. גם בזמן שרוב בתי הספר נסגרו, ישיבת תומכי תמימים נשארה פתוחה כל הזמן, ועברנו את זה למעלה מדרך הטבע". הוא עצמו חלה בקורונה בשנה שעברה, אבל יצא מזה די בקלות. כמוהו גם רבים מבני הקהילה החב"דית.

"ביקשתי מהרבי ברכה עבור הישיבה ובית הכנסת, ובמענה שקיבלתי מהרבי באמצעות ה'אגרות–קודש', כתב הרבי שצריכים ללמוד מהרבי הריי"צ, שלא התפעל מהעלמות והסתרים, ופעל מתוך מסירות נפש להפצת התורה והיהדות", מספר הרב ענדע, ומאחל ש"נראה כבר את הסוף של המגיפה, ולכל בני ישראל יהיה אור במושבותם בהתגלות של הרבי תיכף ומיד".

הרב ענדע, שרגיל להגיע לבית חיינו כמה פעמים במהלך השנה, בדרך כלל עם קבוצות גדולות של מקורבים, נתקע בשנה האחרונה בברזיל, ורק בניסי ניסים הצליח להגיע ליו"ד שבט האחרון ל'בית חיינו'. "אשרת הכניסה לארצות הברית, שהוצאתי לפני כמה שנים, הסתיימה בדיוק ביו"ד שבט… כתבתי לרבי שאני מוכרח לנסוע וביקשתי את ברכתו. עוד באותו יום קיבלתי תשובה חיובית, והספקתי להגיע להתוועדות המרכזית ב–770 ממנה אני שואב חיות מיוחדת".

הרבי מורה לפתוח את בית הכנסת

בעוד שברוב מדינות העולם הטילו הגבלות חמורות במסגרת המאבק בקורונה – בברזיל ניטש מאבק בנושא בין הנשיא בולסונארו שזלזל בנזקי הקורונה לבין מושלי המחוזות שביקשו להטיל הגבלות מקומיות. ובתווך – כמו בהרבה מדינות – בית המשפט מתערב…

כך נוצרו הגבלות כלאיים, שמצד אחד אסרו על פתיחת בתי כנסת לתפילה בציבור, ומצד שני התירו את פתיחת המקום למתפללים בודדים. במצב זה, המשטרה נמנעת מאכיפת ההגבלות.

בשיחה עם שליח הרבי בשכונת ברוקלין בפאולו ברזיל, הרב יעקב גרנשטט, שמנהל גם את מוסדות החינוך 'אור מנחם', הוא מספר על ההתמודדות בשליחות וכן על ניהול מערך הלימודים בתקופת הקורונה:

"כאשר הקורונה הגיעה לברזיל, לפני פסח בשנה שעברה, בשבועות הראשונים כולם היו בפחד גדול. השמועות על התחלואה הקשה והנפטרים ר"ל בקראון הייטס, הבהילו את כולנו. כמו בהרבה מדינות, גם אצלנו סגרו בתחילה את הכל, ואת ליל הסדר עשינו לבד בחיק המשפחה. אולם אחרי פסח אשתי כתבה לרבי, ולמרבה הפתעתנו קיבלנו מהרבי מענה ברור שאינו מותיר מקום לספק. הרבי כתב שהוא נדהם לשמוע שבבית הכנסת אין מניין ולפעמים בית הכנסת סגור, ובטח יעשו כל התלוי בהם כדי לתקן את המעוות וידאגו שבית הכנסת ייפתח, כי בית כנסת צריך להיות מגדל–אור להפיץ לכל הסביבה.

באותם ימים, זה היה מופרך. כולם היו סגורים ומפוחדים בבתיהם. דיברתי עם שתי משפחות חב"דית בשכונה שלנו, ועוד משפחה חב"דית משכונה אחרת, ויחד הצלחנו לארגן מניין מצומצם בבית הכנסת. בשבתות, כאשר בני המשפחה מהשכונה המרוחקת לא יכלו להגיע – היינו צריכים להשיג כמה מקורבים להשלים את המניין. ב"ה הצלחנו לשכנע כמה צעירים, מאז ועד היום בית הכנסת לא נסגר ליום אחד.

לימודי קודש, ללא לימודי חול

לגבי הלימודים בבית הספר, זה כבר היה יותר מורכב. באופן רשמי, הממשלה הורתה על סגירת בתי הספר מתחילת המגיפה ועד אחרי חגי תשרי. אז הייתה דעיכה קלה של המגיפה, ולמשך כמה שבועות הוסרו ההגבלות, אך תוך זמן קצר החל הגל הנוכחי להכות בעוצמה רבה ושוב התקבלה ההוראה לסגור את בתי הספר.

לאורך כל התקופה הזאת לא יכולנו לקיים את הלימודים בבניין בית הספר, מחשש להלשנות, אך קיימנו לימודים לא-רשמיים בבית חב"ד. באמצעות מחיצות חילקנו את בית הכנסת למספר כיתות, וגם בחצר בית חב"ד לומדים כמה כיתות.

היו גם כמה מעלות בתקופה הזאת: בדרך כלל לומדים אצלנו בשעות הצהריים לימודי חול, אולם מכיוון שבשנה האחרונה התבטלו הלימודים מצד הממשלה, ניצלנו זאת להגברת לימודי הקודש גם בשעות של לימודי החול.

בסביבה שלנו פועל גם בית ספר יהודי לא דתי, ומאז החלה הקורונה בית הספר הזה סגור. באופן בלתי–רשמי הם ארגנו מסגרת חלופית, באמצעות מדריכות שלימדו את הילדים בשכונות המגורים. בתחילה הם התאספו בקומה התחתונה של בתי המגורים, אלא שוועדי הבניינים לא ראו בעין יפה את ההתאספות של הילדים, ולא אפשרו להם להמשיך כך. הם פנו איפוא לבית חב"ד, וביקשו לקיים את הלימודים שלהם בבית חב"ד. הסכמנו לכך, בתנאי שיאשרו לנו ללמד את הילדים יהדות. הם הסכימו, וכך נוצרה לנו הזדמנות מיוחדת להכיר לילדים את היהדות באופן ישיר.

ביום רביעי האחרון התירו לפתוח את בתי הספר בתפוסה של 35 אחוז, וכעת אנו מתכוננים סוף סוף לחזור ללימודים בבית הספר.

ניסים ונפלאות בזכות ספר התורה

גם בקרב קהילת המקורבים רואים ניסים ונפלאות. מיד בתחילת הקורונה הכרזנו על כתיבת ספר תורה לזכות החולים, וב"ה רבים שרכשו אותיות לאחר שחלו בקורונה – החלימו בניסים גדולים.

פרסמנו על כך בפייסבוק ובשאר אמצעי המדיה ששימשו לקשר עם הקהילה בתקופת הסגר, והטלפונים לא פסקו. התקשרה אלי אשה בוכייה שבעלה בן ה–61 נדבק בנגיף ומצבו הידרדר במהירות עד שהובהל למחלקת טיפול נמרץ, וכעבור כמה ימים נואשו הרופאים מחייו. מכיוון שהוא היה אחד המתפללים הקבועים בבית חב"ד, היא בכתה וביקשה שנתפלל עליו.

אמרתי לה שתקנה עבורו אות בספר התורה, ובמקביל אבקש עבורו ברכה מהרבי. במענה שקיבלתי מהרבי היה מדובר על חלוקת מצה שמורה, והחלטתי להוסיף בחלוקת המצות לזכותו. לא חלפו 45 דקות, ואשתו קיבלה טלפון מהרופאים בטיפול נמרץ עם ההודעה המפתיעה שלפתע–פתאום כל המדדים התייצבו והחלו לעלות. עד אז הכל היה בקריסה, ופתאום מהפך!

הרב יעקב גרנשטט בכתיבת אותיות בספר התורה עם חתנו הרב אליהו אקסלרוד.

סעודות שבת 'אחד על אחד'

"לפני חמש שנים התחלנו שיעור תניא לעיון, ובחורף האחרון סוף סוף סיימנו את התניא", מספר הרב מנחם מענדל ניסלביץ', שליח הרבי ומנהל בית חב"ד לקהילה הישראלית בפאולו שבברזיל. "התוכנית הייתה לערוך אירוע גדול לרגל הסיום, אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. מול גלי הקורונה שהכו בברזיל במהלך החורף, והגיעו לשיאם בימים האחרונים – לא היה אפשר לערוך אירוע רגיל, ונאלצנו לחגוג את ה'סיום' בהתוועדות זום. שלחנו לכל אחד מהמשתתפים ארוחת ערב חגיגית ממסעדה מקומית, עם בקבוק משקה, וכך ישבנו ב'זום' להתוועד וחגיגת הסיום…

"קלקלתן זוהי תקנתן, וגם בתוך המציאות המאכזבת של תקופת הקורונה, אפשר למצוא גם הרבה נקודות אור: ראשית, כמות המשתתפים בשיעור הכפילה את עצמה בזכות העובדה שאנשים יכלו לשבת בביתם ולהשתתף בשיעור. שנית, במהלך השנה האחרונה יכולנו להביא להתוועדויות נואמים אורחים גם ממדינות רחוקות, שהשתתפו איתנו בהתוועדות בלי שנצטרך לממן את הטיסה והשהות שלהם בברזיל… כך התוועדנו לקראת שבועות עם גר הצדק הרב בנימין קלוגר; בחודש אלול עם הרב פישל ג'ייקובס שסיפר על חזרתו בתשובה, ובערב י"ט כסלו ערכנו 'סדר ניגונים' עם דודי הרה"ח ר' יוסף יצחק ניסלביץ מנחלת הר חב"ד. להתוועדות סיום התניא אירחנו את הרב תומר רותם ממדינת אקוודור השכנה".

נקודת אור נוספת רואה הרב ניסלביץ בסעודות ליל שבת הייחודיות לתקופת הקורונה: "בעבר היינו מזמינים עשרות ישראלים בכל שבת, מה שכמובן נפסק מאז פרוץ המגפה. אבל אז התחלנו להזמין בכל שבת זוג אחד, וגילינו שזו הזדמנות מדהימה להשפעה פנימית. אנחנו יושבים עם בני הזוג בלי לחץ של עשרות אורחים, פותחים נושאים לעמוק, ומתקדמים בקצב מהיר בהשפעת היהדות".

דואגים לערכות למשפחות היהודיות בעיר.

ערכת הסדר וערכת החסד

בשנה שעברה, כאשר הרב ניסלביץ שלח אימייל לכל מקורביו עם הצעה לשלוח את סימני הסדר, כדי שיוכלו לעשות את הפסח בבית – רבים מהם ענו לו בסגנון הזה: 'הרב מנדי, תודה על ההצעה, אבל אנחנו לא רוצים להטריח אתכם בימים עמוסים אלה. לא נורא אם שנה אחת לא נערוך את הסדר…'

הוא כמובן השתדל לשלוח לכמה שיותר ישראלים את סימני הסדר, אבל דווקא האדישות הזאת עוררה אותו לקראת פסח השנה, להגיע למצב שלא יישאר אפילו ישראלי אחד ללא סעודת החג וסימני הסדר.

כמו שלוחים רבים ברחבי העולם, גם הרב ניסלביץ הכין השנה ערכות של סעודה וסימני הסדר, אלא שהוא לקח את זה צעד אחד קדימה, ופנה אל המקורבים במבצע מיוחד: רכשו לעצמכם ערכת חג, ושלמו על ערכה נוספת שתשלח לזכותכם למשפחה נזקקת. רבים מהמקורבים התלהבו מהיוזמה, והתרומות הרבות שקיבל איפשרו לו להגיע השנה לכל הישראלים בעיר, ללא יוצא מהכלל.

"אנשים סיפרו לי אחר–כך שהרגישו סיפוק מיוחד כאשר אכלו את סעודת החג, ביודעם שברגעים אלה יושבת משפחה נזקקת ונהנית בדיוק מאותה סעודה טעימה שהם אוכלים, לצד המצות וסימני הסדר. הנתון המדהים הוא, שבתקופת הקורונה הגענו להרבה יותר אנשים מאשר בשנים קודמות, כאשר ערכנו סדר ציבורי רגיל".

ערכת ליל הסדר שנשלחה למאות המשפחות הישראליות.

הרבי: המקום בו לומדים תורה, הוא המקום הכי בטוח!

השתדלנו להביא לפניכם טעימה מחיי השלוחים בברזיל, ונסיים באפיזודה מרגשת ששמענו מהרב ניסלביץ:

בתחילת תקופת הקורונה בית הספר שלנו היה סגור. לאחר חודשיים, כאשר החליטו לפתוח את בית הספר – חששנו לשלוח את הבנות, מכיוון שבתנו הקטנה נמצאת במצב רפואי מורכב. הן למדו בינתיים בבית הספר 'משיח–קידס' של בנות השלוחים, ונדהמנו לראות כיצד הם מצליחים להחזיק את הילדים במשך כל שעות היום, וללמד אותם כמות של חומר וערכים כמו בבית ספר רגיל.

אבל אחרי הכל אין תחליף לבית ספר רגיל, וכעבור כמה חודשים חשבנו שהגיע הזמן לשלוח אותן חזרה לבית הספר. מכיוון שחששנו מאוד למצבה הרפואי של הבת הקטנה, החלטנו לכתוב לרבי ולשלוח את הילדים לבית הספר רק באם נקבל תשובה ברורה מהרבי.

התשובה שקיבלנו, הייתה מדהימה: היה זה מכתב מענה לבחור שנשאר בביתו, מתוך חשש שהישיבה היא מקום סכנה עבורו (שם מדובר היה בישיבה בלוד, לאחר הרצח של תלמידי הישיבה בבית הספר למלאכה על ידי מחבלי הפאדיון), ובין השאר כותב הרבי כך:

"למה תניאון את לב בני ישראל מעבור אל הארץ אשר נתן להם ה', כי הרי אמיתית הארץ אשר נתן להם ה' הם ד' אמות של תפלה וד' אמות של תורה, שמשחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא הם, ואי אפשר שיהי' זה במקום אחר כמו שהוא בישיבה, ובפרט כשנסע מן הישיבה ומחשבים המקום בו נמצא למקום יותר מובטח אף שזה היפך המובן בשכל איש הישראלי"!

כמובן שלאחר תשובה כל כך ברורה מהרבי, שהמקום הבטוח ביותר הוא דווקא המקום בו לומדים תורה – שלחנו את הבנות לבית הספר, וברוך ה' הכל עבר בשלום!