מאחורי הקלעים: הסיפורים והניסים של תשרי 'פלאות אראנו'

זלמן צרפתי, מגזין בית משיח

אחרי שנדמו הקולות, התפוגגו אדי המשקה, וחלפו כמעט שבועיים מאז שיעקב הלך לדרכו, כשמרבית האורחים כבר הגיעו לביתם, כולל אלו שאחרי נהר פרת – תושבי שכונת קראון הייטס מפנים את הראש אחורה בהשתאות אל חודש החגים שחלף.

זה התחיל עם לחשושים זהירים על תופעות פלאיות, אך ככל שחלפו הימים, חלקי הפאזל חברו זה לזה ויצרו תמונה ניסית של חודש תשרי שכולו פלא אחד גדול.

בעיצומו של שמחת תורה, אחרי מוסף, ניגש אלי אברך רזה בעל פנים עדינות ובמבטא אמריקני כבד, התחיל להודות לי בכל פה. בהתחשב במצב הכללי ב–770, לקח לי כמה שניות לנסות לאמוד את מצבו הנפשי באותו רגע, אבל ניכר היה שהוא מדבר מהלב. "תודה רבה, אין לי מילים להגיד לכם תודה רבה שבאתם מארץ הקודש", הוא אמר כשהוא מחזיק את ידי בין שתי ידיו. "השנה לא הגיעו כמו כל שנה, וכל אורח נוסף שמגיע, זה מוסיף שמחה ב- 770. אני יודע שזה לא היה קל, אז רציתי לומר לך תודה באופן אישי".

אכן, אין ספק שמספר האורחים השנה היה קטן משמעותית, היו שקראו לזה 'תשרי בוטיק', ועדיין המספרים היו מכובדים מספיק כדי למלא את 770, ואפילו עם קצת דוחק בשמחת תורה.

בימים שלפני תשרי, כשהצפי עמד על הרבה פחות, הוא כבר החל להדיר שינה מעיני עסקני השכונה. "בתחילת חודש אלול ישבנו עם עסקני השכונה ורופאים כדי לתכנן את חודש החגים", מספר הרב מנחם מענדל הכהן הענדל יו"ר מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח ומי שעומד מאחורי 'אש"ל – הכנסת אורחים'. "הרופאים היו בלחץ טבעי מהגעתם של אורחים מרחבי העולם, והצעתי שהאורחים ישהו שבועיים בבידוד בישיבה בפוקונוס ואחר כך יגיעו ל–770. הם שאלו אותי כמה אורחים יגיעו להערכתי? אמרתי להם: לפחות 500. הם נבהלו, ולא הסכימו למתווה הבידוד. לבסוף הסכימו שרק מי שיש לו נוגדנים יגיע, וכך אכן הודענו".

בפועל, הגיעו בסביבות 500 אורחים רק בתחילת תשרי, ועוד מספר דומה עד שמחת תורה, ולתופעה הרפואית שהתרחשה כאן בתשרי תשפ"א – אין שום הסבר הגיוני. ככל שזרם האורחים גבר – פחתו נתוני התחלואה. אלו לא תיאוריות חסידיות, אלה הנתונים הרשמיים שפורסמו באתר עירית ניו יורק.

כך, במקום לעסוק בימים אלו באומדן נזקים כמו שחששו רבים וטובים, אנו עסוקים בסיפור הניסים והנפלאות ובהלל והודאה להשם יתברך.

קיץ של חששות

החשש מחודש החגים התחיל עוד עמוק בתוך הקיץ. שכונת המלך, שיצאה מהגל הראשון מוכה וחבוטה כאשר איבדה דמויות מופת מתוך הקהילה בהם רבנים, ותושבים נכבדים – החלה להראות סימני התאוששות ראשוניים. נתוני התחלואה פחתו משמעותית, ורבים מהחולים שחלקם היו במצב קשה מאוד במשך חודשים ארוכים, החלימו בזה אחר זה והחלו להיראות ברחובות השכונה וב–770.

ואז החלו להגיע הדיווחים על הגל השני שמכה בעוצמה בארץ ישראל ובאירופה, ושלחו איתותים מפחידים אל העיר ניו–יורק שעדיין ליקקה את פצעיה.

"החשש היה אמיתי ומוצדק, והוא היה משותף לכל השכונות החרדיות של ניו יורק", אומר הרב הענדל. "אבל אצלנו בקראון הייטס החשש היה מוחשי יותר, בגלל התלמידים הרבים שהיו אמורים להגיע לכאן בתחילת אלול מכל העולם. תלמידות בבית רבקה, תלמידי ישיבות אהלי תורה וכמובן תלמידי הקבוצה. וזה עוד לפני האורחים הרבים שציפינו להם בתשרי".

"הרופאים אמרו את זה מאוד פשוט", מסביר הרב אברהם רייניץ תושב השכונה וחבר הנהלת הכנסת אורחים, "הם המשילו את המצב לקופסת גפרורים. כשכל הגפרורים יבשים – מספיק ניצוץ קטן שיבעיר את כל החבילה. זה היה המצב בגל הראשון. ברגע שזה התפרץ, זה התפרץ בעוצמה בלתי נשלטת. זה היה הזוי, כל עשר דקות יצא אמבולנס מהשכונה. אבל לאט לאט, כל משפחה שנדבקה הפכה להיות 'גפרור רטוב' והתחלואה התחילה לרדת, כמעט ולא היו נדבקים חדשים. גם כשנדבקו פה ושם, זה לא הגיע לכדי התפרצות בגלל חיסון העדר שנוצר מריבוי של 'גפרורים רטובים' שכבר נדבקו.

"מהבחינה הזו, הגעתם של המוני תלמידים ותלמידות לשכונה, גם אם הם עוברים בידוד, כמוה כהכנסת 'גפרורים יבשים' לחבילה. מה שללא ספק אמור להעלות משמעותית את הסיכויים להתפרצות במקרה של הדבקה, וזה מה שכל כך הפחיד כאן את הרופאים". מסביר הרב רייניץ.

זו הסיבה שהמתווה שביקשו רופאי השכונה, היה לאשר רק את הגעתם של 'גפרורים רטובים', כלומר כאלו שחלו ופיתחו בגופם נוגדנים לוירוס. את בקשתם הם העלו במכתב הרופאים המפורסם שנחתם על ידי רופאי השכונה וגובה על ידי רבני השכונה, ומאוחר יותר גם על ידי רבני חב"ד בארץ ישראל. ההגעה ל-770 מוגבלת למאומתים שהחלימו ובעלי נוגדנים בלבד.

מכתב הרופאים, שנועד להגביל את כמות האורחים ולהפחית ככל הניתן התקהלויות, היווה גם בשורה בקרב תלמידי הישיבות שנדבקו בקורונה, וכעת נהרו לערוך בדיקות נוגדנים. רבים מהם נמצאו כשירים לנסיעה.

באופן טבעי, מי שמצא את עצמו מאותגר יותר מכל מהמציאות ההזויה הזו, היה ארגון אש"ל הכנסת אורחים. "בהתחלה היה עלינו לחץ מאוד גדול מצד גורמים מסוימים בשכונה שלא לפתוח השנה את אש"ל", מגלה הרב הענדל. אבל התייעצנו עם הרבנים, וברגע שהם נתנו את אישורם וברכתם לפתוח את הכנסת אורחים במתווה שפורסם, כתבנו לרבי, ומיד הודענו שהכנסת אורחים תיפתח השנה עבור האורחים שיגיעו עם נוגדנים על פי מתווה הרבנים". אומר הרב הענדל.

אלא שהכרזה לחוד ומקומות לינה לחוד. ומסתבר שזה היה האתגר העיקרי של הכנסת אורחים השנה. אם בשנים קודמות רבים מתושבי השכונה הידועה במידת הכנסת האורחים שלה, פתחו את דלתם בשמחה, או השכירו דירות וחללים שהוכשרו על ידי הכנסת אורחים ללינה עבור האורחים – השנה, רבים מהם חששו לשתף פעולה.

"החשש הוא טבעי ומובן", אומר הרב הענדל, "אנחנו לא שופטים אף אחד. באמת שאין אח ורע למסירות נפש של תושבי השכונה עבור האורחים של הרבי, אבל בפועל אנחנו היינו בבעיה שלא נתקלנו בה כבר שנים רבות במציאת מקומות לינה.

"בסופו של דבר, בשרשרת ניסים מופלאה הצלחנו למצוא מקום למאות האורחים שהגיעו במהלך כל החגים. הקדשנו את מלון 'אשל' לטובת האורחים שזכו השנה לאירוח ברמה גבוהה, בנוסף למקומות נוספים שהצלחנו להכשיר ברגע האחרון. גם איש החסד הרב משה רובשקין פתח את ביתו לרווחה ללינה וסעודות כבכל שנה, ואף טרח לבנות סוכה אדירת מימדים עבור המוני האורחים".

הגלגל מתהפך

לקראת שבת סליחות החלו להגיע ראשוני האורחים. ו-770 היה מלא מפה לפה. כמה ימים לפני ראש השנה הורגשה עליה קלה במספרי המאומתים, ושוב גברו הקולות החוששים מהתפרצות שביקשו לסגור את 770. הפעם הקולות הגיעו גם מכיוון הרשויות כאשר ראש העיר דה בלאז'יו ומושל המדינה קאומו הצטרפו לראשי הרשויות שדגלו במדיניות מחמירה כלפי הווירוס.

ברוך ה', ברגע האחרון נכנסו לתמונה רופאים בעלי מסירות נפש, שיצרו קשר עם השלטונות ולקחו אחריות מול הרשויות. בזכותם הוסכם ש–770 יישאר פתוח לראש השנה. אם כי בפועל רבים מתושבי השכונה העדיפו השנה להימנע מהתפילה ההמונית ב–770 והתפללו במניינים קטנים בחצרות הבתים.

בימים שבין ראש השנה ליום כיפור גבר זרם האורחים. הלחץ בקרב החוששים גבר, אבל אז קרה דבר מדהים: נתוני התחלואה החלו לרדת…

מאז, ככל שרבו האורחים, הנתונים הלכו ופחתו. "הדבר המדהים ביותר", מדגיש הרב הענדל, "שזה קרה רק בשכונה של הרבי. הרשויות בניו יורק מעדכנות ברשת באופן שוטף את נתוני התחלואה בעיר כשהם מחולקים על פי המיקוד של השכונה, 'זיפ-קוד', כך שניתן לעקוב באופן מדויק אחרי הנתונים בשכונה בהשוואה לשכונות סמוכות. פתאום שמנו לב לתופעה מדהימה, למרות שבשכונות הסמוכות המגמה הצביעה על עליה תלולה שבעקבותיה הורו השלטונות על סגירת בתי כנסיות ועסקים רבים – בקראון הייטס, שרחובותיה שקקו אורחים, המגמה הייתה הפוכה.

"זה לא שלא היו נדבקים כלל. היו מקרים בודדים של נדבקים, אך כאילו יד נעלמה התערבה ומנעה התפרצות. ההדבקות נותרו מקרים בודדים, שטופלו מידית ברמה האישית. כשברקע כל הזמן חודדה ההקפדה על ההנחיות".

הרב הענדל מבקש לנצל את ההזדמנות להודות לד"ר אלי רוזן ור' יוסי הרשקופ – שעומדים כל שנה וגם השנה לימין האורחים ומסייעים ככל יכולתם.

אתגר חג הסוכות

האתגר הבא היה סוכות ושמחת תורה. רבים מכל רחבי העולם שחשבו שהשנה לא ניתן יהיה להגיע ל–770, עקבו אחר התמונות שהתפרסמו מ–770, ראו כי טוב והחליטו להצטרף. תוסיפו לכך את אלו שנדבקו בארץ ישראל בשיאו של הגל השני ו'זכו' בנוגדנים המיוחלים. רבים מהם רכשו כרטיסים והגיעו לרבי. במהלך כל ימי חול המועד, נראו ב–770 מידי יום פרצופים חדשים של אורחים מארץ הקודש, אירופה ומכל רחבי ארצות הברית.

עם זרם האורחים הגובר, רבו גם סיפורי המופתים של הבאים. תשובות ברורות מהרבי באגרות קודש, וכרטיסים שהתארגנו באורך פלא. האווירה ב–770 החלה יותר ויותר להזכיר תשרי קלאסי, עם מאות אורחים נוספים, בחורים, אברכים רבים ואפילו משפחות שלמות שעלו לרגל מאה"ק לראות ולהיראות אצל הרבי מלך המשיח.

סוף סוף 770 חזר למראה הטבעי שלו בסוכות. חלקו הקדמי של 770 היה מלא מפה אל פה כשקצוות הלולבים מבצבצים מבין הטליתות או הכובעים, נעימת שליח הציבור בהלל והושענות, והדוחק בהקפות הקהל סביב בימת הקריאה.

מיד אחרי התפילה וארוחת הבוקר שהוגשה ברמה גבוהה ובשפע מיוחד השנה בסוכת הכנסת אורחים במלון אש"ל – יצאו המוני התמימים ואנ"ש לרחובה של עיר על גבי סוכות ניידות וטנקי מבצעים שמילאו את רחובות המונה של רומי והביאו את מצוות ושמחת החג ליהודי הכרך הגדול.

חביות של ניסים

כל זאת כהקדמה לאירוע המרכזי של חג סוכות אצל הרבי, האירוע המושך אליו יהודים מכל רחבי המטרופולין, הלא היא כמובן שמחת בית השואבה המפורסמת בצומת הרחובות קינגסטון ומונטגומרי שהתקיימה גם השנה – כל לילה, כל הלילה.

ומה שהוא דבר המובן מאליו בימים כתיקונם, ראוי לפרק בפני עצמו במסכת הניסים של שנת פלאות אראנו.

עם התקרב חג הסוכות, בעקבות עליה חדה במספר הנדבקים בשכונות החרדיות של ניו יורק, יצאה הוראה חד משמעית של ראש העיר לאסור באופן גורף את חגיגות שמחת בית השואבה בשכונה.

ראשי הקהילה, קיבלו הודעה בצורה חד משמעית שאינה משתמעת לשתי פנים שהשנה לא תתקיים שמחת בית השואבה כמידי שנה, וכי המשטרה תראה בחומרה ותאכוף בתקיפות כל ניסיון להפר את ההוראה המפורשת של ראש העיר.

עסקני השכונה קיבלו בהבנה את הגזרה והזדרזו למצוא חלופות כדי לא לבטל כליל את שמחת החג. לשם כך נשכרה משאית שמחה מיוחדת על ידי הרב ישראל שם טוב, שתסתובב ברחובות השכונה ותביא את שמחת בית השואבה מידי ערב היישר לבתי השכונה.

אלא שכפי שכבר הבנתם, עם כל הכבוד לראש העיר, למציאות הקשה ולהנחות העולם – תשרי של פלאות אראנו, זה יקום מקביל. אטמוספירה אחרת לגמרי.

אותה יד נעלמת שהרימה את תשרי טפח מעל הקרקע, המשיכה לשדד את הטבע גם במערכות השלטון המקומי. ועוד מספר שבועות קודם לכן דאגה לשלוח את מפקד המשטרה בשכונה לפנסיה לאחר שנים רבות בתפקיד, ולהצניח במקומו מפקד חדש.

מסתבר שלחילופי הגברי בצמרת המשטרה, הייתה השפעה ישירה על המשך השתלשלות העניינים. משום שהמפקד היוצא נחשב למקורבו ואיש אמונו של ראש העיר הדמוקרטי. מה גם שבאופן כללי כבר תקופה ארוכה מתקיימים יחסים עכורים בין שוטרי משטרת ניו יורק לראש העיר על רקע הפרעות שנערכו ברחבי ארה"ב בשלהי החורף האחרון. בעוד השוטרים עמדו בקו הראשון מול הפורעים שבזזו, שרפו והשחיתו מכל הבא ליד – ראש העיר הדמוקרטי, שביקש למצוא חן בעיני הפורעים, סירב לגבות את המשטרה עליה הוא מופקד. לא רק זאת, אלא שגם הודיע כי יקצץ בתקציב המשטרה ובסמכויותיה.

לשוטרים הייתה איפוא בטן מלאה על ראש העיר, ושמחת בית השואבה שנסגרה בהוראה אישית וישירה של ראש העיר – הייתה הזדמנות נהדרת לרוקן אותה.

גם גוי לא מפנה יהודי

ליל ראשון של חג הגיע. בסוכות ברחבי קראון הייטס סיימו לאכול את סעודת החג. התמימים, האורחים ורבים מתושבי השכונה, שעבורם ביטול השמחה ברחובה של עיר שכל כך יקרה לרבי, פשוט לא בא בחשבון, זרמו בצורה ספונטנית אל עבר צומת השמחה המפורסמת – קינגסטון פינת מונטגומרי.

במקום המתינה להם ניידת משטרה עם שני שוטרים מנומנמים שהעבירו מידי כמה דקות את מבטם האדיש ממסך הסמרטפון אל הרוקדים ובחזרה. אלו היו השוטרים שנשלחו "לאכוף בצורה חסרת פשרות" את הריקודים, אך הניחו להם להמשך כנהוג עד אור הבוקר בלילה הראשון ובלילה השני של החג…

הלילה הראשון של חול המועד, היה המבחן האמיתי. זהו הערב הראשון שבו אמורים לעלות נגנים על הבמה, הלילה שבו מתחילים להגיע יהודים מכל רחבי העיר לשמחה המפורסמת של קראון הייטס.

איש החסד הרב משה רובשקין החליט שביטול השמחה לא בא בחשבון, ומיהר ליטול על עצמו את האחריות לאירוע. הוא הקים את הבמה המסורתית, וסגר כמידי שנה עם האמנים שהופיעו כמידי שנה בשתי משמרות.

בקרן הרחוב המתינה ניידת משטרה עם מספר שוטרים שנשלחו לאכוף את הוראת ראש העיר. מסתבר שהם היו מתוסכלים לא פחות מהמשימה שנכפתה עליהם.

תחילה הם אישרו את האירוע בתנאי שהכביש יישאר פתוח, אך כמובן שמהר מאוד, הריקודים שהחלו על המדרכה זלגו אל מרכז הכביש.

השוטרים ניגשו אל מלאכת הפינוי כמי שכפאם שד. "אם אחרי הפינוי הם ימשיכו לרקוד על הכביש – נהיה חייבים לסגור את הכביש, כדי לא לסכן חיי אדם…", אמרו השוטרים אחד לשני. הבחורים שהבינו את הרמז, פינו את הציר לקול הצפירות הצורמות של הניידת ודחיפות השוטרים, אך מיד המשיכו את הריקודים מאחוריהם.

הצגת הפינוי נמשכה שעה קלה, ובסיומה הודיעו השוטרים שבלית ברירה, הכביש ייחסם, והריקודים יימשכו כל הלילה. בלילות הבאים כבר סגרה המשטרה מעצמה את הרחוב ושמחת בית השואבה התקיימה במתכונת של כל שנה, בלי שום שינוי בהשתתפות המונים מהשכונות הסמוכות שרקדו ושמחו עד שש בבוקר.

אך היד הנעלמה לא הפסיקה כאן את עבודתה, ונס לא פחות גדול היה שהאירוע הגדול הזה עבר לחלוטין מתחת לראדר של כלי התקשורת, שכמו בארץ ישראל חיפשו כל בדל של התקהלות חרדית כדי להסית את הזרקור לכיוון החרדים מפיצי המחלות.

כמה ימים קודם, התנפלה התקשורת על חתונה שהתקיימה בשכונת בורו פארק החרדית והדהדה את הסיפור ללא הפסקה. החרדים הוצגו כמזלזלים בחיי אדם וכמפיצי מחלות, מה שהביא את ראש העיר להדק את הלחץ על השכונה החרדית ולהורות על נקיטת צעדים דרסטיים במניעת התקהלות שגם נאכפו בצורה מחמירה.

מפחיד לתאר מה היה קורה לו הייתה התקשורת 'מגלה' את הריקודים עד אור הבוקר בקראון הייטס. ולא שמדובר באיזשהו אירוע זניח, זהו האירוע המוכר ביותר בניו יורק היהודית בחג הסוכות. לא רק זה, נשיא ארה"ב, טראמפ, בחר לצייץ על שמחת בית השואבה ולהביע הזדהות עם השמחה היהודית. מה היה יותר טבעי למערכות החדשות, שכידוע לא מחבבות את הנשיא, מאשר לשלוח כתבים לצלם את ההתקהלות ולהציגה באור שלילי ומסית. בפועל, אף כלי תקשורת לא מצא לנכון לשלוח אפילו עוזר צלם.

והעיקר – שלמרות ריקודי השמחה ההמוניים, של אלפי חסידים שלובי זרוע, במשך שעות ארוכות עד אור הבוקר, לא אירעה שום התפרצות קורונה בשכונת המלך.

ותשקוט הארץ שבעה ימים

ענני הכבוד

ומעל הכל, הנס הגדול שריחף מעל כל החודש הזה ועטף את תשרי כענני הכבוד שהגנו על עם ישראל, היה מזג האוויר הנדיר.

שוחחתי השבוע עם כמה מתושבי השכונה, אף אחד לא זכר תשרי עם מזג אוויר שכזה. מזג אוויר נח, לא קר, לא ירד גשם, גם לא היה חם. מזג אוויר נעים, בהיר ויפה עם טמפרטורות מדויקות שכאילו הוזמנו במיוחד לחודש תשרי של פלאות אראנו.

היו שהזכירו את חג הסוכות תשמ"ה, שבו גם לא ירד גשם במהלך החג – וחסידים תלו זאת בזכות ביטוי נדיר של הרבי בלילה הראשון על כך ש"רואים במוחש שלא יורדים גשמים" בשנה זו, וזה גורם להוספה מיוחדת בשמחה בית השואבה. אך באותה שנה, כך מספרים, הגשם הגיע בשמיני עצרת ושמחת תורה.

תשרי האחרון שזכור עם מזג אוויר כל כך נפלא בכל חג הסוכות, כולל שמיני עצרת ושמחת תורה – הי' רק מלפני 47 שנה (!), בשנת תשל"ד.

והשנה, רוב חודש תשרי האירה השמש וליטפה את השכונה בקרניה הנעימות. מערב חג הסוכות עד איסרו חג, ולמעט חצי שעה של טפטוף קל בשעות הבוקר המאוחרות של חול המועד – לא ירדה אפילו טיפה אחת של גשם.

מזג האוויר הנאה, לא היה רק בונוס יפה, אלא אחת הסיבות המהותיות לתשרי של פלאות. בכל שנה, הגשמים העזים שיורדים, הבחורים שרוקדים לילות שלמים תחת הגשם השוטף, שיוצאים לתהלוכות לצעדות של שעות על גבי שעות לעיתים ברוח, בקור או תחת מטר סוחף – גורמים לגל של שפעות, צינון קשה ושאר מחלות חורף מדבקות בין האורחים.

מנהלי הכנסת אורחים, קופת בחורים, ארגוני החסד והרפואה בשכונה מכירים היטב את הגל הזה. אין שנה שבה לא מוצאים את עצמם כמה עשרות בחורים מסיימים את החגים כשהם קודחים מחום.

נקל לשער מה היה קורה השנה, לו הייתה מתפרצת שפעת שכזו בין האורחים. החששות, והפאניקה שהיו מתלווים אליה, ואולי ח"ו הייתה גם גורמת להתפרצות מחודשת של וירוס קורונה.

מעבר לכך, מזג האוויר הנאה אפשר לרבים מתושבי השכונה להתפלל באוויר הפתוח. גבאי 770 הוציאו כמות מכובדת של ספסלים לשדרה, עם ארון קודש וספר תורה, שם נערכו מנינים כבשגרה כל החגים, מה שהפחית מאוד את העומס על 770. ואולי יותר חשוב, נתן את התחושה לרשויות שבית הכנסת של 770 עבר להתפלל בחוץ באוויר הפתוח, ומנע דיבורים ולחצים מיותרים על סגירה ח"ו. כל זה לא יכול היה לקרות בדרך הטבע לו היה מזג אוויר גשום כמידי שנה.

וכדי להמחיש את הנס הגדול – במוצאי החג אחרי חצות, לאחר שתושבי השכונה יכלו לסיים את פירוק הסוכות, החל לרדת גשם זלעפות ביומיים הבאים, כדי לתת תזכורת מה היה יכול להיות כאן לולא הנפלאות הגדולות…

•

השבוע יצא לי לשוחח עם אחד מתושבי השכונה הוותיקים. כאן נולד, כאן נולדו לו ילדיו וגם נכדיו. "אגיד לך את האמת?", הוא אומר לי בגילוי לב, "חששנו מאוד, כל התקופה הזו הייתה מטורפת, עד שעלתה לי המחשבה שאולי כדאי לסגור את-770. מסתבר שהרבי שומר על האורחים שלו. ועל הדרך – גם אנחנו הרווחנו, ובשונה משכונות אחרות שנסגרו בהוראת השלטונות – נרשמה אצלנו ירידה בתחלואה, והכל פתוח!"

אין סיום יפה יותר לכתבה זו, מאשר האימייל ששלח אחד מעוזריו הקרובים של מושל מדינת ניו-יורק, אנדרו מארק קואומו, לאחד העסקנים הוותיקים בשכונת קראון הייטס, הרה"ח ר' חנינה שפרלין, בזה הלשון: "מוכרחים לומר שהרבי שומר על השכונה שלכם. אין הסבר אחר לירידה בנתוני הקורונה"…