ר' שניאור זלמן ברגר
במהלך עריכת הספר חב"ד במרוקו מצאתי בארכיון מוסדות חב"ד במרוקו, מכתב מאת הרב שמואל חפר בו מספר בהתפעלות על הניצוץ החסידי שלו שנדלק בקזבלנקה שבמרוקו. הנה הסיפור כפי שמופיע בספר "חב"ד במרוקו".
היה זה בשנת תשי"ד כאשר הרב שמואל חפר, אז צעיר בגיל עשרים וארבע שאחריו מספר שנות הוראה, נשלח למרוקו על ידי הסוכנות היהודית לשמש בתפקידי חינוך וארגון של נוער יהודי במרוקו. במסגרת תפקידו שימש בהוראה במוסדות חינוך גבוהים ועסק בפיקוח על הוראת עברית בשאר המוסדות היהודיים. והנה, דווקא במרוקו פגש את ליובאוויטש לראשונה. היה זה ביום בהיר אחד, בעת לכתו באחד מרחובות קזבלנקה נדהם הרב חפר לפגוש יהודי חרדי מזוקן בעל חזות אירופאית.
המפגש הבלתי צפוי עם יהודי זה בעיר ערבית טיפוסית הומת אדם, היה עבורו כמפגש עם מלאך משמים, משום שמטעמי כשרות מאז הגיע למרוקו נאלץ להתנזר ממוצרי מזון רבים והסתפק במזון בסיסי ביותר. לאחר שיחת היכרות קצרה התוודע לראשונה לשליחו של הרבי, הרב מטוסוב. בעקבות פגישה זו קבעו השניים לימוד משותף בתניא ובדרך מצוותיך, וכך נפתח בפני הרב חפר צוהר אל עולמה העשיר של תורת חסידות חב"ד.
בתקופה הבאה הכיר עוד משלוחי הרבי במרוקו, וככל שעקב אחר עבודתם ואורחות חייהם כן גברה התפעלותו מעבודתם הנפלאה ומאימפריית המוסדות שהקימו תוך זמן קצר. זמן רב היה הרב חפר אחוז התפעלות מהמפגש הבלתי צפוי במרוקו, ובתקופה לאחר ששב לארץ הקודש, בעודו מכהן כמנהל ב'מקוה ישראל', שיגר אגרת מיוחדת אל הרב מטוסוב:
"ב"ה. י"ט אלול תשט"ז
לכבוד ידיד נאמן ורע טוב איש ישר המידות ותמים המעלות אוהב חסד ורודף חסד מתלמידי א"א ע"ה תם וישר מוהר"ר שלמה יצ"ו […]
ר' שלמה היקר, עד היום איני יכול לשכוח ולא אשכח את מידת הכנסת האורחים היפה שנהגת בי. כי הרי לא ארוחות קיבלתי אצלך, אלא בגולה חשוכה ומרוחקת זאת הוצאתי מרגש הבדידות ובית מצאתי אצלך, בית יהודי נאמן תם וחם פשוטו כמשמעו "בית".
זכורני היטב כמה סבלתי תחילה על שלא מצאתי עם "חבריי" מישראל שפה משותפת, אכזבתי ומרירותי היו גדולים מאוד […] לסבלי ולבדידותי לא היה קל. ואז הכרתיכם את אנשי חב"ד וכקו אור הייתם לי בחשכה זאת, באתי ללמוד ונמצאתי לומד. למדתי פירושה של המילה "מסירות". עד אז חשבתי שגם לי מסירות, אך אחרי ששמעתי מפיכם את כל הקורות אתכם הייתי כמתעתע בעיני ולמדתי פירושה של מסירות אמיתית.
פשטותכם, יושר לבבכם ותמימותכם לימדוני פרק בהלכות יהדות, לא חס ושלום שדברים אלה חסרים בארץ ישראל, יש ב"ה כאן אצלנו הרבה יהודים טובים ויראי שמים וכו', אך למצוא אותך במרוקו מי פילל זאת? חב"ד מהי, למדתי אותה מהנהגתכם ומעשיכם ולהלכה אני עוד צריך. אקוה לשמוע מכם רק טוב […]
האם רואים אתם ברכה בעבודתכם? זאת אוכל לבשרכם, ככל שאני פוגש ילד כאן בארץ אשר אומר שהוא למד בישיבת לובביץ במרוקו הכרת פניו ענתה בו ואין לכם להתבייש מהם. כשבאתי באוניה מצאתי מכל הילדים אחד שהניח תפילין והאחד הזה היה מתלמידיכם וגם כאן בארץ הם משכמם ולמעלה מיתר המרוקאים.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
ממוקירך ומכבדך
ודורש שלומך וטובתך
שמואל חפר
נ.ב. אנא ממך מסור תוכן מכתבי זה גם ל[שליח] ר' ניסן [פינסון], כל מה שכתבתי שייך גם לו רק מטעמי נוחיות הפניתי מכתבי אליך".
מששב ארצה המשיך בעבודת החינוך במוסד החינוכי 'מקוה ישראל', ובמקביל החל להתקרב לחסידי חב"ד שהגיעו לבקר במוסד ובהם כמה מחשובי החסידים. עם הזמן התקרב לחב"ד ומונה למנהל מכללת "בית רבקה" שעם השנים הפך לסמינר מורות המרכזי והחשוב בחב"ד.
כך הרב שמואל חפר ע"ה שהחל להתקרב לחב"ד דווקא במרוקו, נטל חלק בראש בהעמדת דור חדש של מורות חב"דיות בארץ הקודש.